פנחס יחזקאלי: הקונפליקט הגובר שבין אפקטיביות ליעילות

בין אפקטיביות ליעילות. כריכת גיליון משאבי אנוש, גיליון מס' 310-309, ספטמבר אוקטובר 2013.

[מאמר זה פורסם לראשונה במשאבי אנוש, גיליון מס' 310-309, ספטמבר אוקטובר 2013. להורדת המאמר המקורי לחץ: הקונפליקט הגובר שבין אפקטיביות ליעילות]

חשוב להטמיע: במציאות דינמית, משתנה במהירות, חתירה ליעילות ארגונית מסכלת אפקטיביות!

המאמר עודכן ב- 12 בינואר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מבוא – הארגון המושלם

 מידי פעם בהרצאותינו אנו נוהגים לאתגר את הקהל ולמפות אתו את מאפייני "הארגון המושלם" בעיניו. בדרך כלל, אנו מקבלים את הפרופיל הבא:

מחד גיסא הארגון אפקטיבי ("Effective"): מערכותיו אג'יליות ומסתגלות לסביבה משתנה והוא יודע להמציא עצמו מחדש כל פעם בעיתוי מושלם; מטרותיו מושגות תמיד תוך עמידה ביעדי האיכות; המנהלים מאצילים סמכויות, העובדים מתקשרים בניהם בחופשיות, שיתוף הפעולה בין הצוותים ובתוך הצוותים מעולה.

מאידך גיסא הוא גם יעיל ("Efficient"): חלוקת העבודה אופטימלית; עומדים בתקציב; כולם משקיעים את המקסימום; אין בו כפילויות ואין בזבוז; פרויקטים מסתיימים בזמן; לכל אחד תפקיד ברור, וחלוקת הסמכות והאחריות ברורה לכולם.

הרגשתם בסתירה שבין הדברים? יעילות מחייבת סדר ארגוני מסוים; בעוד שיצירתיות והשגת אפקטיביות זקוקים לעתים למידה מסוימת של כפילויות וחוסר יעילות. הנה על רגל אחת הפער המתהווה בין אפקטיביות ליעילות. בפער הזה ובסיבותיו עוסק המאמר הנוכחי.

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'יעילות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על גמישות אסטרטגית, ארגונית ואישית, לחצו כאן]

ד"ר פנחס יחזקאלי יעילות מחייבת סדר ארגוני מסוים... בעוד שיצירתיות והשגת אפקטיביות זקוקים לעתים למידה מסוימת של כפילויות וחוסר יעילות. הנה על רגל אחת, הפער המתהווה בין אפקטיביות ליעילות! [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

בין אמצעי למטרה

אחת התשובות השכיחות שאנו מקבלים בנוגע להבדל שבין אפקטיביות ויעילות הינה, הינה שהיעילות מהווה אמצעי להשגת המטרה; קרי, אמצעי להשגת אפקטיביות. האמנם?

בתחילת המאה העשרים הייתה התשובה חיובית, עד כדי כך שבמקורות ישנים רבים המושגים הללו מוצגים ככמעט זהים. אבל, ככל שעברו השנים והמציאות הפכה דינמית יותר, גדל הפער ביניהם.

מתוך מגוון ההגדרות שבמקורות (שחלקן הגדול מיושנות ולא רלוונטיות למציאות ימינו) נגדיר אפקטיביות כיכולת להשיג מטרה רצויה; ויעילות כיכולת לבצע דברים ללא בזבוז של זמן או אנרגיה (ויחזקאלי ורזי, 2009). מכאן, שהאפקטיביות עוסקת ב"מה" והיעילות ב"איך". האפקטיביות במהות והיעילות בפרוצדורה.

ימי הזוהר של היעילות היו כשהתקין הנרי פורד את הסטנדרטיזציה של פס הייצור הנע הראשון, בדצמבר 1913. הבאת החלקים אל העובדים חסכה זמן רב, ופעולת ההרכבה הפשוטה שביצע כל עובד חסכה זמני הכשרה ארוכים. זה היה תור הזהב של הארגון הוובריאני הקלאסי, שבה דינמיקה נמוכה וסביבה סטטית יציבה יחסית אפשרו לחברות ולארגונים לתכנן לטווח ארוך בחשיבה ליניארית. ניתן היה לומר אז, שככל שהייצור מאורגן באופן יעיל יותר כך הופכת העבודה אפקטיבית יותר, כיוון שהיעילות מקסמה את יכולות הארגון בסביבתו המשימתית. היא הייתה בהחלט האמצעי להשגת האפקטיביות.

[להרחבת המושג: 'ליניאריות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן]

[בתמונה: ימי הזוהר של היעילות היו כשהתקין הנרי פורד את הסטנדרטיזציה של פס הייצור הנע הראשון, בדצמבר 1913... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: ימי הזוהר של היעילות היו כשהתקין הנרי פורד את הסטנדרטיזציה של פס הייצור הנע הראשון, בדצמבר 1913... התמונה היא נחלת הכלל]

מאז הפך מתן הדגש על יעילות לאחד מדפוסי הניהול המוכרים ביותר. מנהלים חותרים בעקביות ליעילות מתמדת, תוך קיצוץ דרמטי בכל מה שלא יעיל. זאת, למרות שארגונים ביורוקרטיים יישארו תמיד, מעצם מהותם לא יעילים; הבעיה היא שלאורך זמן, שיעורי הצלחה הולכים ופוחתים, שהרי יש גבול למה שניתן לקצץ.

במקביל, הציגה לנו המציאות העכשווית שינוי דרמטי ביכולת הארגונים להיות אפקטיביים. הדוגמה הקלאסית הוא האייפון, שבזכותו הפכה חברת אפל לאחת החברות ששווי השוק שלהן ורווחיותן הם מהגבוהים בעולם.

אבל אייפון לא ממציאים כל יום, ואפל מתמקדת היום בשכלול האייפון מדגם לדגם ובהפיכתו ליעיל יותר. רק שהיעילות הזו לא תדחוף את אפל לשחזר את המהפכה שיצרה, ורווחי החברה מתחילים לרדת.

הדוגמה הטובה ביותר לכך שיעילות מסכלת אפקטיביות במציאות דינמית הוא המתחרה של אפל – חברת נוקיה, שבתחילת שנות האלפיים, כשבע שנים לפני יציאת האייפון הראשון, פיתחה טלפון שהכיל מסך מגע צבעוני, וכפתור הפעלה יחיד. מכשיר נוסף שפותח בנוקיה היה מחשב לוח עם מסך מגע ותקשורת אלחוטית. אבל, פסי הייצור של נוקיה היו יעילים מתמיד והיא הייתה החברה המובילה בעולם לטלפונים ניידים. על כן החליטו מקבלי ההחלטות שלה לגנוז את שני המכשירים, כדי לא לפגום בהצלחה, ולבלבל את השוק. התוצאה ידועה... כך, דגש מוגזם על יעילות סיכל את סיכויי נוקיה להיות אפקטיבית בעתיד.

מה הלקח וההישג הנדרשים? האם ארגונים אמורים להשאיר יתירות מסוימת שתתבטא בחוסר יעילות, על מנת להגדיל את סיכוייהם לאפקטיביות?

שימו לב ליחס:

ארגונים – שההתייעלות בהם אמתית – עשויים להשיג בתחילת הדרך 15%-10% אחוזי חיסכון, שהם סכום נכבד לכל סדר גודל של ארגון.

אבל ארגון אפקטיבי יכול להשיג "קפיצת מדרגה" ברווחיו, שיכולים לעלות במאות אחוזים ויותר...

ד"ר פנחס יחזקאלי: חשוב להטמיע: במציאות דינמית, משתנה במהירות, חתירה ליעילות ארגונית מסכלת אפקטיביות! [ייצור ידע]

[ייצור ידע]

האם הסיכוי להשיג זאת מצדיק ויתור על יעילות? לעתים כן ולעתים לא. זהו כבר מן הסתם נושא למאמר אחר...

[להורדת המאמר המקורי לחץ: הקונפליקט הגובר שבין אפקטיביות ליעילות]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

     

One thought on “פנחס יחזקאלי: הקונפליקט הגובר שבין אפקטיביות ליעילות

  1. Pingback: פנחס פישלר: הדבש, העוקץ וחוק ההמלצות - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *