תקציר: אנו נמצאים לפתחו של יום השואה והגבורה. זמן טוב לשאול שוב: אם אדולף היטלר היה נהרג בחפירות מלחמת העולם הראשונה. האם הייתה השואה מתרחשת? האם מלחמת העולם השנייה הייתה בכלל פורצת? ומנגד, אם וינסטון צ'רצ'יל לא היה עומד בראש בריטניה בחודשים הקריטיים שבין המתקפה הגרמנית הגדולה על המערב באפריל 1940, ועד שהוכרע הקרב על בריטניה בסתיו 1940, האם הייתה למערב תקומה?

עודכן ב- 20 באפריל 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אנו נמצאים לפתחו של יום השואה והגבורה. זמן טוב לשאול שוב: אם אדולף היטלר היה נהרג בחפירות מלחמת העולם הראשונה. האם הייתה השואה מתרחשת? האם מלחמת העולם השנייה הייתה בכלל פורצת? ומנגד, אם וינסטון צ'רצ'יל לא היה עומד בראש בריטניה בחודשים הקריטיים שבין המתקפה הגרמנית הגדולה על המערב באפריל 1940, ועד שהוכרע הקרב על בריטניה בסתיו 1940, האם הייתה למערב תקומה?

השאלה הוותיקה הזו: "האם המנהיגים מעצבים את ההיסטוריה, או שההיסטוריה היא שמעצבת את המנהיגים?" מעסיקה הוגים, היסטוריונים וסוציולוגים זה מאות שנים, והתחדדה בעיקר מאז המאה התשע עשרה, עת נעשו ניסיונות לקבוע את כללי ההיסטוריוגרפיה לקבוע מה הם הגורמים הפועלים בהיסטוריה, ולנסות להבין את הסיבות לאירועים ותהליכים היסטוריים.

זוהי אינה רק שאלה תאורטית על תפקוד האדם כ'סוכן חברתי' - שפועל בתוך העולם, עם כוונה, מטרה ויכולת להשפיע - אלא גם כלי להבנת האחריות, היכולת לפעול, והמגבלות שמציבות תקופות היסטוריות מסוימות על פרט יחיד.

מאמר זה יבחן את שתי הגישות המרכזיות - האחת הממוקדת בפרט, והשנייה במבנה - תוך שימוש בדוגמאות מההיסטוריה ובהגות סוציולוגית רלוונטית.

המנהיג כמעצב ההיסטוריה: גישת ה"אדם הגדול"

במאה ה-19 באותה מאה צמחה התאוריה המכונה "תיאורית האנשים הגדולים" (Great Man theory). גישה זו שאפה להבין את השינויים בעולם דרך גדולתם של גאונים בודדים, גאונים של טוב ורע. אחד ממייסדיה, ההיסטוריון תומאס קרלייל (Carlyle), טען כי "ההיסטוריה של העולם היא הביוגרפיה של אנשים גדולים". לפי גישה זו, אישיותו של המנהיג — תכונותיו, חזונו, הכריזמה שלו — הן שמובילות לשינוי היסטורי. דמויות - כמו אוליבר קרומוול, פרידריך הגדול, נפוליאון בונפרט, וינסטון צ'רצ'יל, דוד בן גוריון, נלסון מנדלה ואחרים - מוצגות ככאלו, שבלעדיהן מהלכים היסטוריים מרכזיים לא היו מתרחשים. בידם היה למסד מדינות או לחלופין להרוס אותן.

גם מקס ובר תורם לגישה זו דרך מושג "הכריזמה", שמציג טיפוס מנהיגותי שמסוגל לסחוף אחריו המונים וליצור סדר חברתי חדש.

אך גישה זו נוטה לעתים לרומנטיזציה של המנהיג, ולשכחת ההקשרים המאפשרים לו לפעול: הכלכלה, התרבות, מוסדות המדינה או דעת הקהל.

ההיסטוריה כמעצבת את המנהיג: גישת המבנים

מנגד, גישות סוציולוגיות מבניות — החל מהמרקסיזם ועד פונקציונליזם מוסדי —חלקו על קרלייל, וסברו כי האירועים ההיסטוריים נובעים מכוחות רחבים ומשמעותיים יותר מאשר פעולתו של אדם בודד, מוכשר או חשוב ככל שיהיה. ע"פ גישה זו, המנהיג הוא תוצר של תנאים היסטוריים, כלכליים וחברתיים. לפי קארל מרקס, לדוגמה, האדם אמנם פועל, אך "בתוך נסיבות שהוא לא בחר בהן". כלומר, המנהיגים אינם כותבים את ההיסטוריה באפס ריק, אלא בתוך מגבלות ברורות של זמן, מעמד, תרבות, טכנולוגיה ופוליטיקה.

גישה זו מסבירה מדוע לעתים רעיונות מהפכניים נכשלים: לא בגלל המנהיג, אלא בגלל המבנים סביבו. מנהיג כריזמטי יכול להיכשל, אם התנאים ההיסטוריים אינם בשלים למהפכה או לשינוי. הפילוסוף הרברט ספנסר כתב, לדוגמה, כי "חייבים להודות כי הבריאה של אדם גדול תלויה בסדרה ארוכה של השפעות מסובכות, שיצרה את התרבות שבה הופיע, והמצב החברתי שאליו התרבות הגיעה. לפני שהאדם הגדול יכול ליצור מחדש את החברה, החברה חייבת ליצור אותו".

מה זה אומר בעצם? למשל, שאם אדולף היטלר היה נהרג כחייל בחפירות מלחמת העולם הראשונה, הייתה ההיסטוריה מצמיחה מחליף, שהיה מצית את מלחמת העולם השנייה? האם יכולה הייתה השואה להתהוות ללא דרך הניהול הייחודית של היטלר שאפשרה התהוות של רעיונות הצומחים מהשטח מול מטרה מוגדרת?

סינתזה: גישת הסוציולוגיה של הסוכן, המוגבל ע"י הנסיבות שבתוכן הוא פועל

אם אנו חשים - שיש ממש בשני הטיעונים הללו - יש בכך צדק רב. ההיסטוריה גם היא מערכת מורכבת, המתנהלת ב'שלימות ניגודית': תהיינה תקופות שבהן התקופה תעצב את ההיסטוריה יותר מהמנהיגים, ויהיו אחרות, שבהן דווקא המנהיג ימלא תפקיד מכריע.

כיום, רוב הסוציולוגים וההיסטוריונים מקבלים גישה מורכבת יותר: היסטוריה נוצרת במפגש בין הסוכן האנושי (agency) לבין המבנה החברתי, המדיני והפוליטי (structure) שבתוכו הוא פועל. המנהיג אינו בורא את המציאות לבדו, אך גם אינו פסיבי. הוא פועל בתוך מגבלות, אך לעתים מסוגל לשבור אותן. אנתוני גידנס, בתאוריית ההבניה (structuration theory), מדגיש שהפרטים יוצרים את המבנים תוך כדי פעולה, אך גם נתונים להשפעתם.

מתי מגיע זמנו של מנהיג להטביע את חותמו על ההיסטוריה?

ההיסטוריון, סר איאן קרשו טוען, כי משברים גדולים מאפשרים לאדם ספציפי למלא תפקיד משמעתי. קונסטלציה ספציפית ומשבר קשה ביותר, מביאים לתחושה שצריך מנהיגות חזקה. זה יוצר פוטנציאל עבור מנהיג להפעיל את כוחו האישי כדי להשפיע על מהלך האירועים! אישים כהיטלר, סטלין או מוסוליני צמחו, למשל, על רקע תנאי המשבר, שאפשר להם ספציפי למלא תפקיד גדול במיוחד (לפידות, 2016).

קרשו מביא כדוגמה את בריטניה של שנות ה־70 של המאה הקודמת, שחוותה את המשבר הכלכלי החמור ביותר בהשוואה לכל שאר המדינות במערב אירופה. זה היה הרקע לעלייתה של מרגרט תאצ'ר, שהשאירה חותם עצום על ההיסטוריה של בריטניה בשנות ה־80.

מקרה הבוחן הקלאסי עבורנו לכך, הוא דוד בן גוריון: הקמת מדינת ישראל היא דוגמה מצוינת לשילוב בין שתי הגישות. מצד אחד, בן גוריון נחשב למנהיג יוצא דופן: החלטותיו הדרמטיות, חזונו, יכולתו להוביל את היישוב מעידים על סוכן יוזם ומשנה היסטוריה. מצד שני, ההקשר ההיסטורי היה קריטי: שואת יהדות אירופה, נסיגת בריטניה מהמזרח התיכון, החלטת האו"ם והקונצנזוס ביישוב... כל אלה יצרו תנאים שמנהיג אחר אולי היה גם מנצל, ואולי לא.

סיכום

שאלת "מי מעצב את מי" אינה שאלה של או-או, אלא של גם-וגם. מנהיגים גדולים יכולים לשנות את ההיסטוריה — אך רק כאשר התנאים מאפשרים להם לפעול. ההיסטוריה עצמה אינה כוח עיוור, אלא רקע שבו פרטים ומבנים מצטלבים. הבנת הדינמיקה הזו אינה רק עיון תיאורטי, אלא חיונית להבנת אחריות, שינוי חברתי והבנת גבולות הכוח.

[לאוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• הרחבת המושג 'מערכת מורכבת'.
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• יחזקאלי פנחס (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שלימות ניגודית, ייצור ידע, 12/4/14.
• ויקיפדיה: הפילוסופיה של ההיסטוריה.
• אהרון לפידות (2016), השמדת היהודים הייתה חלק ממטרות המלחמה, ישראל היום, ישראל השבוע, 10/6/16, עמ' 13-10.
• Wikipedia: Great Man theory.