אבי ברוכמן: חולשת ארגוני האכיפה ונטילת החוק לידיים

%d7%95%d7%99%d7%92%d7%99%d7%9c%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%95%d7%aa

[למקור התמונה לחץ כאן]

[לאוסף המאמרים על 'השוטרים הנוקמים' ומשטרה בוגדנית, לחצו כאן]

%d7%90%d7%91%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%9b%d7%9e%d7%9f-5

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

לפני מספר ימים התפרסמה כתבה ב "הארץ" על ידי הכתב הפלילי יניב קובוביץ תחת הכותרת "באין משטרה, החברה הערבית אוכפת את החוק בעצמה". הכתבה מתארת תופעה שמתרחשת במגזר הערבי, אזרחים נורמטיביים מאסו באזלת ידה של המשטרה, התגברות מעשי הפשיעה והעבריינות ,והחליטו לקרוא תיגר נגד העבריינים, ולקחת את החוק לידיים ולפעול כנגד העבריינים (קובוביץ', 2016).

המושג 'נטילת החוק לידיים' נקרא באנגלית ויג'ילנטיות או ויג'לנטיזם (Vigilante). זהו ביטוי שמתאר מצב בו יחיד או יחידים - שאין להם סמכות מטעם השלטון - עושים פעילות שיש בה לפגוע באחר או באחרים, ואו ברכושם, כנקמה פרטית ואו כדי לשמש תחליף למערכת אכיפת החוק שכשלה.

התופעה קיימת משחר ההיסטוריה עוד לפני שהוגדרו המונחים. עביד אינש דינא לנפשיה בארמית (עושה אדם דין לעצמו) הוא דיון הלכתי מעניין בשאלה, האם אדם יכול ליטול את החוק לידיו. כשהרמב"ם פוסק שעשיית דין עצמאית היא מעשה רצוי . "יש לאדם לעשות דין לעצמו אם יש בידו כח, הואיל וכדת וכהלכה הוא עושה-, אינו חייב לטרוח ולבוא לבית דין, אף שלא היה שם הפסד בנכסיו אילו נתאחר ובא לבית דין, לפיכך אם קבל עליו בעל דינו והביאו לבית דין ודרשו ומצאו שעשה כהלכה ודין אמת דן לעצמו- אין סותר את דינו" (משנה תורה, הילכות סנהדרין, פרק ב' ,י"ב).

תופעת לקיחת החוק בידיים זכתה גם להופיע בספרות, מחזות וסרטים. אחד המפורסמים שבהם הוא הסרט "ארי המזוהם" עם השחקן קלינט איסטווד  (.Clinton 'Clint' Eastwood, Jr) שמגלם שוטר שלוקח את החוק בידיים ונלחם כנגד עבריינים (ראו הכרזה למטה):

%d7%94%d7%90%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%94%d7%9d

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי joxin לאתר flickr]

תחום זה נמצא בקטגוריה של הסטייה החברתית. בספר חדש שפרסמו שני הפרופסורים ממכללת אשקלון, קאבאליון גבי ושהם אפרת' "רשת של סטיות", הם דנים בסוגיות הסטייה החברתית בישראל ובתהליכי ההבניה החברתית (Social construction), וכמובן, התגובה לאותן סטיות. נטילת החוק לידיים הנו דוגמה לסטייה חברתית.

%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%96-%d7%90%d7%a1%d7%98%d7%a8%d7%98%d7%92%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%99%d7%98%d7%95%d7%a8

תופעת נטילת החוק לידיים מתרחשת מטעמים רבים. אחת הסיבות המרכזיות לכך, היא כישלונה של מערכת אכיפת החוק בדגש על ארגון המשטרה. ד"ר הרפז עמיקם בספרו "אסטרטגיות שיטור" (ראו תמונת כריכה משמאל) מציג את הגישות להבנת הציות לחוק: שתי גישות תאורטיות מתמודדות עם שאלת הציות לחוק: הגישה הנורמטיבית והגישה האינסטרומנטלית:

  • על פי הגישה הנורמטיבית, אנשים מזדהים עם החוק וחשים מחויבות לציית לו מכיוון שהוא משקף את דעותיהם.
  • על פי הגישה האינסטרומנטלית, אנשים מעצבים את התנהגותם בתגובה לתכתיבי החוק. כלומר, הם עושים שיקול של רווח אישי שיפיקו מהציות לחוק או מאי ציות לחוק.

הארגון שעוסק בשמירה ובאכיפת החוק הינו ארגון המשטרה. על מנת שהמשטרה תעשה זאת בצורה מיטבית היא זקוקה ללגיטימציה מהציבור. כותב ד"ר הרפז: "הגורם שנמצא באופן עקבי כחשוב ביותר לציבור וכמשפיע ביותר על מידת הלגיטימציה של המשטרה בעיניו, הוא הדרך שבה מבצעת המשטרה את תפקידה. הציבור רואה ושופט את המשטרה על פי מידת ההגינות שהיא מפגינה במילוי משימותיה וביחסיה עם האזרחים". כלומר, לאזרחים מרכיב "הוגנות התהליכים של המשטרה חשובה יותר ממרכיב "הביצועים" שלה (עד כמה היא יעילה ואפקטיבית במאבק בפשיעה), זה הגורם החשוב בעיצוב הלגיטימציה המשטרתית.

בעיה עם הלגיטימציה המשטרתית בעיני הציבור באה לידי ביטוי בחוסר אמון של הציבור במשטרה, שלצערנו אנו רואים אותו גובר בשנים האחרונות, ובאחוזים גדולים. במקביל מתפתחים תהליכים של פחד מפשיעה.

כל אלו מובילים למצבים שבהם יחידים או קבוצות ייטלו את החוק לידיים, ויכנסו לאותו ואקום אותו מאבדת המשטרה בלגיטימיות שלה.

בחרנו להציג מספר דוגמאות שימחישו את תופעת נטילת החוק לידיים:

יפתח לקח את החוק לידיים כדי להגן על שבטו

" ויצעק איש אפרים ויעבור צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קראת ללכת עמך? ביתך נשרוף עליך באש" (שופטים יב,1).

בני אפרים ראו עצמם כמפקדים עליונים משושלת יהושע בן נון. כשיפתח הגלעדי נלחם בבני עמון, הם ראו פגיעה בסמכותם ו"נטילת החוק לידיים, כשהעונש על זה שריפת הבית.

ענה להם יפתח: " ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד, ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי מידם, ואראה כי אינך מושיע, ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון ויתנם ה' בידי, ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי? ( שופטים יב,2-3).

כלומר, עונה להם יפתח, אתם לא ביצעתם את תפקידכם, לא הושעתם את בני גלעד מהאויבים שלהם , לכן נאלצתי לקחת את החוק בידיים, ה' עזר לי ונתן בידי את אויבי.

civil-war-between-jephthah-of-gilead-and-the-ephraimites-biblestudy1-com

[בתמונה: Civil war between Jephthah of Gilead and the Ephraimites. biblestudy1.com]

קו קלוקס קלאן (KKK)

ארגונים בארצות הברית שדוגלים בעליונות הגזע הלבן, בגזענות, באנטי קתוליות ובשנאה למהגרים כמו גם באנטישמיות. ארגון הקו קלוקס קלאן (Ku Klux Klan) נוסד בדצמבר 1865, לאחר מלחמת האזרחים האמריקאית. הם שמו לעצמם מטרה להתנגד למשטר השיקום ( Reconstruction) שנכפה על הדרום על ידי הצפון המנצח והשלטון הרפובליקאי. בין האמצעים שנקטו היו הפחדות של בעלי תפקידים, הפחדה של לבנים מהדרום ששיתפו פעולה עם אנשי הצפון, תוך ניסיון לדכא מחדש את העבדים המשוחררים. התנועה פעלה באלימות וברצח של רפובליקאים ושחורים, שימוש בבקבוקי תבערה, תקיפות אלימות, רצח, לינץ ותלייה היו שכיחים. בשנת 1871 נחקק חוק זכויות האזרח בארה"ב הידוע גם בכינוי "חוק קו קלוקס קלאן". בדברי הימים של התפתחות המשטרה בארצות הברית ישנה התייחסות רבה לארגון זה שלקח את החוק לידיים בצורה קיצונית. בימינו הארגון קיים בגלגול שונה. הוא מונה מספר אלפים, ממוקד בלאומנות אמריקאית ומתיר חברות בו גם לשחורים היספאנים ויהודים. kkk

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Charles LeBlanc לאתר flickr]

עדן נתן זאדה יורה ורוצח באוטובוס בשפרעם ונעשה בו לינץ

בחודש אוגוסט 2005 ,עדן נתן זאדה, פעיל ימין קיצוני, עריק מצה"ל, פותח בירי כשהוא לבוש מדים בתוך אוטובוס בקו 165 בשכונת הדרוזים בשפרעם. כתוצאה מפיגוע הירי נהרגו 4 בני אדם, ותשעה נפצעו. באזור האירוע התחוללה מהומה, אלפי תושבים נזעמים התגודדו והשליכו אבנים ובקבוקים על האוטובוס. מפגינים זועמים , לא המתינו לכוחות המשטרה, נטלו את החוק לידיים חדרו לאוטובוס ביצעו לינץ ברוצח והרגו אותו. (דרוקמן ורא"בד, 2005). ד"ר יחזקאלי פיני מגדיר את מעשה הלינץ (Lynching) כמקרה קלאסי של ויג'לנטיות.

%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%97-%d7%a9%d7%9c-%d7%a2%d7%93%d7%9f-%d7%a0%d7%aa%d7%9f-%d7%96%d7%90%d7%93%d7%94

[בתמונה: הכיכר בה ביצע נתן-זדה את הפיגוע, המשמשת כיום כאנדרטה לנרצחים. התמונה הועלתה לויקיפדיה על ידי Almog, והיא נחלת הכלל]

"השוטרים הנוקמים" מנהריה

קאבאליון ושהם (2016) מנתחים את הפרשיה המפורסמת מאוקטובר 2006, שבה 4 שוטרים מהמחוז הצפוני הטמינו מטעני חבלה כנגד העבריין מיכאל מור ואנשיו. "ארבעת השוטרים טענו, שמטרתם הייתה לזעזע את ביטחונו העצמי של מור, לגרום לו לטעות ולהביא למעצרו; וכן לזעזע את המשטרה ולגרום לה לנקוט בצעדים". השוטרים הועמדו לדין ונגזר דינם לשנת מאסר בפועל ולשנה נוספת על תנאי. התגובה הרשמית של המשטרה הייתה גינוי גורף של השוטרים. ברם, בתוך המשטרה ומחוצה לה - כולל כמה עשרות חברי כנסת - ניסו לגבות את השוטרים על מעשיהם. מפכ"ל המשטרה דאז, דודי כהן, מצוטט בספר ואומר "אני רואה בחומרה רבה אירוע מסוג זה.... מעולם לא נתקלתי בשוטרים שבכזאת בוטות נטלו את החוק לידיהם....". החוקרים בדקו גם תגובות גולשים ברשתות החברתיות של הפרשיה, כמובן שהיו שתמכו בשוטרים: "במקום לתת להם גב, המשטרה הפנתה להם עורף". אמירה שכזאת תולה את האשם במחדלי המשטרה ובחוסר מתן גיבוי לשוטריה. מהצד שני כונו השוטרים "עבריינים", " רוצחים" ו"פושעים".

*  *  *

תופעת נטילת החוק לידיים על ידי בודדים ואו קבוצות, חייבת להדליק נורות אזהרה לארגוני מערכת אכיפת החוק בכלל ולארגון המשטרה בפרט. תופעה כזאת מלמדת שיש בעיה עם הלגיטימציה של המשטרה והאפקטיביות שלה. מאמרו המעניין של יניב קובוביץ שהוזכר בתחילה נתן את ההשראה והחשיבה בנושא. כבר לפני חודשים רבים נשמעו הצהרות על ההערכות המשטרה המחודשת להתמודדות מול הפשיעה והעבריינות במגזר הערבי, כאשר ההצהרות לא מתורגמות לעשייה אופרטיבית מתחילה תנועה בקרב המגזר הערבי ליטול את החוק לידיים ולעשות מעשה במקום המשטרה.

מעשים דומים מוכרים לנו על ידי אזרחי המגזר החקלאי שסובלים ממכת התפרצויות, תחום שמופיע גם הוא חדשות לבקרים בתקשורת, ולמשטרה אין מענה אמתי...גם שם הוקמו ויוקמו מילציות שייטלו את החוק לידיים (פרשית שי דרומי, ואחרות).

השר לביטחון הפנים ומפכ"ל המשטרה זהו תפקידכם... הרי לשם כך קיימת משטרה במדינה דמוקרטית!

[לאוסף המאמרים על 'השוטרים הנוקמים' ומשטרה בוגדנית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “אבי ברוכמן: חולשת ארגוני האכיפה ונטילת החוק לידיים

  1. Pingback: השוטרים הנוקמים ומשטרה בוגדנית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. מאמר מצויין המזכיר את הלכי הרוח בציבור עקב כללי הפסלות המוחלטים של ראיות שהושגו בניגוד לחוק.
    The Law is Crazy !!!
    הריאקציה השלילית של הציבור לכלל הפסלות המוחלט בארצות הברית
    באחת הסצנות בסרטו של הבמאי דון סיגל משנת 1971 — "הארי המזוהם" — יושב השוטר הארי קלהאן (בגילומו של קלינט איסטווד) במשרדו של התובע המחוזי, וננזף על ידו על שעצר את הרוצח סקורפיו, חילץ ממנו הודאה מפלילה ותפס את נשקו, תוך הפרת זכותו החוקתית של סקורפיו להיוועץ בעורך דין, מניעת טיפול רפואי ואף שימוש בעינויים. במהלך שיחת הנזיפה מטיח התובע בהארי:

    Where the hell does it say that you’ve got a right to kick down doors, torture suspects, deny medical attention and legal counsel?
    Where have you been?
    Does Escobedo ring a bell? Miranda? I mean, you must have heard of the Fourth Amendment.
    What I’m saying is that man had rights.

    התובע מסביר להארי שהוא הפר את זכויותיו של הרוצח על פי החוקה האמריקנית והפסיקה, ושבשל הפרת זכויותיו, סקורפיו עתיד לצאת לחופשי מייד לאחר שחרורו מבית החולים, וזאת מאחר שאין שום טעם לנהל נגדו משפט כשאין בידי התביעה כל ראיה להוכחת אשמתו.
    הארי הנדהם תמה על הצהרתו זו של התובע, שכן רובהו של סקורפיו מונח לצידם, ובנקל ניתן לגלות התאמה בינו לבין הכדורים שנמצאו בזירת הרצח.
    התובע משיב בזלזול כי הרובה עשוי לשמש "מזכרת נחמדה", אך הוא אינו קביל כראיה שיפוטית. שנות השבעים של המאה הקודמת בארצות הברית הביאו עימן ריאקציה שמרנית לשנות השישים הליברליות – הן בציבור, הן בפוליטיקה והן במערכת המשפט.
    הסצנה המתארת כיצד בשל כללי פסלות משפטיים שנקבעו בידי בית המשפט העליון בתקופתו של וורן משתחרר רוצח כסקורפיו, ואילו השוטר הגיבור שתפס אותו והציל את הקהילה ננזף על ידי אנשי המשפט — היא ביטוי להלכי הרוח הציבוריים של אותה התקופה.
    על פי הלכי רוח אלה, בשל מגבלות משפטיות שהוטלו על רשויות האכיפה, הלכה וגברה הפשיעה ונדרשה מדיניות נוקשה של "חוק וסדר". הלכי הרוח הציבוריים והביקורת על כללי הפסלות המוחלטים נתנו אותותיהם גם במערכת המשפט.
    הביקורת על כללי הפסלות המוחלטים הייתה חזקה במיוחד כאשר בתי המשפט נאלצו להתמודד עם מקרים קשים שבהם, מחד גיסא, העבירות שבהן מואשם הנאשם חמורות במיוחד וקיימות לכאורה די ראיות מהימנות להרשעתו, ואילו מאידך גיסא, הפרות הדין על ידי גורמי החקירה נתפסות כשוליות או טכניות.
    התיקון הרביעי לחוקת ארצות הברית (באנגלית: Fourth Amendment) הוא חלק ממגילת הזכויות שבחוקת ארצות הברית. התיקון מגן על האזרח מפני חיפוש, פריצה או תפיסה שרירותיים על ידי השלטון.

    לפי התיקון, לכל אדם יש זכות לפרטיות בגופו וברכושו ועל כן חיפוש בהם חייב להיעשות רק על סמך מידע מבוסס. חיפוש גופני או חיפוש בביתו ורכושו של אדם יתאפשרו בצו בית משפט, על סמך הצהרה בכתב של מבקש הצו, למעט מספר מצבים מוגדרים בהם ניתן לבצע חיפוש ללא צו, למשל, כאשר שוטר עוצר חשוד, הוא רשאי לבצע בדיקה גופנית, או כאשר יש חשש סביר לכך שהחשוד עומד להשמיד ראיות – ניתן לפרוץ לביתו לשם מניעת הפעולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *