גרשון הכהן: עוצמה גלויה וסמויה – לידת שמשון כמקרה בוחן

[בתמונה: עוצמה גלויה וסמויה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

[בתמונה: עוצמה גלויה וסמויה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי TheDigitalArtist לאתר Pixabay]

שם אמו של שמשון אינו מוזכר בפרק יג שבספר שופטים. היא ידועה כאשת מנוח. גם אמהות אבימלך ויפתח, לא הוזכרו בשמן, אבל נאמר עליהן משהו מאפיין: על אם אבימלך - פילגשו אשר בשכם; ועל אם יפתח - אשה זונה. מה אפשר לומר על אם שמשון? היא נוכחת בכל הפרק ומכונה סתם, האשה...

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שמשון, לחצו כאן]

929

עודכן ב- 28 ביולי 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

שם אמו של שמשון אינו מוזכר בפרק יג שבספר שופטים. היא ידועה כאשת מנוח. גם אמהות אבימלך ויפתח, לא הוזכרו בשמן, אבל נאמר עליהן משהו מאפיין: על אם אבימלך: פילגשו אשר בשכם, ועל אם יפתח: אשה זונה. מה אפשר לומר על אם שמשון? היא נוכחת בכל הפרק ומכונה סתם, האשה.

לגיבור יוון, אכילס, הייתה אם ידועה: האלה תטיס. אביו היה מלך. הורי שמשון היו כאחד האדם, כמסופר בפתיחת הסיפור: ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה. (פסוק ב').

מעניינת כפילות התיאור עקרה ולא ילדה כמו לומר: רווקה ולא התחתנה. זה מאפשר להציע, שהתיאור עקרה מיוחס לאם שמשון כאמירה מאפיינת. כאלו הייתה 'אשה עקרה'  בטבעה, גם אחרי לידתה את שמשון. לעקרות  אחרות בתנ"ך היה שם ידוע: שרה, רבקה, רחל, חנה: הן מוזכרות בכמיהתן לבן ובתפילתן. ללידת שמשון מוקדש פרק מלא, אך על כמיהת אם שמשון לבן הסיפור מדלג, ונוהג בקיצור מופתי: יום אחד מתגלה לה מלאך ה'. גם המלאך חוזר בדיבורו על הביטוי הכפול: הנה נא את עקרה ולא ילדת (פסוק ג'), גם עקרה וגם לא ילדה...

[בתמונה: יום אחד מתגלה לה מלאך ה'... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Momentmal לאתר Pixabay]

[בתמונה: יום אחד מתגלה לה מלאך ה'... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Momentmal לאתר Pixabay]

חז"ל, בחרו לתאר את אם שמשון, אשת מנוח, כדמות הדומיננטית למול מנוח, בהדגישם את הפסוק: וילך מנוח אחרי אשתו (פסוק יא). בכל זאת, איך שמה אינו מוזכר? פעמיים זכתה לגילוי מלאך האלוהים, כמו גדעון. מדוע המספר חוזר ומזכירה רק בכינוי האשה?

במבט ראשון, ניתן לחשוב כי שמה אינו מוזכר כי זה לא באמת היה חשוב למספר. היא לא הייתה בעבורו יותר מאשת מנוח ואם שמשון. אבל אפשר לחשוב אחרת. היעדר שמה בכוונה מודעת מעצים את המסתורין, כמו את זה, האופף אנשי שרות חשאי, מוסד ושב"כ, אשר שמם אינו ידוע.

לנוכחות סמויה או חלקית, מתלווה לעתים עוצמה חזקה פי כמה מנוכחות גלויה ומלאה

[בתמונה: כריכת ספרו של הרב עדין שטייינזלץ, 'נשים במקרא', שראה אור בהוצאת משרד הביטחון, ב- 1983. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הרב עדין שטייינזלץ, בספרו 'נשים במקרא' (ראו תמונת כריכה משמאל) נתן לכך ביטוי בפרק הסיכום:

"בכל מקום בסיפור המקראי אפשר לראות, שקיימת כאילו דו-צדדיות לגבי מעמדן של הנשים. דו-פרצופיות לגבי כוחן הנשי לבין ההופעה של הכוח, ככל שהשלטון הרשמי (ולפחות מראית העין של השלטון), נתונה מסורתית בידי גברים, השליטה הממשית לאו דווקא.  "...

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של הרב עדין שטייינזלץ, 'נשים במקרא', שראה אור בהוצאת משרד הביטחון, ב- 1983. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

מערכת יחסים זו של שלטון גלוי ושלטון סמוי (במונחים של מערכות מורכבות: עוצמה גלויה ועוצמה סמויה או השפעה), נראה שנמשכה במשך תקופה ארוכה מאוד, כאחד המרכיבים של דרך החיים בעם ישראל...

ברוב המקרים בהן ראינו התערבות של נשים, היא הייתה מכוונת הרחק מעבר לתחום הבית והמשפחה במובן המצומצם (ע' 95) ... אפשר לראות כיצד גורלותיהם של אנשים מוכתבים על ידי הנשים בחייהם, הן לרע הן לטוב. השפעה זו נעשית בכל מקרה בצורה שונה, לפעמים על ידי פיתוי, לפעמים על ידי איום, ולעתים קרובות פשוט בכוחה של האישיות, שהיא המפעילה והממריצה, הגוברת ומשנה את מסלול חייהם של הגברים המצויים בסביבה... אם שמשון אשת מנוח היא, ללא ספק, האישיות הדומיננטית בסיפור (עדין שטיינזלץ 'נשים במקרא', הוצאת האוניברסיטה המשודרת, 1983, ע' 93).

בכרזה: העוצמה הסמויה מן העין, דומיננטית לאין שיעור מן הגלויה... [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

אם שמשון בנוכחותה החידתית היא המפתח לקריאת סיפור שמשון כחידה. דווקא, כוחו הפיזי העצום של שמשון, יכול לסמן את מערכת הזיקות הסמויה בין הנוכחות הפיזית במלוא עוצמתה, לבין הכוחות הסמויים מן העין, המעצבים את התפתחות הסיפור מראשיתו, בכלל זה הכוח הנשי. כמו אם שמשון - הנוכחת ללא שם, ומסמנת נוכחות שאינה נגלית לנו על ידי המספר - כך המשך הסיפור מייצג שילוב של גילוי והעדר בהעצמת החידה: מיהו באמת שמשון מעבר לעוצמתו הפיזית?

בהיבט זה, בנוכחות נסתרת, מצויה בסיפור שמשון רמיזה לתיאוריה פוליטית ולתיאוריה של הפעלת כוח, בשילוב המתקיים תמיד, בין ממדיו הגלויים של הכוח לבין ממדיו הסמויים. חז"ל מדברים על שמשון שכשל עם דלילה, בהליכת שבי אחר מראה עיניו.

[בתמונה: שמשון ודלילה - ציורו של פיטר פול רובינס, 1610-1609. אם שמשון בנוכחותה החידתית היא המפתח לקריאת סיפור שמשון כחידה. דווקא, כוחו הפיזי העצום של שמשון, יכול לסמן את מערכת הזיקות הסמויה בין הנוכחות הפיזית במלוא עוצמתה, לבין הכוחות הסמויים מן העין, המעצבים את התפתחות הסיפור מראשיתו, בכלל זה הכוח הנשי. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: שמשון ודלילה - ציורו של פיטר פול רובינס, 1610-1609. אם שמשון בנוכחותה החידתית היא המפתח לקריאת סיפור שמשון כחידה. דווקא, כוחו הפיזי העצום של שמשון, יכול לסמן את מערכת הזיקות הסמויה בין הנוכחות הפיזית במלוא עוצמתה, לבין הכוחות הסמויים מן העין, המעצבים את התפתחות הסיפור מראשיתו, בכלל זה הכוח הנשי. התמונה היא נחלת הכלל]

בהצעתי להתבונן כאן בזיקות המתקיימות בין הנגלה לנסתר, מצאתי ראוי להזכיר את פרשת ציצית בה נאמר: "ולא תתורו אחרי עינכם אשר אתם זונים אחריהם" (במדבר ט"ו). ההבנה הפשוטה למילים אלו, מכוונת אל המוכר היום יומי, לא ללכת שבי אחר פיתויי מראה עיננו.

אבל בנקודת מבט קוסמולוגית כוללת, מצוי כאן תוכן עמוק יותר, גם כתאוריה פוליטית, גם כקוסמולוגיה. זו הצבעה על הזיקה העמוקה המתקיימת בין הגלוי לעין לבין הסמוי מן העין, כאשר לעתים הממשות המכוננת את ההוויה מצויה דווקא בסמוי מן העין. זה נכון בתחומים רבים,

סיפור שמשון מצביע על זיקות אלה בהתגלותן במעלליי שמשון, ככתב חידה המזמין כניסה אל ממדי הסיפור הסמויים מן העין.

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שמשון, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

6 thoughts on “גרשון הכהן: עוצמה גלויה וסמויה – לידת שמשון כמקרה בוחן

  1. Pingback: שמשון באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: הכל על ה'עוצמה' באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: נושא לימוד: עוצמה, כוח ופוליטיקה בארגונים - ייצור ידע

  4. Pingback: גרשון הכהן: משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית - ייצור ידע

  5. Pingback: נושא לימוד: עוצמה וחשיבותה בארגונים - ייצור ידע

  6. Pingback: נושא לימוד: הפוליטיקה הארגונית - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *