תקציר: כחלק מתופעות שינויי האקלים, הגיעו באביב 2025 להקות כרישים לחופי ישראל, ומיד הפכו לאטרקציה משפחתית וקבוצתית, עד שבצהרי ה- 21 באפריל 2025, תקף כריש אדם ששחה במים ליד החוף. הישראלים למדו את הסכנות שבכרישים 'על בשרם', בדרך הקשה. אם תרצו, זהו ה'יהיה בסדר' הישראלי הקלאסי, על הרע הגלום בו, וגם הטוב שבו. לתופעה הזו מוקדש המאמר הנוכחי.

המאמר עודכן ב- 23 באפריל 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

מאמר זה הוא הראשון מתוך שלושה העוסק בתופעת ה'יהיה בסדר' הכל כך ישראלית. למאמרים האחרים:

• גרשון הכהן: אז מה בכל זאת היתרונות בתופעת ה'יהיה בסדר'?
• גרשון הכהן: "סוף מחשבה במעשה תחילה", לקח חציית ים סוף.

*  *  *

באביב 2025, הגיעו להקות כרישים לחופי ישראל כחלק מתופעות שינויי האקלים, ומיד הפכו לאטרקציה משפחתית וקבוצתית. הישראלים נהרו לחוף, הצטלמו ליד הכרישים, ונתנו לילדיהם להיות במים כדי לזכות בווידאו מרהיב לשתף ברשתות החברתיות. היו שזרקו דגים מתים לצפות בכרישים שהסתובבו ביניהם אוכלים. רבים נגעו בכרישים, והיו אף כאלה שתפסו בכרישה וניסו להעלותה אל היבשה. אחר הכה במשוט הסירה שלו כריש ששט לידו.

רק שאין ארוחות חינם, ובצהרי ה- 21 באפריל 2025, תקף כריש אדם ששחה במים ליד החוף. כרגיל, הישראלים למדו את הלקח, על בשרם בדרך הקשה. אם תרצו, זהו ה'יהיה בסדר' הישראלי הקלאסי, על הרע הגלום בו, וגם הטוב שבו. לתופעה המרתקת הזו מוקדש המאמר הנוכחי.

'יהיה בסדר' מהו? המשגה

הביטוי "יהיה בסדר" הפך מזמן לאמירה תרבותית-חברתית יסודית. הוא מבטא אופטימיות, גמישות, ביטחון שהכול יסתדר לבסוף – גם אם לא נערכים, לא מקיימים נהלים, וגם אם מתעלמים מסיכונים. רוח זו חוצה מגזרים ותחומים – מפקקים בכבישים ועד להחלטות ביטחוניות הרות גורל. מדובר באמונה קולקטיבית, שמלווה את החיים הישראליים ברמות שונות: מאדם יחיד שמחנה את רכבו על מדרכה, ועד לממשלה שמנהלת מלחמה. ע"פ פרופ' יצחק סמילנסקי, זהו מנגנון חברתי-תרבותי של ניהול אי-ודאות, המבוסס על הימנעות מהתמודדות פורמלית עם סכנות (Samilansky, 1984).

דוגמאות יש בשפע:. למשל

• אסון מירון (2021): למרות התרעות חוזרות ונשנות על סכנת הצפיפות, התקיים האירוע ההמוני תוך הסתמכות על ההרגל: "כמו כל שנה". האמונה שיהיה בסדר הסתיימה במותם של 45 איש (דו"ח מבקר המדינה, 2021).
• משבר הקורונה (2020–2021): ניהול המשבר התאפיין בהנחיות משתנות תדיר, אכיפה סלקטיבית והתבססות על שיקול דעת אישי במקום מדיניות ברורה. התוצאה – חוסר אמון, בלבול ופגיעה באוכלוסיות רבות (מבקר המדינה, 2022).

מי שטבע את המונח כמאפיין תרבותי-ארגוני-לאומי, היה יצחק רבין ז"ל

לציון 19 שנה להירצחו, חשף ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון קלטת של אחד מנאומיו המפורסמים ביותר של רבין – נאום "יהיה בסדר", שנישא בסיום מחזור של בית הספר לפיקוד ומטה של צה"ל (פו"ם) באוגוסט 1992. בנאום זה ציין רבין את המושג "יהיה בסדר" כמאפיין הקלאסי של תרבות ה"סמוך"  וה"חפיף" הישראלית:

"לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם. שם פרטי ושם משפחה, וזהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'. צירוף המילים האלה, שרבים שומעים אותם בחיי היום יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך כלל כל מה שלא בסדר: יהירות ותחושת ביטחון עצמי, כוח ושררה שאין להם מקום. ה'יהיה בסדר' מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים רבות, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. 

ה'יהיה בסדר', אותה טפיחת כתף חברה'מנית, אותו קריצת עין, אותו "סמוך עלי", הוא סממן לחוסר סדר, לחוסר משמעת, למקצועיות שאיננה לבטלנות שישנה. אווירת ה"חפיף" היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת בנו בכל פה, ואנחנו כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת, ש'יהיה בסדר' פירושו שהרבה מאוד לא בסדר..."

אודה על האמת, הבנתי את רבין והזדהיתי איתו, אבל הקטע הטריד אותי. במערכת מורכבת אין רק טוב או רק רע, אלא אחדות / שלימות של ניגודים: הטוב והרע הם שתי פנים של אותה תופעה, אבל רבין הדגיש בה רק את הרע. (הטוב 'יטופל' בנפרד במאמרו של האלוף גרשון הכהן: אז מה בכל זאת היתרונות בתופעת ה'יהיה בסדר'?).

התבססות ה"יהיה בסדר" בתרבות האסטרטגית של ישראל

התופעה של "יהיה בסדר" אינה מתקיימת רק ברמה האזרחית או התרבותית-חברתית, אלא ניכרת באופן בולט גם בתרבות האסטרטגית של ישראל, בהקשרים מדיניים וביטחוניים. תרבות זו, שנועדה להתמודד עם מציאות מורכבת ורוויית איומים, אימצה לעתים קרובות גישות קצרות טווח, נטולות תכנון מעמיק, על בסיס תקווה שהמציאות תסתדר בכוחות עצמה.

כפי שציין האלוף (מיל') גרשון הכהן: "במקום לחשוב כל הזמן מחדש, התחזק דפוס של 'סמוך'. זה אולי טוב במילואים, אבל קטלני באסטרטגיה" (הכהן, 2024). הדבר בלט במיוחד בשני מהלכים מכוננים בתולדות המדינה: הסכמי אוסלו וההתנתקות:

• הסכמי אוסלו (1993–1995): ההסכמים נחתמו מתוך רצון עז לפרוץ דרך מדינית, אך נעשו ללא מיפוי מספק של כוונות הצד השני או תסריטים של כישלון. לא נבנתה אלטרנטיבה אסטרטגית למקרה של התמוטטות התהליך, ולא הובטח מנגנון פיקוח אפקטיבי על התחייבויות הפלסטינים. גישת "אם רק נתחיל – יהיה טוב" התעלמה מהקצנה גוברת בשטח והובילה להסלמה עקובה מדם (Shlaim, 2001).
• תוכנית ההתנתקות (2005): יישום חד-צדדי של נסיגה מעזה נעשה ללא תיאום עם גורמים בינלאומיים או ערבויות ביטחוניות ברורות. ההנחה הייתה ש"אם נצא – הם יפסיקו". בפועל, הוואקום שנוצר נוצל על ידי חמאס להשתלטות צבאית, שהפכה את עזה לבסיס טרור ממוגן היטב (Inbar, 2007) [לאוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה, לחצו כאן].
• רעיון העוועווים הצה"לי של הדממת מפקדות בחגים, כאילו גם האויב יוצא לחופש...

ועוד ועוד...

לסיכום

ה"יהיה בסדר" הישראלי הוא חרב פיפיות: הוא חלק מה-DNA הלאומי, ולעיתים – מקור לעוצמה. אך במובנים רבים הוא גם מנגנון הדחקה מסוכן. האתגר האמיתי איננו לבטל אותו, אלא לאזן אותו – להכניס לתוכו ממד של זהירות, אחריות ותכנון, מבלי לאבד את הרוח הייחודית של האלתור והאופטימיות.

נספח מדף הטוויטר של מושיק גולסט: החזית השמינית

[לאוסף המאמרים על 'תרבות אסטרטגית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הימורי מדיניות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם'.
• אוסף המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית.
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
• פנחס יחזקאלי: שלימות ניגודית, הניגודים משלימים זה את זה!
• אוסף המאמרים על 'תרבות אסטרטגית'.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• אוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• מאמרו של האלוף גרשון הכהן: אז מה בכל זאת היתרונות בתופעת ה'יהיה בסדר'?
• אוסף המאמרים על הימורי מדיניות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• הרחבת המושג: 'שלימות ניגודית'.
• אדמסקי דמיטרי (דימה) (2012), תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית, תל אביב: מערכות ומודן.
• פנחס יחזקאלי (2022), תרבות אסטרטגית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 11/9/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), ההתנתקות והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 9/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• גרשון הכהן (2025), אז מה בכל זאת היתרונות בתופעת ה'יהיה בסדר'? ייצור ידע, 4/5/25.
• פנחס יחזקאלי (2025) הכל על הימורי מדיניות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 20/4/25.
• Inbar, E. (2007). Israel’s Disengagement from Gaza: An Unintended Victory for Hamas. Middle East Review of International Affairs, 11(4).
• OECD. (2023). OECD Economic Surveys: Israel 2023. OECD Publishing.
• Samilansky, Y. (1984). Societal Responses to Uncertainty: The Israeli Case. Tel Aviv University.
• Shlaim, A. (2001). The Iron Wall: Israel and the Arab World. W.W. Norton & Company.
• ועדת וינוגרד. (2008). דו"ח סופי של ועדת הבדיקה למלחמת לבנון השנייה. ירושלים.
• דו"ח מבקר המדינה. (2021). דו"ח חמור על ליקויי בטיחות באירועי מירון. ירושלים.
• מבקר המדינה. (2022). ניהול משבר הקורונה במדינת ישראל – דו"ח שנתי. ירושלים.
• הכהן, ג'. (2024). על קריסת ההרתעה וטעות ה"סמוך". מקור ראשון, 19 בינואר 2024.
• ועדת חקירה ממלכתית. (2024). דו"ח ביניים על אירועי 7 באוקטובר 2023. ירושלים.