[לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
עודכן ב-9 בפברואר 2024
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על תופעת 'תפירת התיקים'. למאמרים האחרים לחצו כאן:
- מאיר גלבוע: הם בכל זאת תופרים תיקים!
- פנחס יחזקאלי: החוק כמכשול להצלחה – אחד מסעיפי הקוד התרבותי של השוטרים.
* * *
את העובדה - ששוטרים תופרים תיקים לאזרחים המתלוננים נגדם - מכיר כל שוטר, כל תובע וכל פרקליט. לא רבים יודעים שבמשטרה, 'תופרים תיקים' גם לשוטרים, כחלק ממאבקי העוצמה בארגון (הפוליטיקה הארגונית).
אני יכול, למשל, להעיד על עצמי (אני דוגמה לא מאפיינת, כי הייתי קצין מעצבן במיוחד...) ששלוש פעמים ניסו 'לתפור לי תיק', והפעם האחרונה הייתה ע"י הדרג הבכיר ביותר...
בתחילת ינואר 2022, הגיעה תופעת 'תפירת התיקים' גם לשולחנו של בית הדין למשמעת של המשטרה, שהאשים את התביעה המשטרתית באכיפה בררנית וב'תפירת תיק' לשוטר ותיק, שהואשם בחשד להעלמת מידע מודיעיני: "אלמלא השתכנענו לזכות אותו, היינו מורים על ביטול כתב האישום נגדו מחמת הגנה מן הצדק", כתבו השופטים:
'תפירת תיקים': המשגה
'תפירת תיקים' או 'הטיית חקירות' (Tilting Investigations) היא אקט של שחיתות משטרתית, הקשור קשר אמיץ לתרבות השקר והחיפוי של שוטרים, ועיקרו האשמת שווא (False charges); משמע, האשמתו של אדם או שוטר - מסיבות שונות - בעבירות שלא ביצע, תוך ביום ראיות לכאורה נגדו. חוקרי משטרה, מייצרים מערכת ראיות בדויה נגד אדם מסיבות שונות, שהעיקריות בהן:
- האשמת חשודים - שהיו קרבן לאלימות משטרתית - בתקיפת שוטרים, כסוג של הגנה מפני תביעה אפשרית. זהו המקרה הנפוץ ביותר.
- על מנת להשיג הצלחה בגילוי פשע חמור. מקרים אלה היו שכיחים מאוד בעבר, אולם פחתו מאוד בשני העשורים האחרונים.
- למטרות של סטטיסטיקה משטרתית:
- למטרות של 'סגירת חשבונות פנימיים' בתוך המשטרה.
[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'תרבות של שקר', לחצו כאן]
בנימין נתניהו מעלה את המושג 'תפירת תיקים' לסדר היום
מי שהפך את המושג 'תפירת תיקים' לנחלת הכלל, היה ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שכינה את חקירות המשטרה נגדו בשם "תפירת תיקים". בבואו לכנסת לבקש חסינות ב-1 בינואר 2020 טען נתניהו כך (ראו הכתבה למטה):
"חוק החסינות נועד להגן על נבחרי ציבור מתפירת תיקים, מהגשת כתבי אישום פוליטיים שמטרתם לפגוע ברצון העם. החוק נועד להבטיח שנבחרי העם יוכלו לשרת את העם לפי רצון העם. לצערי במקרה שלי יש תפירת תיקים, אכיפה בררנית, סחיטה באיומים של עדי מדינה, הדחת עדים, מבול של הדלפות מגמתיות ושטיפת מוח ערב ערב ולעשות משפט שדה על ידי הטיית דעת הציבור".
[למאמרו של מאיר גלבוע: 'הם בכל זאת תופרים תיקים!', לחצו כאן]
[לכתבה המלאה ב'מקור ראשון', לחצו כאן]
מי שנתן אסמכתא רשמית לקיומה של התופעה, היה נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט דוד רוזן, בדצמבר 2018: רוזן המליץ לפתוח בחקירה נגד שוטרים שניסו לכאורה לשבש הליכים, ותיאמו עדויות נגד אזרח שהתלונן עליהם. הוא אף רמז, שלא מדובר בתופעה נקודתית אלא בדפוס התנהגות קבוע: "תדירות, במקום בו אזרח מתלונן על תקיפת שוטרים, הוא ייחקר בעצמו על תקיפתם ולעתים יואשם", קבע רוזן.
[להרחבת המושג: תבניות - דפוסים חוזרים, לחצו כאן]
[לכתבה המלאה של דניאל דולב ב'חדשות וואלה', לחצו כאן]
[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
עקב השימוש בעבירת תקיפת שוטרים כהגנה מפני האשמה באלימות משטרתית, קיימת שחיקה מתמדת באמון בעדויות שוטרים בבית המשפט בסוגיה זו, וקיימים מקרים רבים של זיכוי נאשמים מעבירות של תקיפת שוטרים והפרעה לשוטר. עקב כך, נלקחה ממנה ב- 2010 הסמכות להעמיד לדין אזרחים בגין תקיפת שוטר, והועברה לידי הפרקליטות (חובל, 2014).
זו אינה תופעה המאפיינת רק את משטרת ישראל והיא נפוצה מאוד במשטרות בכלל. לשם אינדיקציה לשכיחות התופעה, חיפוש בגוגל ב- 16/6/19, של המילים False charges of assaulting police officers, הניב כ-40,200,000 תוצאות!
עקב השימוש בעבירת תקיפת שוטרים כהגנה מפני האשמה באלימות משטרתית, קיימת שחיקה מתמדת באמון בעדויות שוטרים בבית המשפט בסוגיה זו, וקיימים מקרים רבים של זיכוי נאשמים מעבירות של תקיפת שוטרים והפרעה לשוטר. עקב כך, נלקחה ממנה ב- 2010 הסמכות להעמיד לדין אזרחים בגין תקיפת שוטר, והועברה לידי הפרקליטות (חובל, 2014).
[בתמונה: תופרים... התמונה היא צילום מסך מתוך סרט היו טיוב: خياط أبو الياخة ( 2 ).... زوروني على موقعي في الفيس بوك كروب خياطه علي السوداني ... العنوان بغ]
מקבץ קצר של דוגמאות (נמאס לי לעדכן...)
- רס"ר שמעון בוחבוט, קצין סיור בתחנת המשטרה במעלה אדומים, הקים מחסום לבדיקת רכבים ביחד עם שוטרת בשם שלומית אביבי. במהלך בדיקת אחד הרכבים התפתח דין ודברים עם שני נוסעי הרכב שהתפתחו לשימוש בכוח ולמעצר אחד מהם בגין תקיפת שוטרים. הנאשם הואשם בשלוש עבירות: הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור. קביעת השופט הייתה שאיננו מאמין לשוטרים, והוא זיכה את הנאשם: אשמתו של הנאשם בכל אחת מהעבירות בהן הואשם לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר, ומכל מקום נותר בליבי ספק רב באשר לנכונות גירסת התביעה בנוגע להשתלשלות האירועים. התרשמתי כי הנאשם במקום זה היה הקורבן כפי שטען הסניגור ולא השוטר רס"ר שמעון בוחבוט, שבתקיפתו הואשם. התוצאה היא שאני מזכה את הנאשם מהעבירות בהן הואשם (למעבר לפסק הדין לחץ כאן).
- שוטר יס"מ נאשם שדחף מאבטח בכניסה לתחנה המרכזית בת"א כדי לא לחכות בתור לבידוק, ואז עצר אותו בחשד לתקיפת שוטר [ת"פ (תל-אביב-יפו) 53820-07-14 - מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש נ' משה לוזובסקי, הכרעת דין] (למעבר לכתבה בנושא לחץ כאן).
- המשטרה נקלעה לאירוע אלים עם משפחה אבלה והיה שימוש בכוח מצד השוטרים. בני המשפחה נעצרו בגין תקיפת שוטרים והעלבת עובדי ציבור, והמשטרה ביקשה לעצור אותם עד תום ההליכים. הם זוכו בבית המשפט: תפ 25356-04-10, שלום נצרת, מדינת ישראל נגד אליהו שמאכה ומיכאל שחורי, הכרעת דין (זיכוי) מיום 27.11.2013/
[צילום מסך מתוך כתבה בנענע 10]
- שוטר השתמש בכוח כלפי חייל ממוצא אתיופי, ולאחר מכן האשים אותו בתקיפת שוטרים. כיוון שהאירוע תועד השוטר הושעה (לכתבה בנושא ולסרטון שתיעד את האלימות לחץ כאן).
- הנאשם נסע במכוניתו של נהג שהמשטרה ביקשה לבדוק בדיקת שכרות. הוא נעצר על-ידי השוטרים והואשם בשורה ארוכה של עבירות: תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והיזק לרכוש במזיד. ניתוח הראיות על-ידי השופט יוצר את הרושם החזק שהנאשם כלל לא תקף את השוטרים ולא העליבם ולא הפריע להם במילוי תפקידם, אלא רק שאל שאלות באשר לסמכותם לנהוג כפי שנהגו. בתגובה, כנראה, טפלו עליו השוטרים האשמות-שווא כדי "ללמדו לקח". מטרידה במיוחד האשמת הנאשם בהיזק לרכוש במזיד. מתברר שהנאשם הובא לתחנת המשטרה כשידיו אזוקות מאחורי גבו. הוא ביקש כמה פעמים להטיל את מימיו, אך לשוטרים לא היה המפתח לאזיקים, שנותר אצל שוטרת שלא הגיעה לתחנה. הנאשם נלקח לשירותים כמה פעמים, אך לא סייעו לו בהפשלת מכנסיו חרף הבהרותיו כי אינו יכול להשתין כך, עד שלבסוף נאלץ לאחר התאפקות ממושכת להרטיב את מכנסיו. בנסיבות אלה בעט בקיר ונגרם לקיר נזק (לכתבה העוסקת בפסק הדין לחץ כאן).
[למאמרו של מאיר גלבוע: 'הם בכל זאת תופרים תיקים!', לחצו כאן]
[בתמונה: כרזת מחאה בפייסבוק בעקבות מקרים של 'תפירת תיקים על ידי המשטרה]
[לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
מקורות והעשרה
- דניאל דולב (2019), השופט בדימוס רוזן: שוטרים תופרים תיקים לאזרחים שמתלוננים נגדם, חדשות וואלה, 9/12/18.
- רוני זינגר, גלעד טוקטלי (2010), תופר התיקים, מאקו, 30/12/10.
- עמרי אסנהיים (2015), מנהל המכון לרפואה משפטית ל"עובדה": "אני מפחד מהפרקליטות", מאקו, 24/12/15.
- סניור אלי (2016), הסרטון סתר את גרסת השוטרים, והאישום נגד הנער בוטל, 22.01.16, ynet.
- בועז סנג'רו (2016), חוקי הפשע: מה עושה שוטר שרוצה לחפות על עצמו? מאשים את האזרח, מעריב, 22/5/16.
- רויטל חובל (2014), המשטרה רוצה להחזיר לעצמה את הסמכות להעמיד לדין בגין תקיפת שוטר, הארץ, 27/11/14.
- סניור אלי (2017), נעצר בגלל תקיפת שוטרים, ושוחרר בזכות סרטון, 10/1/17, ynet.
- פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), תרבות של שקר, ייצור ידע, 24/7/14.
- מאיר גלבוע (2021), הם בכל זאת תופרים תיקים!, ייצור ידע, 7/3/21.
Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע
אני מושעה מהמערכת על תחק שניתפר עלי הכל יוכח והגחע הזמן להוציא הכל החוצה שידעו איזה פיקוד יושב למעלה
המשטרה מתנהלת כארגון פשע.
מרבה במעצרי שווא, שקר, אלימות, מצגי שווא, תפירת תיקים, פתיל קצר, רבשי נחיתות, עצלנים, בטלנים, עושים הכל להתפטר מאזרחים ולא לגבות .מלונות ולא לטפל באירועים.
הבעיה, שיתוף פעולה מדעת או שלא מדעת של המשולש הקטלני, משטרה, פרקליטות ובתי משפט.
ראו כדוגמה כב השופט בדימוס, שזיכה חשוד ברצח, כשהמשטרה והפרקליטות פועלות נגדו, להביא להרשעת החשוד.
המשטרה והפרקליטות התנכלו לו, עד שאילצו אותו לפרוש מכס השיפוט.
המשטרה והפרקליטות נמנעו מהגשת ערר, והציקו לשופט
בהקשר זה, ראו כמשל כנופיית שוטרים. רימונים, אלימים, שקרנים, התנפלו על דפני ליף הקטנה והעדינה, מיששו אותה באיבריה האינטימיים, עיקמו לה את היד. היכן ופצעו אותה, עצרו אות. כשהשוטרים המניאקים מלבישים עליה כל עבירה אפשרית, וכמובן בתקיפת שוטרים, כשהם מצולמים לעיני כל.
האשימו אותה גם בהכשלת שוטרים, בשיבוש חקירה, בהפרעה לשוטרים ועוד.
ייאמר לזכותו של כב השופט צחי עוזיאל, בפני הועמדה לדין דפני ליף, כי מיד הפסיק את ההצגה המבוימת והשקרית ולא העמידה לדין.
הבעיה, המשטרה המושחתת בעלת תרבות ארגונית שקרית ומאפיוזית, מחפה על שוטרים עבריינים ולא מעמידה אותם לדין.
ממליץ לקרוא דוח אדן, אלברט אדן, האלוף שהיה מבקר המשטרה, שבדק את הנושא, ומצא כי יש תרבות ארגונית של שקר במשטרה, ובתגובה מוריס פתאל, משה שחל כשר הפנים ויעקב טרנר , כעסו וזרקו אותו מהמשטרה, ומינו קציןן משלהם