תקציר: אחד הטיעונים המרתקים שמעלה חלק מאנשי "תורת המערכות המורכבות" הוא שמערכות מורכבות, מתחומים שונים - כולל מערכות בטבע - מתנהגות, ככלל, בצורה דומה. מכאן, אם איננו מבינים תופעות בקבוצות אנושיות, כולל ארגונים, נוכל להעשיר אותן דרך התבוננות, למשל, במערכות מורכבות אחרות בטבע...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

הערה:  הפוסט מתבסס על הספר: רזי עפרון, יחזקאלי פנחס (2007), מינהל ציבורי על פרשת דרכים, מאנוכיות לשיתוף פעולה, גלילות: המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

*  *  *

אחד הטיעונים המרתקים שמעלה חלק מאנשי "תורת המערכות המורכבות" הוא שמערכות מורכבות, מתחומים שונים - כולל מערכות בטבע - מתנהגות, ככלל, בצורה דומה.

מכאן, שכשאיננו מבינים תופעות מסוימות במערכות מסוג אחד, נוכל ללמוד עליהן הרבה, אם נתבונן, באותו הקשר, על מערכות מסוג אחר. אם איננו מבינים תופעות בקבוצות אנושיות, כולל ארגונים, נוכל להעשיר אותן דרך התבוננות, למשל, במערכות מורכבות אחרות בטבע. 

נדגים זאת בפוסט הנוכחי בסוגיית שיתוף הפעולה הבין ארגוני והבין מערכתי (Cooperation). 

מטבע הדברים, נמצא בטבע מגוון אפשרויות, מאנוכיות מוחלטת ועד שיתופי פעולה יוצאי דופן...

מהצד האחד - 'שרשרת המזון', שבה גזע אחד אוכל את רעהו; והשתלטות זן אחד של חיות על רעהו עד כדי הכחדתו;

מהצד האחר - שיתופי פעולה במקומות לא צפויים. דוגמה כזו, של פעילות גומלין, עד כדי סימביוזה, בין נמלים מזן מסוים לפטריות, מביא צבי ינאי בספרו "מסע לתודעת הטבע":

[בתמונה משמאל: פעילויות גומלין עד כדי סימביוזה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי susannp4 לאתר FIXABAY]

.

דוגמה כזו, של פעילות גומלין, עד כדי סימביוזה, בין נמלים מזן מסוים לפטריות, מביא צבי ינאי בספרו "מסע לתודעת הטבע":

"נמלים אלה פיתחו טכניקה של גזירת פרחים ועלים לפיסות קטנות. פיסות אלה משמשות, לאחר עיבוד מסוים, מצע גידול לפטריות. כדי להכשיר גינה זו ליעודה הנמלים אינן מסתפקות בדישונה באנזימים ובהפרשות. הן מייצרות גם חומרים אנטיביוטיים להגנת הפטריות בגינה מפני פטריות טפילות וחיידקים. בתמורה לשירותי הגנה והסעדה, הפטריות מפרקות עבור הנמלים את התאית של העלים לחלבונים ולסוכרים, ומנטרלות את רעלי ההגנה של העץ אשר ממנו נלקחו העלים. נוסף על כך, הן מצמיחות בגופן בליטות בולבוסיות, המשמשות מזון למארחותיהן. "

[תמונתו של צבי ינאי משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי דליה הוכברג (דליהה). קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

"במרוצת הסימביוזה הזאת, שהחלה לפני חמישים מליון שנה, איבדו הנמלים חלק מהאנזימים שלהן ונעשו תלויות במיצי העיכול של הפטריות, ואילו הפטריות, בגלל הבליטות הבולבוסיות, איבדו את יכולתן להתקבץ למבני על, ועקב כך, גם את האפשרות ליצור מושבות חדשות באמצעות נבגים נישאים ברוח. הפטריות נעשו אפוא תלויות בנמלים בכל הקשור להגנתן, לתזונתן ואפילו לתפוצתן. לראיה, כאשר מושבה של נמלים מתפצלת לשתיים, המחנה הפורש נוטל עימו קמצוץ של פטריות להקמת גן פטריות במקום מושבו החדש" (ינאי,2005, עמ' 277-276).

מתי יתקיים שיתוף פעולה בטבע? כאשר הוא משרת את "מטרת העל" של הטבע: הישרדות במובן של המשכיות, תוך התאמה למציאות המשתנה.

אותו עיקרון בדיוק תקף גם בארגונים אנושיים. מאוד היינו רוצים לראות - כמשלמי מיסים וכחסידי המינהל התקין - ארגוני שירות ציבורי המשתפים פעולה ביניהם. אולם, ארגוני השירות הציבורי פטורים בדרך כלל ממוראו של החשש לאבד את נתח השוק שלהם ו"לצאת מן המשחק" (וגם אם קיים חשש כזה, ברוב המקרים המנהלים מדחיקים אותו, או שאינם מודעים לו). לכן, משחקי האגו גוברים בהם על ההיגיון המערכתי.

לעומת זאת, במגזר העסקי, אפילו במקומות שנצפה בהם פחות לשיתוף פעולה, הוא יתקיים, אם הוא משרת את שרידותו של הארגון והתאמתו למציאות.

המציאות המשתנה במהירות, ביחד עם העובדה שהשלבים הבאים של ייצור הערך – בטכנולוגיה, בשיווק, בביו רפואה או בפס הייצור – נעשים וייעשו מורכבים מאי פעם, יוצרים מצב, לפיו, אף חברה או מחלקה לא תוכל להתמודד איתם בכוחות עצמה (פרידמן, 2006, ע' 323).

[בתמונה משמאל: ספרם של רזי ויחזקאלי "מינהל ציבורי על פרשת דרכים, מאנוכיות לשיתוף פעולה", שראה אור ב- 2007 במרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. להורדה חינמית של הספר בפורמט pdf לחצו: Cooperation] 

ג'ואלקאולי, ראש מחלקת התכנון האסטרטגי של IBM, צוטט כשאמר כי: "בשטחים רבים אנו רואים היום, ששלבי החדשנות הבאים יכללו נקודות חיתוך בין תחומי התמקצעות מתקדמים ושונים. החדשנות הטכנולוגית המתקדמת ביותר בכל תחום... מתמקצעת והולכת. ברוב המקרים, ההתמחות של החברה שלכם או של המחלקה שלכם מתאימה רק לנתח קטן מכל עסק או אתגר חברתי. לפיכך, כדי להשיג פריצת דרך משמעותית, אתה צריך לדעת לשלב בין תחומי התמקצעות או מומחיות. מסיבה זו שיתוף הפעולה כל כך חשוב (פרידמן, 2006, עמ' 324-323).

עד כדי כך השתכלל שיתוף הפעולה, שנוצרה מילה חדשה - "Coopetition" - שבאה לתאר "שיתוף פעולה תוך תחרות": חברות עסקיות נלחמו במשך עשרות שנים על יצירת יתרון, ובו בזמן, קיימו ביניהן פעילויות משותפות:

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

תופעה זו אמנם חדשה בעולם העסקי, אולם היא קיימת מקדמת דנא בקרב ארגונים אנושיים מסוג שונה - מדינות. דוגמה קלאסית מהמחצית ראשונה של המאה העשרים, היא "הסכם ריבנטרופ מולוטוב" שנערך ב- 23 באוגוסט 1939 בין שתי מדינות אויבות בנפש – גרמניה ההיטלראית וברית המועצות הסטאליניסטית (ראו תמונה למטה). ההסכם איפשר לשתיהן לקדם מאוד את האינטרסים שלהן, בציניות רבה ועל חשבון מדינות אירופה האחרות. להיטלר אפשר ההסכם יד חופשית לתקוף את פולין ולאחר מכן להשתלט על אירופה; ואילו סטאלין זכה במחצית פולין וביד חופשית "לבלוע" את לאטביה, אסטוניה, פינלנד ובסרביה, מבלי שכוחותיו נאלצו לירות ולו ירייה אחת (שיירר, 1976, עמ' 437-433).

 *  *  *

לסיכום, מעבר לדיון בסוגיית שיתוף הפעולה בין ארגונים הסיבות לקיומו או להיעדרו, הדגמנו פה את היכולת ללמוד ממערכות מורכבות מסוג אחד, לגבי מערכות מורכבות שונות לחלוטין.

אם יש בידכם הקבלות נוספות כאלה בין מערכות מורכבות, המשרתות את ההבנה ההדדית לגבי אופן פעולתן, נשמח אם תשתפו אותנו בדוגמאות אלה ובלקחיהן.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבה על 'תורת המערכות המורכבות';
• הרחבה על מערכת מורכבת;
• אוסף המאמרים אודות שיתוף פעולה לסוגיו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), תורת המערכות המורכבות, ייצור ידע, 12/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), שיתוף פעולה, ייצור ידע, 12/4/14.
• ינאי צבי (2005), מסע לתודעת הטבע, תל אביב: עם עובד.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פרידמן תומס ל' (2006), העולם הוא שטוח, העולם הגלובאלי - החיים במציאות
• חדשה, תל אביב: אריה ניר, הוצאה לאור בע"מ.
• שיירר ויליאם ל' (1976), עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, ירושלים ותל אביב: שוקן, כרך א'.