שוקי וייס: הגישה המעגלית לפתרון בעיות

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

[לקובץ המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 21 בספטמבר 2020

שוקי וייס הנו  מומחה התנהגותי משפחתי וארגוני עם ניסיון של מעל 25 שנים, העוסק, בין היתר, בפתרון בעיות מורכבות.

*  *  *

הגישה המעגלית לפתרון בעיות ממוקדת בבעיות מורכבות, מהמעלה השנייה, החוזרות שוב ושוב.

נגדיר 'בעיה מהמעלה השנייה': בעיה לא ליניארית, מורכבת, שבה אין קשר ישיר בין הבעיה לפתרון.

זאת, בניגוד ל'בעיה מהמעלה הראשונה': בעיה ליניארית, פשוטה, עם קשר ישיר בינה לבין הפתרון.

מדוע אנו מתקשים בפתרון בעיות?

  • כאשר אנו נתקלים בבעיה מורכבת, אנחנו נוטים לפשט אותה ולהפוך אותה לליניארית, ואז, לתת לה מענה ליניארי.
  • כיוון שבעיות מורכבות אינן ליניאריות התוצאה היא, בדרך כלל, שבתחילה יש הקלה מסוימת, אבל אחר כך הבעיה מחמירה!

.

[לקובץ המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, לחצו כאן] [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, לחצו כאן][למאמר: 'הטעות הניהולית הקלאסית: מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה…', לחצו כאן]

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

'בעיה מעגלית' היא בעיה חוזרת שוב ושוב

  • תקלה חוזרת ונשנית (Recurring Problem), משמע, דפוס התנהגות מחזורי לא רצוי, המופיע בארגון, המתגלה כאוסף של סימפטומים.
  • הסימפטומים מייצגים בעיה מהמעלה השנייה (בעיה לא ליניארית), הסמויה מן העין.
  • הבעיה מורכבת מאוסף מחוללים סמויים, ה'מייצבים' את המצוקה ומקנים לה חוסן, המקשה על פירוקה.

על כן, הפתרון יבוא דרך 'הקרסה' של המייצב העיקרי (ראו בהמשך).

 [להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן]

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Cheryl Kohan לאתר flickr]

מאפייני הבעיה

  • ניסיונות טיפול קודמים לא הועילו, או החריפו המצב ('תקיעות').
  • קל לבלבל בין הסימפטומים, הגלויים לעין, לבין המחוללים הסמויים מן העין.
  • הסימפטומים של המצוקה ניתנים לשרשור גרפי, שבו כל שלב בתהליך היוצר את המצוקה, מחובר לשלב הקודם, וכך, נוצר מעין מעגל.

דוגמאות לבעיות מעגליות

מאיצי המורכבות ב'בעיה המעגלית'

קיימים שלושה "פילטרים"' המתלווים לתופעה המעגלית, והם משותפים למרבית המצוקות המעגליות בארגון. הם מאיצים את המורכבות בדרך של הכבדה על גילוי הסיבתיות, ואלו הם:

  1. הזמן: קיים מרחק של זמן, לעתים שנים, בין התחלת פעולת המחולל המסוים, לבין זמן התצפית על המצוקה. המנהל שהנהיג את הנוהל כבר לא כאן . זה היה לפני עשור. מאז הנוהל לא עודכן.
  2. המרחק – מחולל המצוקה יושב בחיפה, המצוקה צצה בב"ש.
  3. פער המשמעות: חיילי מילואים מבזבזים יומיים משבוע שירות, בבסיס השריון, על חתימות על ציוד קשר והעברתן. הסיבה: אפסנאי אבד שתי אנטנות בעבר. לאפסנאות ההסדר הקיים הוא "חסכון", ב'ראיית-על', זהו "בזבוז".

תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו, שלמרות המורכבות, רק מספר גורמים מצומצם משפיע באמת על מערכת מורכבת. הפעלת מנוף השפעה (leverage) על גורם משפיע יכולה לפתור את הבעיה, אם רק הפעלנו אותו על גורם משפיע באמת... איך נוכל למצוא את הגורמים המשפיעים ולפתור את הבעיה?

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מנוף השפעה', לחצו כאן]

טעויות בפתרון בעיות

טעות מסוג ראשון:

  • הפעלת חשיבה ליניארית במקום פירוק תופעות מעגליות, מביאה להיפטרות מהסימפטום ולא ממחולל התופעה.
  • למשל התקנת מצלמות כפתרון לצמצום אלימות תלמידים בחצר בי"ס, מלמדת את התלמידים לעשות את מעשיהם בשטחים שאינם מצולמים)

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Mike Mozart לאתר flickr]

טעות מסוג שני (הפוך):

  • חיפוש אחר מחוללי בעיה סמויים, במקום שיש רק 'קושי', ונדרש פתרון ליניארי.
  • הפעלת פירוק תופעות מעגליות, כשמספיקה פעולה ליניארית (פסיכולוגים מוזמנים לכתות, כדי לאבחן ילדים, כשבעצם המורה לא מתפקד).

מחיר הטיפול בסימפטומים במקום במחוללי הבעיה

  • בזבוז משאבים וזמן מנהלים יקר.
  • יצירת עלויות סמויות, העלולות לסכן את הארגון
  • 'ניפוח ארגוני'
  • הטלת מורכבות שלא טופלה ע"י ההנהלה הבכירה ואנשי השירות/הטיפול ישירות על הלקוח - מה שגורם לנטישת לקוחות.
  • פגיעה ברלוונטיות ההנהלה ללקוחות ולעובדים. (ואלי אף לבעלי עניין נוספים)

[בתמונה: בעיה מעגלית... תמונה חופשית שהועלתה על ידי seaternity לאתר flickr]

אופן ההתמודדות עם בעיות מעגליות

  • בחרו את התופעה המחזורית, ממנה רוצים להיפטר.
  • בנו את רשימת האירועים החוזרים על עצמם בתופעה (זה מזכיר אלגוריתם).
  • תארו בצורה גרפית (כבדוגמאות שבמצגת זו) את תהליך היווצרות התופעה כ"מעגל".
  • ברשימה נפרדת מנו את: האילוצים, הנחות היסוד, האינטרסים, הרגשות הקיימים בסביבה ומגבילים שינוי.
  • תארו את היסטוריית הטיפולים בבעיה.
  • ביצוע סיעור מוחות (העלאת השערות) אודות גורמים המחוללים כל שלב במעגל.
  • חשוב, מה חיובי בתהליך התופעה שתואר? מי מהצדדים המעורבים בתהליך 'מרוויח' ממה?
  • (תועלת כזו היא בעצמה מחולל פוטנציאלי).
  • בדיקת ההשערות מול נתונים ועובדות, וסילוק אלו שלא קבלו ביסוס.
  • בצע 'סיעור מוחות' מי ה'מחולל' שיטופל. מדוע הוא העדיף לטיפול?
  • בחירת ה'מחולל' לטיפול בהסכמה.
  • בניית ה'מנוף' (מרשם ההערבות/הטיפול) להפעלה על ה'מחולל הנבחר'.
  • הפעלת ההתערבות, תוך דריכות להופעת "תוצאות בלתי צפויות" שליליות (ברבור שחור).
  • כניסה להערכת מצב מחודשת ברגע שבו מאותר "ברבור" המאיים על השגת התוצאה.
  • שינוי "מחולל" לטיפול, במידת הצורך ו/או ה"מנוף" להפעלה; וחוזר חלילה עד להיעלמות הבעיה / להקהייתה.

דוגמה: איתור מחוללי הנשירה מלימודים

  • אין לתלמיד גישה ישירה למסגרות סיוע חוץ בית ספריות. מערכת החינוך ממודרת כלפי הקהילה.
  • התלמיד חש נטוש.
  • דמוי העצמי והערכת מסוגלותו של התלמיד נפגעים.

*  *  *

ייחודיות הגישה המעגלית לפתרון בעיות ויתרונה הגדול בכך, שהיא חסכונית בזמן ובאמצעים. היא חוסכת למעורבים את הנבירה בעברם, כדי לחשוף את שרשי הבעיה, ודי לה באיסוף פשוט של שלבי האירוע החוזר כדי לגבש פתרון לבעיה.

[לקובץ המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

6 thoughts on “שוקי וייס: הגישה המעגלית לפתרון בעיות

  1. Pingback: יוסף זהר: 'הבעיה המעגלית' של העומס בבתי המשפט - ייצור ידע

  2. Pingback: יוסף זהר: 'הבעיה המעגלית' של העומס בבתי המשפט - ייצור ידע

  3. Pingback: יוסף זהר: 'הבעיה המעגלית' של העומס בבתי המשפט - ייצור ידע

  4. האם זהו סוף המאמר או שצפוי המשך ב"חלק ב"?
    הסיום נראה כאילו נקטע לפני "השורה התחתונה".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.