גרשון הכהן: בריחת דוד משאול – מיצוי פוטנציאל הניידות והחמיקה במרחבי הסְפַ‏ר

[בתמונה: בריחת דוד משאול - מיצוי פוטנציאל הניידות והחמיקה במרחבי הסְפַ‏ר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי jplenio לאתר Pixabay]

רק מרגע שיוצאים ממרחב הנוחות המוכר - ומוצאים ישועה במרחב הפתוח להתהוות - מגלים את היכולת להתנהל בתנועה המתמדת על סף הכאוס...

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

הלוגו של 929 - תנ"ך ביחד

עודכן ב- 28 באוגוסט 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה על בריחת דוד משאול ומשמעויותיה. למאמרים האחרים לחצו כאן:

*  *  *

החמיקה אל מרחבי הסְפַ‏ר (frontier) לא הייתה הבחירה הראשונה של דוד. בתחילה, ביקש מקלט בממלכות יריבות:

  • בתחילה, בהיותו חסר ישע, לגמרי לבדו, הגיע לגת ואכיש מלך גת דחה אותו.
  • לאחר מכן, יחד עם ארבע מאות אנשיו, ביקש מקלט במצפה מואב; וישב בחסות מלך מואב, במצודתו.
גד הנביא, הורה לדוד את הפוטנציאל הגלום ביציאה אל המרחב, בציווי ברור: לא תשב במצודה, לך ובאת לך ארץ יהודה (שמואל א', כב, ה').

[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

[בתמונה: מיצוי פוטנציאל הניידות והחמיקה במרחבי הסְפַ‏ר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

[בתמונה: מיצוי פוטנציאל הניידות והחמיקה במרחבי הסְפַ‏ר... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

בעקבות מלכים ומורדים

ארץ יהודה שונה משאר חבלי נחלות השבטים באפיון ייחודי: בשלושה כיוונים היא מוקפת במרחבי סְפַ‏ר מובהקים:

  • במדבר יהודה ממזרח;
  • בהרי הנגב מדרום;
  • ובמרחב עדולם ממערב.

כנער, הייתי מרותק לספרם של הארכיאולוגים, יוחנן אהרוני ובנו רותנברג (ראו תמונת הכריכה משמאל): "בעקבות מלכים ומורדים".

שלושת מרחבי הסְפַ‏ר - העוטפים את ארץ יהודה - אכן שימשו מאז ועד ימינו, כמרחב הפוטנציאל להתארגנות ולקיום, נעלם ונייד, של קבוצות מורדים, גם במרד החשמונאים, גם במרד הגדול ברומאים וגם במרד בר-כוכבא. הזיקה המתקיימת בין מרחב הציוויליזציה לבין מרחב הסְפַ‏ר היא זיקה הדדית, הנתונה ביחסי עיצוב דינאמיים.

[בתמונה משמאל: כריכת הספר "בעקבות מלכים ומורדים" ליוחנן אהרוני ולבנו רותנברג, שראה אור בשנת 1966 בהוצאת מסדה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

היא דומה לזיקה בין ה'חשיבה בתוך הקופסה' לבין ה'חשיבה מחוץ לקופסה'. מצד אחד קשה לתאר חשיבה מחוץ לקופסה ללא קיום והכרת הקופסה; מצד שני, מרגע שנפרצת דרך לחשיבה מחוץ לקופסה, נוצרים תנאים חדשים להבנת הקופסה.

בהיבט זה, ההתרחשות במרחבי הסְפַ‏ר מעצבת את מרחב הציביליזציה לא פחות מאשר להפך. זוהי מערכת הזיקות הייחודית, המתקיימת בארץ יהודה מאז ימי כנען, בין גב ההר המיושב לבין מרחבי הסְפַ‏ר. את הפוטנציאל הזה מממש דוד בימי ההימלטות משאול.

[להרחבת המושג: 'דינאמיות', לחצו כאן]

[בתמונה: הזיקה המתקיימת בין מרחב הציוויליזציה לבין מרחב הסְפַ‏ר היא זיקה הדדית, הנתונה ביחסי עיצוב דינמיים. היא דומה לזיקה בין ה'חשיבה בתוך הקופסה' לבין ה'חשיבה מחוץ לקופסה'. מצד אחד קשה לתאר חשיבה מחוץ לקופסה ללא קיום והכרת הקופסה; מצד שני, מרגע שנפרצת דרך לחשיבה מחוץ לקופסה, נוצרים תנאים חדשים להבנת הקופסה... התרשים: 'ייצור ידע'. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

[בתמונה: הזיקה המתקיימת בין מרחב הציוויליזציה לבין מרחב הסְפַ‏ר היא זיקה הדדית, הנתונה ביחסי עיצוב דינמיים. היא דומה לזיקה בין ה'חשיבה בתוך הקופסה' לבין ה'חשיבה מחוץ לקופסה'. מצד אחד קשה לתאר חשיבה מחוץ לקופסה ללא קיום והכרת הקופסה; מצד שני, מרגע שנפרצת דרך לחשיבה מחוץ לקופסה, נוצרים תנאים חדשים להבנת הקופסה... התרשים: 'ייצור ידע'. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

מדוע נדרש דוד לציווי של גד הנביא, שפתח בפניו את פוטנציאל הסְפַ‏ר?

נדרשים כנראה תנאים מסוימים כדי לנטוש את המרחב המוכר ולנדוד אל המרחב הפתוח הבלתי מוכר:

  • התנאי הראשון הוא כושר הקיום מחוץ לתנאי הציביליזציה הקבועה. לשם כך נדרש דוד לארבע מאות האנשים שהתקבצו אליו. בהמשך עלה מספרם לשש מאות.
  • התנאי השני - הקשה יותר להשגה - הוא המוכנות התודעתית. כאן היה צריך דוד את הציווי של גד הנביא. רק מרגע שיוצאים ממרחב הנוחות המוכר ומוצאים ישועה במרחב הפתוח להתהוות, מגלים את היכולת להתנהל בתנועה המתמדת על סף הכאוס.

[להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'סף הכאוס', לחצו כאן]

בכרזה - האלוף במיל' גרשון הכהן על הקיום בספר: רק מרגע שיוצאים ממרחב הנוחות המוכר ומוצאים ישועה במרחב הפתוח להתהוות, מגלים את היכולת להתנהל בתנועה המתמדת על סף הכאוס [הצילום המקורי: "ממר סבא לקומראן לבד וביחד במדבר" - ישראל קיסר, 2013, מדרשת שדה בוקר]

[הצילום המקורי: "ממר סבא לקומראן לבד וביחד במדבר" - ישראל קיסר, 2013, מדרשת שדה בוקר]

שם במרחב הסְפַ‏ר, בסף הכאוס, לומדים גם את היתרון הטמון בקיום הנוודי, ללא נכסים להגן עליהם, בתנועה מתמדת, החומקת לא רק ממקום קבוע לשכון בו אלא גם מצורה קבועה.

אלה התנאים המאפשרים מיצוי עילאי של כישורי הסתגלות וגמישות, אותם רכש דוד בתקופת קיומו במרחבי הסְפַ‏ר, ואלה התנאים שסיגלו ומסגלים גם היום לעצמן קבוצות כמו ג'בהת אל נוסרה בגבולנו הצפוני, ודאעש סיני (אנסאר בית אל מקדס) בגבולנו הדרומי, על מנת להילחם נגד כוחות חזקים מהם ולשרוד, פרק זמן ממושך.

[להרחבת המושג, 'הסתגלות', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'גמישות', לחצו כאן]

[בתמונה: לוחמי דאעש סיני המפגינים כישורי הסתגלות וגמישות במרחבי הסְפַ‏ר]

[בתמונה: לוחמי דאעש סיני המפגינים כישורי הסתגלות וגמישות במרחבי הסְפַ‏ר]

עד כדי כך הוטמעה גישה זו באורח חשיבתו של דוד, שגם בהיותו מלך בירושלים, בשעת מרד אבשלום, הוא בחר לחמוק מן המצודה, דרך נחל קדרון אל המדבר, בחזרה  לימי הנוודות במרחב הסְפַ‏ר.

על הפוטנציאל הטמון במרחב הפתוח אמר דוד בשירתו: "ויהי ה' משען לי. ויוצא למרחב אותי, יחלצני כי חפץ בי" (שמואל ב', כ"ב, י"ט-כ')

[לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

העשרה

6 thoughts on “גרשון הכהן: בריחת דוד משאול – מיצוי פוטנציאל הניידות והחמיקה במרחבי הסְפַ‏ר

  1. Pingback: בין כאוס לסדר באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: גרשון הכהן: בריחת דוד משאול - העורמה ככלי הישרדות - ייצור ידע

  3. Pingback: גרשון הכהן: בריחת דוד משאול - כורח הבריתות המזדמנות - ייצור ידע

  4. Pingback: מאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

  5. Pingback: גרשון הכהן: משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית - ייצור ידע

  6. הכלל הידוע "מַרְבֶּה נְכָסִים – מַרְבֶּה דְּאָגָה" חל גם כאן.אם יש לך נדל"ן :אז אתה מחובר לקרקע כמעט כמו הנכס ואתה עסוק בלתחזקו,בלשמור עליו ובלהגן עליו.אם יש לך נכסים ניידים:אז אתה מחובר אליהם ועדיין נדרש הנך,תוך כדי תנועה,בתחזוקתם,בשמירתם ובהגנתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *