פנחס יחזקאלי: הפריימריז הוא כלי המשחית של הפוליטיקה הישראלית

תקציר: אם הכנסת חפצה חיים ואם עם ישראל חפץ במערכת פוליטית מתפקדת באמת, כדאי שראשי המפלגות הגדולות יחברו ויעשו יד אחת - לפחות לפרק זמן של שתי קדנציות - להחזרת הוועדה המסדרת למפלגות, עד שמעמד הכנסת ישוקם ורמת חבריה תעלה. ידע כל חבר כנסת - שגורלו בכנסת הבאה נקבע בידי ראשי המפלגה, שיבחרו מועמדים ראויים וייצוגיים בעיניהם, שיעשו שם טוב לכנסת ולמפלגה - ושיתנהג בהתאם.

[למעלה: אורן חזן (זוכרים אותו?) שהפך לסמל כל הרע שבפריימריז... בשני העשורים האחרונים - מאז הופר האיזון בין הרשויות בישראל - הביאו 120 החברים, היושבים בכנסת ישראל, את המוסד שהם מייצגים, לשפל עמוק של ביזיון, שחיתות והגחכה; והם מאתגרים, שוב ושוב את גבול הטעם הטוב והכבוד הלאומי. בתמונות: גולשים בפייסבוק בעקבות הסלפי של אורן חזן עם נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ. זוכרים??? אנו מאמינים שאנו עושים בתמונות שימוש הוגן]
[למעלה: אורן חזן (זוכרים אותו?) שהפך לסמל כל הרע שבפריימריז... בשני העשורים האחרונים - מאז הופר האיזון בין הרשויות בישראל - הביאו 120 החברים, היושבים בכנסת ישראל, את המוסד שהם מייצגים, לשפל עמוק של ביזיון, שחיתות והגחכה; והם מאתגרים, שוב ושוב את גבול הטעם הטוב והכבוד הלאומי. בתמונות: גולשים בפייסבוק בעקבות הסלפי של אורן חזן עם נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ. זוכרים??? אנו מאמינים שאנו עושים בתמונות שימוש הוגן]

עודכן ב- 29 ביוני 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שני מתוך שניים על הפריימריז והקשר שבינם לבין דמוקרטיה. למאמר האחר, לחצו כאן:

*  *  *

הפריימריז הגיע לחיינו ב- 1992, ביחד עם אליטת ההון.

מתפלאים? לא ממש. כסף משמעו השפעה והדרך לשעבד הרשויות, המחוקקת והמבצעת לבעלי ההון ולרשות השופטת, עוברת דרך שני מרכיבים חשובים:

  • הורדה עקבית של רמת הנבחרים - ועקב כך גם את מעמדם - והברחת אנשים איכותיים מהמערכת, דרך מערכת הכופה התבהמות.
  • יצירת תלות כספית במממנים: העברתם הנבחרים דרך שיטה שמשעבדת את הנבחרים לאנשים שמימנו אותם. זו הסיבה, למשל, למחירים המשתוללים בזמן מלחמה, לחוסר האונים של הממשלה לטפל בתופעה, ולאיומים האלימים שהביאו את השרים וחברי הכנסת להוציא את הפעולות נגד המונופולים מחק ההסדרים.

הפריימריז הרס לחלוטין שתי מפלגות בישראל: את הליכוד ואת מפלגת העבודה. כך הפכו 120 החברים, היושבים בכנסת ישראל, 32 השרים ו- 5 סגני השרים למשל ולשנינה, ודרדרו את המוסדות שהם מייצגים, לשפל עמוק של ביזיון, שחיתות והגחכה, שמאתגר, שוב ושוב את גבול הטעם הטוב והכבוד הלאומי. 

[בכרזה: הפריימריז הוא המזהם העיקרי של הפוליטיקה הישראלית. הצילום המקורי: אילוסטרציה מהאתר ניוז, חיפה והקריות, ללא ציון שם הצלם. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: הפריימריז הוא המזהם העיקרי של הפוליטיקה הישראלית. הצילום המקורי: אילוסטרציה מהאתר ניוז, חיפה והקריות, ללא ציון שם הצלם. הכרזה: ייצור ידע]

מה הנימוקים למיסוד פריימריז?

הנה ארבעת הנימוקים העיקריים של תומכי הפריימריז. שפטו בעצמכם. האם אתם מזהים את כל אלה במפלגות ה'דמוקרטיות'?:

  • דמוקרטיה פנימית: פריימריז מאפשרות לחברי המפלגה להשפיע על הרשימה ולהביע את דעתם (אבל מהווה כר ליצירת קבוצות לחץ של עובדי ארגונים גדולים, כמו התעשייה האווירית, חברת החשמל ואחרים).
  • שקיפות: התהליך פתוח לציבור ומסייע למנוע עסקאות פוליטיות סמויות (אבל הופר זירת מלחמה של רשימות חיסול ורשימות קידום).
  • התמקדות במועמדים טובים: פריימריז מאפשרות למועמדים פחות מוכרים להתמקד בקמפיין פנימי ולהוכיח את ערכם (אבל השוואה פשוטרה של חברי הכנסת בעידן הוועדה המסדרת, יחשוף בקלות את הבלוף).
  • פריימריז מעניקות פורמט פופולרי ומעניין לבחירות (אבל על זה צריך לומר שפוליטיקה היא עניין חשוב מידי מכדי להפכה לריאליטי!

מיתוס "המפלגות הדמוקרטיות"

מפלגות - השבויות במלכודת הפריימריז - מטפחות את המיתוס, שמפלגות שעורכות פריימריז הן 'דמוקרטיות'. האחרות מדומות על ידן לתעתיק של מפלגות ממשטרים חשוכים, שבהם ראש המפלגה הוא הבוס הכל יכול… (כאילו שדוד בן גוריון ומפא"י קיימו פעם פריימריז…). התקשורת - שכבר מזמן איבדה את משמעותה ככלב השמירה של הדמוקרטיה, ושמייצגת את האינטרסים של בעלי ההון ועבדיהם הפוליטיקאים - חוזרת על המסרים הללו כהד נבוב…

[למאמרו של עמר דנק: “מפלגות דמוקרטיות” – אין חיה כזאת, לחצו כאן]

[בתמונה: כותרת ישראל היום על הפריימריז בליכוד: שימוש במושג "דמוקרטיה" להלבנת רשימות חיסול, גיוס כספים מבעלי הון, שיודעים לגבות את המחיר, בבוא היום, קבוצות לחץ מאורגנות המגיעות בהסעות להצביע... דמוקרטיה? הצחקתם!]
[בתמונה: כותרת ישראל היום על הפריימריז בליכוד: שימוש במושג "דמוקרטיה" להלבנת רשימות חיסול, גיוס כספים מבעלי הון, שיודעים לגבות את המחיר, בבוא היום, קבוצות לחץ מאורגנות המגיעות בהסעות להצביע... דמוקרטיה? הצחקתם!]

הפריימריז נושאים את שם הדמוקרטיה לשווא

אפשר להרחיב הרבה בסוגיית תרומת הפריימריז לשחיתות השלטונית, אבל, גם אם היו הפריימריז 'נקיים' משחיתות, יכולתן של מפלגות 'דמוקרטיות' - כמו הליכוד והעבודה - לתפקד כמקשה פוליטית אחת, אבד מזמן.

בשיטת הבחירות הנהוגה בישראל, אין שום משמעות לחברי כנסת עצמאיים, שכן לא הציבור בוחר בהם. הם אמורים לייצג את רצון המפלגה ולעשות את דברה. הם ה'חיילים' שלה, והגורם המאפשר תפקוד פוליטי תקין הוא דווקא המשמעת הקואליציונית. בחירת מייצגי המפלגה בכנסת אמורה לשרת את התכלית הזו. מי שרוצה חברי כנסת המייצגים את הציבור ונבחרים בצורה דמוקרטית, כדאי שיפנה לשיטת הבחירות האזורית!

הפריימריז מחייבים חברי כנסת להבליט את האינדיבידואליות שלהם. יכולתן של מפלגות לכפות על חבריהן משמעת קואליציונית - שהיא, כאמור, הבסיס לשיטה הפוליטית הזו - אבדה, והכנסת נתונה לסחטנות של בודדים, שמייצגים אינטרסים זרים, שסייעו להם להיבחר ושבהם תלויה בחירתם העתידית! לא את מפלגותיהם מייצגים חברי הכנסת הללו, אלא בעלי הון וקבוצות לחץ. לכן הם פטורים ממוראו של הציבור!

[בתמונה: שחיתות שלטונית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי athree23 לאתר Pixabay]
[בתמונה: שחיתות שלטונית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי athree23 לאתר Pixabay]

האיום שבפריימריז - רשימה חלקית (אתם מוזמנים להשלים...)

  • הצורך הגדל במימון כדי להיבחר הופך את חברי הכנסת לבני ערובה בידיהם של גורמים אינטרסנטים. התוצאה: חקיקה מוטה שטובת הציבור רחוקה ממנה. התוצאה: חברי הכנסת עובדים בשביל מישהו אחר...
  • השיטה מאפשרת לקבוצות מיעוט המשתלטות על המפלגה; וביניהן, קבוצות לח כמו ועדי עובדים חזקים.
  • היא גן עדן לקבלני קולות שגובים את עמלתם בדרכים שונות. אף אחת מהן לא מיטיבה עם הדמוקרטיה.
  • היא מאפשרת כניסה של חברי כנסת פופוליסטים לכנסת, שמזנה ו'מקרקסת' אותה, ומרחיקה אזרחים מהפוליטיקה:
  • היא דוחקת מועמדים ראויים מחוץ לשורות המפלגה.
  • היא גן עדן לזיופים, למניפולציות, ולכניסת קבוצות כוח אינטרסנטיות לבית המחוקקים.
[אורן חזן בעיני גולשי הפייסבוק, 23 במאי 2017. הוא לא היה נבחר אם הייתה ועדה מסדרת...]
[אורן חזן בעיני גולשי הפייסבוק, 23 במאי 2017. הוא לא היה נבחר אם הייתה ועדה מסדרת...]

מה הם אומרים על הפריימריז?

אהוד ברק (אפילו הוא...), קבע במאמר ב'הארץ' ב- 8/2/19 כי "אבד הקלח על שיטת הפריימריז. היא נהפכה לתהליך משחית, לעיתים מושחת, ובכל מקרה בלתי רלוונטי לחלוטין"…

[בתמונה: "אבד הקלח על שיטת הפריימריז. היא נהפכה לתהליך משחית, לעיתים מושחת, ובכל מקרה בלתי רלוונטי לחלוטין"… הכרזה: ייצור ידע]

המפכ"ל לשעבר: רוני אלשיך:

אינני פוסק הלכה, אומר אלשיך, אבל אם הייתי, הייתי אוסר על פריימריז. הקשיבו:

[בסרטון - רוני אלשיך: אינני פוסק הלכה, אבל אם הייתי, הייתי אוסר על פריימריז...]

בחזרה לוועדות מסדרות, ויפה דקה אחת קודם!

כשמשהו נכשל והמערכת מידרדרת לכאוס, כדאי לחזור קודם כל לסדר, וכמו שזה נראה עתה, הדבר היחידי שיאפשר העלאה ברמת חברי הכנסת וצמיחה של פרלמנטרים מקצועיים הוא 'ועדות מסדרות', ממש כמו פעם.

אם הכנסת חפצה חיים ואם עם ישראל חפץ במערכת פוליטית מתפקדת באמת, כדאי שראשי המפלגות הגדולות יחברו ויעשו יד אחת - לפחות לפרק זמן של שתי קדנציות - להחזרת הוועדה המסדרת למפלגות, עד שמעמד הכנסת ישוקם ורמת חבריה תעלה.

ידע כל חבר כנסת - שגורלו בכנסת הבאה נקבע בידי ראשי המפלגה, שיבחרו מועמדים ראויים וייצוגיים בעיניהם, שיעשו שם טוב לכנסת ולמפלגה - ושיתנהג בהתאם. ידעו גם החברים שאין קפיצות מדרגה. צריך קודם ללמוד את רזי הכנסת וכלליה, להתמקצע, ורק אז לעבור לתפקידים מיניסטריאליים…

[הצילום של ח"כ מירי רגב הועלה על ידה לויקיפדיה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5; הצילום ח"כ לשעבר אורן חזן הועלה לויקיפדיה ע"י יאיר ליברמן. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]
[הצילום של ח"כ מירי רגב הועלה על ידה לויקיפדיה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5הצילום ח"כ לשעבר אורן חזן הועלה לויקיפדיה ע"י יאיר ליברמן. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

אבל יש גם כאלה החושבים אחרת...

כתב רן ברץ ב- 2019 (מעניין אם היה חותם על זה היום):

"בזמן שהפוליטיקה הישראלית הולכת לכיוון של תנועות אליטיסטיות, הפריימריז מחייבים את נבחרי הציבור לא לשכוח מאין בו, ולהבין לאן עליהם לשוב... הפריימריז מלמדים את נבחרי הציבור ענווה וצניעות, ומורידים אותם ממרומי לשכותיהם אל הרחוב. בתקופת הפריימריז המעגל האליטיסטי נפרם ומאבד את מקומו לטובת המצביעים, שבאים, במקרה של הליכוד, מכל שכבות האוכלוסייה ומרקם החיים הישראלי. יתר על כן, נבחר הציבור יודע גם בזמן הקדנציה, שבה הוא יכול לכאורה להתנתק מבוחריו, שהוא עתיד להיבחן על התנהלותו זו.

כך חוזרת הפירמידה הפוליטית, שאחרי הבחירות מתהפכת לכאורה על קודקודה, לבסיסה המהותי. שליח הציבור חוזר לציבור, ונדרש לתת דין וחשבון כדי לזכות באמון מחודש. אין בקרה חשובה יותר לכוחה של האליטה הפוליטית (ברץ, 2019).

רן ברץ ב'מקור ראשון': "פריימריטיס" היא התרופה, לא מחלה
אהוד ברק, בוגי יעלון ובני גנץ פשוט טועים. בזמן שהפוליטיקה הישראלית הולכת לכיוון של תנועות אליטיסטיות, הפריימריז מחייבים את נבחרי הציבור לא לשכוח מאין בו, ולהבין לאן עליהם לשוב
[לכתבה המלאה של רן ברץ ב'מקור ראשון' מ- 2019, לחצו כאן]

[לאוסף המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

 

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: הפריימריז הוא כלי המשחית של הפוליטיקה הישראלית

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות. אוסף 50 | ייצור ידע

  2. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות. אוסף 49 | ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *