פנחס יחזקאלי: הרדיפה המטומטמת אחרי 'שלום עולמי'

[בכרזה: עוד יום של שלום... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay הכרזה: ייצור ידע.]

[בכרזה: עוד יום של שלום... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay הכרזה: ייצור ידע.]

הקריאה לשלום עולמי הייתה תמיד נחלתם של התמימים מחד גיסא; ואלו העושים בו שימוש כדי להשפיע על התמימים, מאידך גיסא...

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 20 בפברואר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הקריאה לשלום עולמי הייתה תמיד נחלתם של התמימים מחד גיסא; ואלו העושים בו שימוש כדי להשפיע על התמימים, מאידך גיסא...

כך למשל, לקראת חג המולד וכניסת השנה החדשה, 2020-2019, קיים האפיפיור כרגיל את מיסת חג המולד שלו ונאם את נאומו המסורתי, בו קרא למאמיניו לחבק "את אורו של ישו כדי לסייע להביא לסיומם של סכסוכים וחוסר צדק בעולם".

עורך 'ישראל היום' החרה החזיק אחריו בכותרת המפוצצת, ואמר את המילים המפורשות: "האפיפיור בחג המולד: להביא לשלום עולמי" (ראו הכתבה למטה) (עורך המהדורה האינטרנטית, אגב, נתן לכתבה כותרת חכמה יותר...)

למה זה נושא למאמר? כי המשפט הזה מגלם בתוכו את ההבנה, מדוע נמצאות היום מדינות המערב בנסיגה מול ה'בליץ' הרוסי, הסיני, הרוסי והמוסלמי. הכול פועל יוצא של מה שנכנה: "פרדיגמת חשיבה מערבית" מול "פרדיגמת חשיבה מזרחית".

[למאמר: ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד..., לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

מאמר בישראל היום מה- 26/12/19: האפיפיור בחג המולד: להביא לשלום עולמי

התרבות המערבית, של אחרי תנועת ההשכלה האירופית במאה ה- 18 המהפכה התעשייתית במאה ה- 19, שהקנו אשליה של שליטה ושל הסתמכות על השכל הישר. משמע, הצלחה היא עניין של תכנון נכון; אם רק נשכיל לתכנן, נשיג את כל רצוננו. זו הסיבה שאפשר ללהג בתחרויות מלכות יופי; או בעיתונים (אותה רמה, מן הסתם...), על שלום עולמי. אם רק נרצה, הכל בידינו. גם שלום עולמי...

האמנם?

[להרחבה בנושא הצלחה וכישלון, לחצו כאן]

מה לעשות, ומערכות מורכבות עובדות אחרת?

אנחנו - בני האדם - מערכות מורכבות. המשפחות שלנו הן מערכות מורכבות. השכונה, הארגון שבו אנו עובדים, העיר, המדינה - כולן מערכות מורכבות. ומערכות מורכבות פועלות על פי חוקים קבועים. אחד החשובים שבהם הוא שהן מתפתחות ומתאימות עצמן לסביבה דרך קונפליקטים המתגלעים בין מרכיביהן. משמע, ה'מלחמות' בין ילדינו, בין שכנים, המאבקים בתוך הארגון ובין מפלגות ואישים בהנהגת מדינות - כל אלה הן מרכיב טבעי וחיוני של מערכות מורכבות. בלעדיו תתנוונה המערכות הללו ותפתחנה פער רלוונטיות עם המציאות; ומי שמחפש הוכחות, שיבדוק מה עוללו שנות השלום הרבות לאירופה במושגים של ילודה ויכולת להתגונן מאיומים קיומיים...

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'פער רלוונטיות', לחצו כאן]

[תרשים: מהו פער רלוונטיות... הכרזה: ייצור ידע]  [תרשים: מהו פער רלוונטיות... הכרזה: ייצור ידע]

נסיגת המערב היום מזכירה מאוד את שבע השנים שקדמו למלחמת העולם השנייה

ההיסטוריה אינה חוזרת על עצמה. אבל, היא מתפתחת בכיוונים דומים. קשה שלא לזהות את הדמיון בין השנים שקדמו למלחמת העולם השנייה והמרדף האבוד של המערב אחרי השלום, לבין ימינו אלה, שבהן הוא נסוג מול דומיננטיות סינית, רוסית ומוסלמית-שיעית.

גם לפני מלחמת העולם השנייה עשה המערב הכול להימנע ממלחמה. וההבנה שהמערב לא ילחם הייתה הסיבה העיקרית לעלייתה המהירה של גרמניה, שניצלה זאת היטב. התקופה הזו גם ממחישה היטב את הטיפשות שבמרדף אחר השלום: "החפץ בשלום ייכון למלחמה!" גרסו הרומים וידעו מה הם סחים... דווקא המרדף אחר שלום בכל מחיר, מקרב את המלחמה.

כדאי לזכור איך חזר ראש ממשלת בריטניה לשעבר, נוויל צ'מברליין, ממינכן בסוף ספטמבר 1938 והתקבל כגיבור אחרי החתימה על הסכמי מינכן - שבהם מסר המערב את צ'כוסלובקיה לידי אדולף היטלר - רק כדי להרוויח עוד כמה חודשים של שלום. בדיוק 11 חודשים לאחר מכן, ב- 1 בספטמבר 1939 פרצה המלחמה!

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: דווקא המרדף אחר שלום בכל מחיר מקרב את המלחמה... נוויל צ'מברליין מנפנף בהכרזה האנגלו-גרמנית לקהל מריע ב-30 בספטמבר 1938. 'הבאתי שלום בזמננו'... התמונה היא נחלת הכלל]

רק קול אחד - שנשמע אז הזוי - הפר את האידיליה. היה זה וינסטון צ'רצ'יל שטבע אז את אחת המפורסמות שבאמרותיו: "ניתנה לכם האפשרות לבחור בין חרפה למלחמה, בחרתם בחרפה ותקבלו גם חרפה וגם מלחמה".  בכרזה: לאחר חזרתו של ראש ממשלת בריטניה ערב מלחמת העולם השנייה, נוויל צמברליין ממינכן אמר לו וינסטון צ'רצ'יל את אחת המפורסמות שבאמרותיו: "ניתנה לכם האפשרות לבחור בין חרפה למלחמה, בחרתם בחרפה ותקבלו גם חרפה וגם מלחמה".  הכרזה: ייצור ידע. התמונה היא נחלת הכלל

[התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

המשמעות? שלום זה יופי. אבל מי שרוצה לשרוד חייב להילחם כשצריך!

אם ישראל לא הייתה נלחמת במלחמת העצמאות; ואם לא הייתה פותחת במלחמת ששת הימים, לא היינו פה היום מן הסתם. אבל למרות כל אלה, אנחנו עסוקים גם כיום במרדף אחר עוד יום של שלום:

  • כשבעזה מהתלים בנו שוב ושוב ומורידים את בנימין נתניהו למקלט בכל ביקור שלו באשקלון;
  • כשבסוריה אנחנו בונים תזה מטופשת לפיה פסיביות במלחמת האזרחים עדיפה לנו, מה שגרם לכך ש'לא סופרים אותנו', בשיחות על עתיד סוריה;
  • כשמעצמה עוינת - רוסיה - מנחיתה כוחות ליד גבולנו ואנחנו מספרים שמדובר באוהב; ומסתירים את המציאות שבה מטוסיו של אותו 'אוהב' מאפשרים את בניית התשתיות האיראניות בסוריה; מניסים את מטוסינו שמנסי; ו
  • והעיקר - כשטבעת של 150,000 טילים מקיפה אותנו מכל סביבותינו; ואנחנו מתפללים שיחלידו...

מלחמה היום תהיה הרסנית למדינת ישראל. אבל כל יום שעובר מרחיק את האפשרות שנוכל לקיים את עוצמתנו גם אחריה. לכן, עדיף להילחם עכשיו.

הרמטכ"ל, אביב כוכבי, מבין זאת מן הסתם. בנאום במרכז הבינתחומי בהרצליה לזכרו של אמנון ליפקין שחר ז"ל קבע כוכבי: "המלחמה היא מוצא אחרון; אבל לפעמים, מלחמה היא פתרון..." (ראו כרזה בראש המאמר).

אז אפשר להתווכח אם מלחמה היא מוצא אחרון (לפעמים - בעיקר עבור מעצמה אזורית או עולמית - היא האסטרטגיה הנכונה, גם כשאין איום קיומי...) אבל לגבי העובדה שלפעמים מלחמה היא פתרון, הוא מאוד צודק!

[בכרזה: לפעמים המלחמה היא הפתרון... התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: לפעמים המלחמה היא הפתרון... התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על שלום עולמי וסתם שלום, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן] [למאמר: ‘שלום עולמי’: אוטופיה מערבית, שמחירה כבד..., לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

6 thoughts on “פנחס יחזקאלי: הרדיפה המטומטמת אחרי 'שלום עולמי'

  1. Pingback: שלום עולמי וסתם שלום באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה ומדינאות: אוסף ראשון - ייצור ידע

  3. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה ומדינאות - ייצור ידע

  4. Pingback: פנחס יחזקאלי: ההיגיון הפרדוקסלי של הסכסוכים והמלחמות - ייצור ידע

  5. Pingback: אמירות שפר שכדאי לזכור... - ייצור ידע

  6. להילחם עכשיו, כתבתי לפני 3 שנים.
    אבל נתניהו וממשלתו, סרבני שלום כרוניים, מפחדים מהצורך להתמודד עם הסכם השלום שלאחר המלחמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.