גרשון הכהן: יפתח הגלעדי – צמיחת מנהיגים בשולי החברה

[בתמונה: מנהיגים מסוגו, שצברו כוחם כמטילי אימה על סביבתם, והוכרו כברוני כוח במרחב פעולתם (ידועים במרחבי ספר בכינוי: 'war-lord') ... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Flounder's Bricks לאתר flickr]

[בתמונה: מנהיגים מסוגו, שצברו כוחם כמטילי אימה על סביבתם, והוכרו כברוני כוח במרחב פעולתם (ידועים במרחבי ספר בכינוי: 'war-lord') ... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Flounder's Bricks לאתר flickr]

סיפור יפתח הגלעדי מלמד אותנו על מערכת האיזונים הנדרשת ממנהיג, בחובתו ליצירה יום יומית של שיווי משקל, בין מימוש שלטון בממדיו הנגטיביים, לבין מימוש שלטון בממדיו הפוזיטיביים. זו חובת האיזון בין מידה הכרחית של אכזריות לבין מידה הכרחית של סליחה ורחמים. במבחן זה נכשל יפתח...

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לריכוז המאמרים על 'פרשת חוקת', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן]

הלוגו של 929 - תנ"ך ביחד

המאמר עודכן ב- 26 ביוני 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן (ראה תמונה משמאל, מאוסף תמונות המכללה לביטחון לאומי, צה"ל) כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן (ראה תמונה משמאל, מאוסף תמונות המכללה לביטחון לאומי, צה"ל) כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

זהו מאמר ראשון מתוך שלושה על דמותו של יפתח הגלעדי. למאמרים האחרים, לחצו כאן:

*  *  *

ספר שופטים, פרק יא פותח כך: א וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, וְהוּא, בֶּן-אִשָּׁה זוֹנָה; וַיּוֹלֶד גִּלְעָד, אֶת-יִפְתָּח. (פסוק א'). במילים אלה, פתח המספר את עלייתו של יפתח על במת השופטים. כמו אבימלך, בן גדעון  שאמו היתה פילגש משכם (פרק ט), גם יפתח נולד בתנאים שהציבו אותו בין שתי זהויות מעמדיות:

  • מצד אחד, היה בן אשה זונה; ולכן, נחות בייחוסו;
  • מצד שני - מצד אביו גלעד - היה מיוחס כנראה למשפחת אצולה מן המייסדים, שהיו מיוחסים למכיר בן מנשה, כמוזכר ביהושע:  ויהי הגורל למטה מנשה, כי הוא בכור יוסף, למכיר בכור מנשה, אבי הגלעד, כי הוא היה איש מלחמה, ויהי לו הגלעד והבשן (יהושע יז,א). פרוש מצודת דוד, ברגישות לשניות מעמדית זו, בחר לציין: 'ויולד גלעד': רצונו לומר, עם שאמו הייתה זונה, מכל מקום היה הדבר ברור, שגלעד הוליד את יפתח ולא אחר הולידו" (שם).
[בתמונה: מנהיגים מסוגו, שצברו כוחם כמטילי אימה על סביבתם, והוכרו כברוני כוח במרחב פעולתם (ידועים במרחבי ספר בכינוי: 'war-lord')... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Flounder's Bricks לאתר flickr]

[בתמונה: מנהיגים מסוגו, שצברו כוחם כמטילי אימה על סביבתם, והוכרו כברוני כוח במרחב פעולתם (ידועים במרחבי ספר בכינוי: 'war-lord') ... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Flounder's Bricks לאתר flickr]

יפתח גורש על ידי אחיו בני אביו, מביתו ומשפחתו, מתוך מאבק בעל דפוס מוכר בחברה חקלאית: מאבק על ירושת חלקו בנחלת אביהם. רד"ק נתן דעתו לעניין דיני הירושה בנחלה, וציין: שלא כדין היו מגרשים אותו, כי בן הפילגש יורש, כמו שאמרו רז"ל, מי שיש לו בן, מכל מקום בנו הוא לכל דבר" (שם פסוק ב'). על גירוש יפתח, מצודת דוד הדגיש: "ויגרשו: בחוזקה ובאלימות. חוויית גרוש כזו, היא כמובן חוויה מעצבת. מכאן, מתוך תודעת העוול והדחייה, צמחה אישיותו של יפתח.

"ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב..." (פסוק ג'). היכן היא ארץ טוב? יתכן ואינה שם מקום מסוים, אלא ציון למרחב הפריפריה. מחוץ למרחבי הציוויליזציה, המחולקת לבעלי הקרקעות. שם ב'ארץ טוב' שהיא מרחב הספר (frontier), גם חסרי נכסים יכולים לבקש את מזלם. אין להתפלא ששם מתלקטים אל יפתח, "אנשים ריקים", אולי פשוט ריקים מנכסים, כמו יפתח. בניגוד לאנשי אבימלך, אנשי יפתח הם רק "אנשים ריקים", לא "ריקים ופוחזים". ביחד עימם, זכה לפרסום כגיבור חייל ושמעו הגיע גם אל זקני גלעד. יתכן, כפי שמציין רלב"ג בפרושו, שהתפרנס עם אנשיו מן החרב, בשוד דרכים ובגביית דמי חסות: "יפתח היה מנהיגם, והיו הולכים למלחמה תמיד ומשם חפרו אוכלם" (רלב"ג פסוק ג).

במרחב הספר, מחוץ לשליטת החוק, מנהיגות יכולה לצמוח בהתהוות מזדקרת, גם בצמיחת יש מאין. שם, בהתהלכות על סף הכאוס, ולעתים ממש מתוך הכאוס, מתהווה חווית הישועה. רק שם אפשר לחוות במלוא ממשותה את חווית "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עמדי." (תהילים כ"ג). לאיש ממרכז החברה (main-stream), לעומת זאת, חווית ההצלה מגיא צלמוות, היא נדירה ובלתי מוכרת. אם יזהה גיא צלמוות, יציב שלט: "זהירות לפניך גיא צלמוות!  הכניסה אסורה!". אדם אחראי ורציונלי, שהורגל לנוע במרחביי הציביליזציה המוגנת, לא יכניס עצמו לגיא צלמוות ולפיכך, לא ישיג לעולם את חווית הישועה.

[לאוסף המאמרים על מרחבי הסְפַ‏ר, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: כאוס, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סף הכאוס', לחצו כאן]

[בתמונה: מרחב הספר... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ryan Godfrey לאתר flickr]

[בתמונה: מרחב הספר... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ryan Godfrey לאתר flickr]

רשימת המנהיגים - שצמחו מתוך הכאוס - ארוכה. נציין למשל את:

[בתמונה: אנוואר סאדאת - מתניג שצמח מתוך הכאוס... התמונה היא צילום מסך מסרטון הוידאו: اغتيال الرئيس المصري محمد أنور السادات - ذاكرة في التاريخ - في مثل هذا اليوم -6- 10-2017]

  • דוד בן גוריון - מנהיגנו המייסד - נולד בעיירה פלונסק שבפולין (אז בתחום האימפריה הרוסית), ובגיל עשר מאִמו, שנפטרה כתוצאה מסיבוכי לידה.
  • מֻחַמַּד אַנְוַר אלסָּאדָאת, נשיא מצרים, נולד בכפר מית אבו אל-כום שבדלתת הנילוס, לאב ממוצא מצרי-ערבי ואם ממוצא סודאני.
  • נפוליאון בונפארט נולד בשוליים הטריטוריאליים של צרפת, באז'קסיו שבקורסיקה, כבן לאצולה הקורסיקנית הזוטרה, שנחשבה לנחותה בעיני האליטה הצרפתית.

ועוד ועוד...

[בתמונה משמאל: אנוואר סאדאת - מתניג שצמח מתוך הכאוס... התמונה היא צילום מסך מסרטון הוידאו: اغتيال الرئيس المصري محمد أنور السادات - ذاكرة في التاريخ - في مثل هذا اليوم -6- 10-2017]

זה הרקע המצמיח מנהיגות מהסוג הנדרש למצבי משבר. האנשים המיוחסים, ממרכז החברה, שלא הושלכו מעודם אל השוליים חסרי ההגנה, לא ידעו להתקיים שם. לא זו בלבד שלא יזכו לחשל את כוחם, אלא גם לא יזכו לחווית ישועה, המביאה בכנפיה מוצא מן המיצר, גם במקום הנראה על פניו, כדרך ללא מוצא.  במרחב הספר, לנוכח התמודדות יומית גם עם הבלתי מוכר, מתהווה תודעה אחרת, תודעת מסוגלות ובטחון, המאפשרת להעז ולנוע, גם למקום שאיש לא דרך בו אי פעם. זהו מבחנו של מנהיג בשעות משבר ומצוקה ולכן כה נזקקו ליפתח.

מנהיגי התנ"ך, בציווי האל, או בגזירת גורל-ביד ההשגחה המכוונת, הושלכו אל השוליים ושם חישלו את כוחם ואת אמונתם.  אברהם, בציווי "לך לך ", נדרש לסגל לעצמו את מיומנות הניווט בתנועתו המתמדת, מן המוכר והידוע, אל הבלתי מוכר, מה שאיפשר  לו לשמר מומנטום של ניידות אקטיבית. בהמשך הדורות, חושלו באורח זה, יעקוב בבית לבן, יוסף במצרים ובבית האסורים, משה בגלות מדיין, ובהמשך גם דוד בבריחתו מפני שאול (ראו תמונה למטה). כולם נדרשו לחוות את חווית הזרות, לבנות עצמם מבראשית, במו ידיהם ולהיווכח מניסיונם באפשרותה של הצלה וישועה. זוהי גם סגולתו של יפתח.

[בתמונה: ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול... התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Jasmin_Sessler לאתר Pixabay]

[בתמונה: ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול... התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Jasmin_Sessler לאתר Pixabay]

בניגוד למנהיגים אחרים שהזכרנו, שגדלו על סף הכאוס מסביבת גידולו של יפתח, כמנהיג חבורות שוליים המתקיימות בספר על חרבן (ובדומה למנהיגים בעייתיים אחרים, שצמחו על רקע דומה), כנראה נוצרה גם נכותו המוסרית. מנהיגים מסוגו, שצברו כוחם כמטילי אימה על סביבתם, והוכרו כברוני כוח במרחב פעולתם (ידועים במרחבי ספר בכינוי: 'war-lord'), נבחנים בנקודת המעבר, בחזרתם אל מרחביי הציביליזציה המתוקנת. נקמתו האכזרית של יפתח באנשי אפרים, בשחיטת ארבעים ושניים אלף על מעברות הירדן, מדגישה את כישלונו ואת אי התאמתו לשלטון (שופטים י"ב, א'-ז'). נכותו של יפתח מודגשת, בהשוואה המתבקשת מול טיפולו של גדעון באותה התרסת אפרים, החוזרת על עצמה באותה מתכונת ובאותן המילים. על טענת אפרים: "מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו..." (שופטים ח' א') ענה גדעון באמירתו מלאת הענווה והפיוס: "הלא טוב עוללות אפרים מבציר אביעזר" (שופטים ח' ב'). יפתח בניגוד לגדעון, יוצא בעקבות התרסת אפרים, למלחמת אחים חסרת מעצורים כנגד בני אפרים, השוכנים בהר הגלעד.  זו תמצית האיום הנשקף לחברה שמנהיגה עוצב במרחביי הספר, ושלא הצליח להשתחרר ממנו, בהגיע העת לשלוט.

מכאן למדים, על מערכת האיזונים הנדרשת ממנהיג, בחובתו ליצירה יום יומית של שיווי משקל, בין מימוש שלטון בממדיו הנגטיביים, לבין מימוש שלטון בממדיו הפוזיטיביים. זו חובת האיזון בין מידה הכרחית של אכזריות לבין מידה הכרחית של סליחה ורחמים. במבחן הזה נכשל יפתח!

[בתמונה: ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יוצאת לקראתו, בתופים ובמחולות (ציור משנת 1826 של גוסטב דורה, על פי ספר שופטים, פרק יא, פסוק לד; התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יוצאת לקראתו, בתופים ובמחולות (ציור משנת 1826 של גוסטב דורה, על פי ספר שופטים, פרק יא, פסוק לד; התמונה היא נחלת הכלל]

גם בכך, בהדגשת המתח בין הזדקקות החברה למנהיגות שצמחה במאבקיי הקיום, בשולי החברה ובמרחב הספר, לבין האיום הטמון בהתנהלותו חסרת המעצורים של מנהיג כזה, בנכותו המוסרית, מתחילה להסתמן הדרך למלכות ראויה. זו הדרך המוליכה בהמשכה לקראת מלכות בית דוד.

בכרזה - האלוף במיל' גרשון הכהן: ריבונות משמעה קונפליקט מתמיד בין אכזריות לרחמנות. מבחנה של מנהיגות ראויה היא היכולת למצוא, בכל פעם, את האיזון הנכון ביניהן... [בכרזה: האלוף גרשון הכהן על ריבונות... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: האלוף גרשון הכהן על ריבונות... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[לריכוז המאמרים על 'פרשת חוקת', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

העשרה

5 thoughts on “גרשון הכהן: יפתח הגלעדי – צמיחת מנהיגים בשולי החברה

  1. Pingback: אבי הראל: מנהיג ללא ייחוס - דמותו של יפתח הגלעדי - ייצור ידע

  2. Pingback: יוסי פיינטוך: בת יפתח – אביה וכשל מנהיגותי הרגוה!  - ייצור ידע

  3. Pingback: פרשת חוקת (חֻקַּת) באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. Pingback: אבי הראל: מנהיג ללא ייחוס - דמותו של יפתח הגלעדי - ייצור ידע

  5. Pingback: גרשון הכהן: משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *