[בתמונה: חזון הלוחמה התת-קרקעית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kobitriki לאתר Pixabay]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן]

"הגישה העקיפה חיונית להשגת הנצחון" ~ סון טסו

המאמר עודכן ב- 23 בינואר 2022

המחבר, אינג' יהודה כפיר, הוא מהנדס אזרחי, מנהל פרויקטי בנייה ותשתיות ובעברו קצין בינוי מבצעי, קצין מודיעין שדה ושטח ולוחם בסיירת גבעתי.

כל מי שמעוניין לעקוב אחר ההתפתחויות והפרסומים בנושא מוזמן להירשם לקבוצת הפייסבוק: "מוצאים פתרונות למנהרות!!!".

זהו מאמר ראשון בסדרה של מאמרים בתחום הלוחמה התת- קרקעית.

*  *  *

השימוש בתווך התת קרקעי היה נפוץ כבר בעת העתיקה; בעיקר, כדי לעקוף חומות ולקעקען. בעידן החדש, הן שימשו בעיקר את הצד החלש בעימות אסימטרי, במאמר זה אתמקד במאה שנה האחרונות הרלוונטיות לשדה הקרב המודרני.

בשנת 2005 כתבתי מאמר זה לראשונה, מתוך כוונה לפרסמו בעיתון 'מערכות'; וזאת, לאחר שהגעתי להכרה כי עתיד הלוחמה נמצא בתווך התת קרקעי. זאת, בתקופה שעצם השימוש במונח "לוחמה תת קרקעית" או "תווך תת קרקעי " נשמע הזוי לחלוטין.

לצערי היסטוריה ארוכה של אירועים, החל ממלחמת לבנון השנייה וחטיפת החייל גלעד שליט; וכלה במבצע 'מגן צפוני' הוכיחו כי אויבנו משכילים להשתמש במימד חדש זה של לחימה ולנצלו לטובתם. קצינים, אנשי צבא ותעשייה מבינים היום, יותר ויותר, את הסיכוי והסיכון הטמונים בתווך זה.

כולי תקווה שמאמר זה - שבחלקו נשמע כ"מדע בדיוני" - יעורר בקרב קוראיו חשיבה יצירתית, אשר תאפשר לנו לממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בתווך זה.

מבוא

אויבינו מאמצים אסטרטגיית קרב מודרנית שבה ישראל, כמו גם צבאות מערבים אחרים, נלחמת מול מחבלים, המשתמשים באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי. בגיבוי תקשורת מגויסת ועוינת, ישראל מוצגת בזירה הבינלאומית כאויב מודרני ואכזר הפוגע באוכלוסייה אזרחית תמימה.

[בתמונה: קידוחים במבצע 'מגן צפוני' לאיתור מנהרות חיזבאללה. המקור: דובר צה"ל]

גבולות הקרב מיטשטשים. לא עוד שדה מערכה סדור ומוגדר, שעליו עומדים הכלים כבמשחק שח מט או במשחקי אסטרטגיה אחרים; המתמודדים עד הכרעה. עתה גולש הקרב, גאוגרפית, לעבר העורף, כולל פגיעה בנפש ובתשתיות. הקרב מתחולל גם במרחב החלל והסייבר, ובשדה קרב המשפטי והתקשורתי; כשהמערכה אינה נתחמת בזמן, והינה מאמץ ממושך, בעוצמה משתנה על פני תקופה ארוכה, לובשת ופושטת צורה.

בעימות שכזה, השגת הכרעה הופכת לבלתי אפשרית או קשה ביותר. הצדדים מנסים למנוע כל אפשרות לייצר מטרות קרב אשר יובילו להכרעה. מוסדות בין לאומיים ודעת הקהל העולמית הופכים להיות מרכיב משמעותי, אשר מגביל את השימוש בכח הצבאי. תמונות ודיווחים של תושבים מהשטח, אמיתיים או מבוימים, משווקים דרך הרשתות החברתיות לעולם בצורה מגמתית, כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות בהפעלת הכוח ועוצמת האש.

הפתעה, כמו בכל שדה קרב, ערכה רב, היכולת לגרום לנזק ונפגעים באופן בלתי צפוי, כמו פיגועי התשיעי לספטמבר, מערערת את אמון הציבור במנהיגיו הצבאים והמדיניים; ובמורל הכוחות הלוחמים.

לתוך האטמוספרה הזו נכנס השימוש המחודש בתווך התת קרקעי.

השימוש בתווך התת קרקעי

ישראל התוודעה לשימוש בתווך התת קרקעי באופן, כמעט שולי, בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת (מבקר המדינה, 2017), תוך כדי ניסיונות הברחה מתחת לגבול המצרי ברפיח. אי היכולת של ישראל לחסום ולעצור את התופעה, דרבנה את המחבלים לנסות ולהרחיב את השימוש במנהרות; ובמהרה החלו להשתמש במנהרות, לא רק להברחה, אלא כמנהרות תופת מתחת למוצבי עזה.

ההצלחה של הפלסטינים הביאה לנסיגה חד צדדית ברצועה; כולל הוויתור מרצון של מדינת ישראל על ציר פילדלפי, הגבול הריבוני של מדינת ישראל מול מצרים, אשר הוגדר בהסכמים בינלאומיים כשטח ריבוני ישראלי. מהלך זה רק הוכיח לחמאס כי שימוש מושכל בתווך התת קרקעי יכול להביא להישגים ברמה האסטרטגית, ולא רק טקטית.

[לאוסף המאמרים על 'הכרעה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הפתעה', לחצו כאן]

[בתמונה: ציר פילדלפי. ישראל וויתרה עליו מרצון. זאת למרות שהיווה הגבול הריבוני של מדינת ישראל מול מצרים, אשר הוגדר בהסכמים בינלאומיים כשטח ריבוני ישראלי. המקור: אתר צה"ל]

מדינת ישראל נתקלה באיום התת קרקעי גם בצפון, כאשר תוך כדי לחימה במלחמת לבנון השנייה, נתקלו כוחות צה"ל ב"שמורות הטבע" - מתחמים תת קרקעים נרחבים שהוסתרו בין עמדות קרב ותצפית לאורך גבול הצפון; ואפשרו יכולת הישרדות גבוהה ללוחמי החיזבאללה. מערך תת קרקעי זה היה חלק ממערך ההגנה של החיזבאללה, שבסופו של דבר צה"ל התקשה לפרוץ במהלך המלחמה (מבקר המדינה, 2017).

ההפתעה

זיהוי האיום התת קרקעי, הבנתו הפנמתו, ופיתוח יעיל ומושכל של יכולות התמודדות מולו, לא התרחשו גם לאחר 2006. באותה שנה קרו שני אירועים מרכזיים:

• חטיפת גלעד שליט, שחוטפיו חדרו לשטח ישראל דרך מנהרה;
• ומלחמת לבנון השנייה, שם התמודד צה"ל מול לוחמי החיזבאללה החפורים במתחמי מנהרות שזכו לכינוי "שמורות טבע".

שמונה שנים לאחר מכן הופתע צה"ל במהלך 'צוק איתן' מהשימוש המסיבי בלוחמה תת קרקעית, הן במנהרות התקיפה חוצות הגדר; והן מהמנהרות בשטח הרצועה. יתרה מכך: לא הופנמו היכולות המבצעיות של המשתמשים במנהרות.

היטיב לתאר זאת האלוף יעקב עמידרור, שמונה ע"י שר הביטחון, עוד לפני המבצע לבדיקת הנושא התת קרקעי: "ישראל ידעה על סכנת המנהרות, אם כי לא הבינה את משמעותה האמיתית... יש פער אנושי בין ההבנה התאורטית להבנה המעשית... להגיד שגם אני הבנתי את המשמעות המאוד מעשית של המנהרות האלה במובן שמובן היום לכולם, - התשובה היא לא". (חריטן, 2014).

[תמונתו של אלוף במיל' יעקב עמידרור נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ira Abramov. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

האם אנחנו מבינים את האיום באופן מלא כיום?

לאחר המבצעים, "צוק איתן" ו"מגן צפוני", נראה כי צה"ל הפיק את הלקחים ופיתח שיטות ויכולות בתחום התת קרקעי; אך כפי שהוכיחו אויבנו בעבר, גם הם יודעים להתכונן לסבב העימות הבא.

רק הבנה עמוקה של האיום - והיכולות שהוא מאפשר למשתמשים בו, יתרונותיו וחסרונותיו - יאפשרו התמודדות מוצלחת בעתיד למולו; וזו בדיוק מטרתה של סקירה בהמשכים זו.

יודגש, כי אסור לישראל רק לנקוט צעדי התגוננות בתחום הזה. מאחר ששדה הקרב העתידי יתאפיין ביכולת מוגברת לאכן ולהשמיד כל מטרה שעל פני הקרקע, יצטרכו הכוחות להתרגל לשהות מתחת לאדמה ולחפור את דרכם לעבר היעד, כדי שיוכלו לשרוד בשטח הפתוח, רווי האש המדויקת!

[בתמונה: חשיפת מנהרות החיזבאללה במבצע 'מגן צפוני'. התמונה: דובר צה"ל]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), הפתעה, ייצור ידע, 12/8/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הכרעה: לנטרל את האויב, ייצור ידע, 2/5/14.
• מבקר המדינה , דו"ח מבצע צוק איתן, פרק המנהרות, פברואר 2017.
• שיפי חריטן (2014), "יעקב עמידרור: "ידענו על המנהרות, אך לא על המשמעות", הידברות, 29 ליולי.