גרשון הכהן: מדוע נמנע בן גוריון מכיבוש יהודה ושומרון בסיום מלחמת העצמאות?

[בתמונה: יגאל אלון עם דוד בן גוריון - תחושת ההחמצה של אלון בתום מלחמת העצמאות, עלתה לו בקריירה המפוארת שלו בצה"ל... מקור התמונה: לע"ם. שם הצלם לא מוזכר]

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [מאמר זה ראה אור לראשונה באתר העיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים על דוד בן גוריון, לחצו כאן]

ישראל היוםגרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

לא רק עבור יגאל אלון מלחמת העצמאות הסתיימה בתחושת החמצה. אולם הוא יותר מאחרים, נתן לתחושה זו ביטוי גלוי; שאכן עלה לו, בהחלטת דוד בן גוריון, לסיום  שירותו המפואר בצה"ל.

במבצע ההר, כשהוביל את כוחותיו לאחר מבצע יואב (אוקטובר 1948 ) לכיבוש אגפו הדרומי של פרוזדור ירושלים, בהגיעו לפאתי הכפר חוסאן, נדרש בפקודה לעצור את התקדמות כוחותיו. יישובי גוש עציון החרבים נותרו מנגד, לא היה אויב שיעצור את כוחותיו. בצו פקודה שהיה להם בלתי מובן, עצרו במקום בו ניצב כיום מחסום חוסאן.

[בתמונה: הכניסה לגוש עציון הנצור במלחמת העצמאות. מקור התמונה: אז - רשת ארכיוני ישראל. שם הצלם אינו מוזכר]

באדר תש"ט, בהשלמתו המוצלחת של מבצע עובדה, פנה יגאל אלון, מצביא חזית הדרום, במכתב אישי לבן גוריון. בניתוח אסטרטגי מנומק להפליא, המליץ להמשיך את תנופת המלחמה לכיבוש כל מרחבי יהודה ושומרון. בין היתר נימק: "אין צורך בהשכלה צבאית מושלמת כדי לעמוד על מידת הסכנה המתמדת, אשר תארוב לשלום ישראל נוכח כוחות עוינים חזקים בחלק המערבי של ארץ ישראל... אין לראות את פתרון הגנת הארץ רק על ידי שיפור טופוגרפי של קו ההגנה שלנו. עלינו לחתור להשגת עומק מתקבל על הדעת, אשר יחד עם עריכה נכונה של הכוח והתבצרות מתאימה, יוכל להוות ערובה מספיקה לביטחון המדינה, גם נגד צבאות העולים בכוחם על צבאות עבר הירדן ועיראק." (יגאל אלון לבן גוריון 27.3.1949)

מדוע עצר בן גוריון את אלון?

היסטוריונים של מלחמת העצמאות עסקו בשאלה זו וברוח מצוקת "נטל הכיבוש" שהתפתחה לאחר מלחמת ששת הימים, הסבירו את עצירת מומנטום המתקפה, בהבנתו של בן גוריון את הקושי הכרוך ב"שליטה על עם אחר".  אולם יגאל אלון במכתבו, התייחס לסוגיה זו והציע לה מענה.

הבלטת שיקול זה לכדי שיקול עיקרי, בהסבר ההימנעות של בן גוריון מניצול ההזדמנות להשתלטות על יתר המרחב, היא בעיני היטל מאוחר מוטה פוליטית.

כאן המקום להשערה הסברית אחרת: עם הצטברות ההישגים בשדה הקרב, ליוותה את בן גוריון חרדה הולכת וגוברת מפני התערבות בכוח של האו"ם.

בדיון במועצת המדינה, על הצעות ברנדוט, לקראת דיון בעצרת האו"ם, 27.9.1948 אמר:

"משימתי בעצרת האו"ם תהיה לסכל את קבלת הדין וחשבון של ברנדוט ברוב של שני שלישים ולהשאיר, ממילא, את החלטת כ"ט בנובמבר כיסוד החוקי מבחינה בינלאומית להסדרת ענייני ארץ ישראל... אני עם אלה שלא גרסו, שיש סתירה בין תביעת ארץ ישראל המערבית כולה כמדינה יהודית, ובין ההסכמה להקים מדינה בחלק מארץ ישראל המערבית.

דרשנו מה שהגיע לנו, וקיבלנו מה שיכולנו להשיג. אך מעולם לא הכרזנו שזה המקסימום שלנו. הכרזנו בהדגשה יתירה שזה המינימום שלנו." (דוד בן גוריון, מדינת ישראל המחודשת, ע' 290; ראו תמונת כריכה משמאל).

[בתמונה משמאל: כריכת הספר "מדינת ישראל המחודשת" לדוד בן גוריון (שני כרכים), שראה אור בהוצאת עם עובד. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כאן טמון ההסבר להתנהלות של בן גוריון, גם במניעת משה דיין מפקד מחוז ירושלים, מכיבוש העיר העתיקה, וגם בעצירת יגאל אלון מכיבוש הר חברון.  בעת ההיא, לאחר מבצע יואב בדרום ומבצע חירם בגליל, היו בידי מדינת ישראל מרחבים משמעותיים, מעבר למה שיועד לה בהחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר. במקום הזה בן גוריון הבין כי אם יכבוש את כל ארץ ישראל המערבית, כולל ירושלים המזרחית, לא יהיה בכוחה של ישראל לבדה למנוע את הטלת מלוא סמכות האו"ם למימוש תכנית החלוקה 191, על פי הגבולות שנקבעו באותה החלטה. באופן דומה הבין בסוגיית ירושלים, כי לנוכח החלטת האו"ם והמלצת הרוזן ברנדוט  לשליטה בינלאומית על ירושלים, אם יכבוש צה"ל את כל ירושלים, מדינת ישראל לבדה לא תוכל לעמוד בפני הדרישה הבינלאומית למימוש הבינאום.

זו הפרגמטיקה הבן גוריונית במיטבה: בתבונתו המעשית, נתן למצפן המציאות את מלוא הקשב, במיצוי מלוא גמישות התמרון האפשרית. מצד שני, בכל הקשור למצפן החזון, לא רק שלא נטשו לרגע, אלא אף הציבו כציווי עליון נצחי, להנהגת המאבק האין סופי לגאולת ישראל, בציפייה להזדמנות נוספת!

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דוד בן גוריון, לחצו כאן]

 

3 thoughts on “גרשון הכהן: מדוע נמנע בן גוריון מכיבוש יהודה ושומרון בסיום מלחמת העצמאות?

  1. Pingback: דוד בן גוריון באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. נראה לי שהסיפור המוכר הזה מורכב בהרבה ומכיל גם מערכות יחסים עם הפלג כטבנקינים שנותר בצה"ל, הצורך להתפנות למשימות בקליטת עלייה ועוד.

  3. יישר כח. היכן ניתן לקרוא את מכתבו המלא של יגאל אלון?
    באות הקשר יד להזכיר גם את הפקודה לעצור את מבצע חורב לפני השלמת כיבוש חבל עזה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *