פנחס יחזקאלי: 'הגשר על הנהר קוואיי' – המחשה ליצירת אנטרופיה חברתית ולשריפתה

[בתמונה: כרזת הסרט: "הגשר על הנהר קוואי" - דוגמה ליצירת אנטרופיה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בתמונה: כרזת הסרט: "הגשר על הנהר קוואי" - דוגמה ליצירת אנטרופיה. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

השימוש החריג במושג "אנטרופיה", "ייצירתה" ו"שריפתה" - לתיאור השבחת הערך הארגונית או לחלופין, לירידתו - הוא אחד המעניינים בספרות הניהולית החדשה. הוא מאפשר לנו להבין טוב יותר תופעות של "יצירת ערך" ו"ירידת ערך" בארגונים, ואת הדרכים להתמודד עימן...

[לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן]

עודכן ב- 16 באוגוסט 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אנטרופיה חברתית או סוציו אנטרופיה הוא מושג שונה מאנטרופיה (Entropy).

בעוד שאנטרופיה מוגדרת כהתפרקות, ומבטאת את נטייתו הסטטיסטית של הטבע לאי סדר, ואת נטייתן של מערכות מורכבות להזדקן ולהיפגם...

המושג אנטרופיה חברתית מתאר את סך מצבם של מכלול הגורמים המבטאים את חיוניותה של מערכת בזמן נתון. אם תרצו, מכלול המשאבים - כולל ידע, כולל אנרגיה - המצויים בארגון. הסטטוס של כמות האנרגיה המצויה במערכת, הן בעוצמה (סך כול הכמות) והן בכיוון (עולה/יורדת).

[להרחבת המושג 'אנטרופיה', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'אנטרופיה חברתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'שריפת סוציו-אנטרופיה', לחצו כאן'] [להרחבה בנושא: 'ייצור סוציו-אנטרופיה', לחצו כאן']

[בתמונה:  נסו לדמיין מצב, שבו כלל האנרגיה הארגונית מצויה בתוך מיכל גדול, והארגון משתמש בה כדלק לפעולותיו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Skitterphoto לאתר Pixabay]

[בתמונה:  נסו לדמיין מצב, שבו כלל האנרגיה הארגונית מצויה בתוך מיכל גדול, והארגון משתמש בה כדלק לפעולותיו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Skitterphoto לאתר Pixabay]

מקרה הבוחן שלנו - הסרט: "הגשר על הנהר קוואי"

נוכל להעמיק בשני המושגים הללו - "ייצור אנטרופיה חברתית" או שריפתה - בעזרת הסרט המצוין והוותיק "הגשר על הנהר קוואי" ("The Bridge over the River Kwai") (ראו כרזת הסרט בראש המאמר):  

הסרט מתאר את קורותיה של קבוצת שבויי מלחמה בריטית בפיקודו של קולונל נוקשה מגיעה למחנה שבויים היפני בדרום מזרח אסיה. על שבויי המחנה מוטלת משימה: לבנות גשר מעל נהר החיוני למעבר רכבות הצבא היפני במאמצו להילחם בהשתלטות בנות הברית. 

עד בואו, חיבלו יושבי המחנה בבניית הגשר בכל כוחם ותושייתם, אולם הקולונל רואה במשימה כלי לייצור אנטרופיה חברתית. קרי, אמצעי להזרקת חיים בשבויים ולשמירה על חיוניותם ודריכותם. כשהמשימה מושלמת והגשר מוקם, הוא נהרס על ידי בונהו, בסיוע בעלות הברית (שריפת אנטרופיה חברתית).

בקטע הסרט: ייצור אנטרופיה חברתית...

שריפת אנטרופיה תהיה פעולה יזומה, העושה שימוש ראוי או מבזבזת משאבים ארגוניים (אנטרופיה חברתית).

בניגוד למושג אנטרופיה המבטא סטטוס, מבטאים המושגים "ייצור אנטרופיה חברתית" ושריפתה תהליך (Lucas, 2004). דהיינו, ביטוי להתנהגות מערכת, שבה מאמצים יכולים להניע תהליכים, אפילו בשונה לכוון התרחשותם (de Lange, 1998b). תהליך זה יכול להיות שווה או קטן מקצב ה"ייצור" של אנטרופיה הארגונית / החברתית.

"ייצור אנטרופיה חברתית" כמו גם שריפתה, יכולים לנבוע מפעולה יזומה של הנהלת הארגון, אולם, הם יכולים לנבוע גם ממה שמכונה ב- תורת המערכות המורכבות - התארגנות עצמית.

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] 

בקטע הסרט: שריפת אנטרופיה...

.

התארגנות עצמית המובילה ל"ייצור אנטרופיה חברתית", יכולה לבטא במקרים מסוימים סוג של אי סדר (סף הכאוס); ובאחרים, סוג של סדר (ראו המודל של ארגונים בין סדר לכאוס)

[להרחבה בנושא 'התארגנות עצמית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן] [למודל: מערכות מורכבות בין 'סדר' ל'כאוס', לחצו כאן]

בכרזה: חמישה מצבים תודעתיים שבהם יכול להימצא ארגון... [הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: מודל מערכות מורכבות בין סדר לכאוס... הכרזה: ייצור ידע]

השימוש הארגוני במושגים הללו

השימוש במושגים אנטרופיה ארגונית / חברתית, ייצורה ושריפתה מאפשר לנו להבין תופעות מוכרות בארגונים. למשל, את התופעה שבאה לידי ביטוי בביטוי "השגרה מכלה כל חלקה טובה". אם נתרגם ביטוי זה למושגים שלנו, נוכל להסביר את התופעה בכך שבשגרה, הארגון צורך כל העת משאבים ואנרגיה ארגוניים (אנטרופיה) אולם, אינו מבצע בדרך כלל תהליכים חדשים שיכולים לייצר אנטרופיה ארגונית. כתוצאה מכך, האנטרופיה הארגונית מידלדלת; וכמוה, האפקטיביות הארגונית.

על אותו משקל, פיתוח כלים ונקיטת צעדים ארגוניים להקטין את מרווח אי הוודאות בתכנון, הגורם לתוצאות הבלתי צפויות של מעשינו (תב"צ) - הינו ייצור אנטרופיה ארגונית. אחד הכלים העיקריים לכך הינו תהליך "ייצור הידע" הארגוני.

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]

[בתמונה: הקולונל רואה במשימה כלי ל"ייצור אנטרופיה". קרי, אמצעי להזרקת חיים בשבויים ולשמירה על חיוניותם ודריכותם... צילום מסך מתוך הסרט: 'הגשר על הנהר קוואי'. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בתמונה: הקולונל רואה במשימה כלי ל"ייצור אנטרופיה". קרי, אמצעי להזרקת חיים בשבויים ולשמירה על חיוניותם ודריכותם... צילום מסך מתוך הסרט: 'הגשר על הנהר קוואי'. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

דוגמה נוספת ל- ייצור אנטרופיה ארגונית ול- שריפת אנטרופיה חברתית היא מלחמות נפוליאון. שם, היו הצלחות הצד היוזם מדהימות בתחילה: ניצחון הזין ניצחון, ביצוע האסטרטגיה שוכלל והלך, וייצור האנטרופיה הארגונית היה בשיאו.

אולם, לאחר ההלם הראשוני הפיק הצד השני לקחים. טבעו של האויב כפה עליו למתוח את הדמיון האסטרטגי ולאמץ שיטות לוחמה מתוחכמות ואפקטיביות יותר (קרי, לייצור אנטרופיה ארגונית). מהצד שכנגד, הניצחונות הראשוניים תבעו מידה של שאננות באסטרטגיה ובמבצעים של הצרפתים. המרשם הצבאי שפעל היטב בסיבוב הראשון לא זכה אלא לשינויים יסודיים מעטים. "הצבא הגדול" של נפוליאון שרף את שאריות האנטרופיה החברתית שנותרו לו ולא ייצר אנטרופה חדשה. התוצאה – הפער בכוח הלחימה בין שני הצדדים הצטמצם במהירות מרשימה, עד שהקערה התהפכה...

[בתמונה: שריפת אנטרופיה בצבא נפוליאון - הגראנד ארמה - הנסיגה מרוסיה. . בגלל החורף, הצטמצם צבאו של נפוליאון לכדי שבריר מגודלו ערב הפלישה... האמן: וסילי ורשגין. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: שריפת אנטרופיה בצבא נפוליאון - הגראנד ארמה - הנסיגה מרוסיה. . בגלל החורף, הצטמצם צבאו של נפוליאון לכדי שבריר מגודלו ערב הפלישה... האמן: וסילי ורשגין. התמונה היא נחלת הכלל]

העיסוק ב"ייצור" וב"שריפת" אנטרופיה מחייב מדידה

חשוב להדגיש תחום שמנהלים בשירות הציבורי, כמו גם חלק מהיועצים הארגוניים אינם ערים לו: הביטויים אנטרופיה ארגונית / חברתית, ייצורה ושריפתה אינם ביטויים ערטילאיים. השימוש במילה "ייצור" ("Production") מתקשר לסוגיית המדידה. אין לעיסוק במושגים הללו כל ערך ללא מדידה מדויקת של מצב האנטרופיה ארגונית; קרי, של כמות האנטרופיה ארגונית שחסרה; של זו שנשרפה ונהרסה וזו שיוצרה.

ואתם – מנהלים, יועצים – האם ההמשגה הזו מסייעת לכם? במה? נשמח לתגובות!

[לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

8 thoughts on “פנחס יחזקאלי: 'הגשר על הנהר קוואיי' – המחשה ליצירת אנטרופיה חברתית ולשריפתה

  1. Pingback: הכל על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות - ייצור ידע

  2. Pingback: נושא לימוד: אנטרופיה, ייצורה ושריפתה - ייצור ידע

  3. חחח… אתה יודע, ממרום גילי אבד לי הצורך לשכנע. אני יכול להרשות לעצמי ללמוד ולהעמיק במה שאני אוהב, והתחום הזה בהחלט מלהיב אותי, אבל מצידי שכולם יישארו ליניאריים… מה עוד שנראה לי שההבדלים בינינו סמנטיים בלבד… בוודאי שנישאר חברים. דיאלוגים שכאלה מתאימים לי מאוד…

  4. אתה הרי יודע כמה הטיעון הזה פשטני:) בהיבט הכי הכי בסיסי ל pattern recognition יש את בעיית המעקב אחר כלל של ויטגנשטיין (מכיר?). ושוב – אתה חי במדמנה של יישומים מתמטיים במדעי החברה (כוונתי לכל הבעייתיות של שיטות המחקר וכלי המחקר במדעי החברה). בלי לזלזל – האסטרולוגיה מתקיימת כבר 4000 שנה. גם לה יש בסיס מתמטי לא מבוטל. אמנם היא כבר לא יושבת בחצרות המלוכה (מערכות מורכבות כשלעצמן). אבל עדיין מביאה פרנסה. שיהיה בהצלחה. ושנישאר ידידים לפחות בפייסבוק.

  5. יכול לגמרי. אני בתחום הניהול משקף את הארגון כרשת כמו בתצלום רנטגן ומראה איך להעלות את הפרודוקטיביות שלו. זו גישה חדשה בניהול שניתן לקרא לה אם תרצה, "האינסטלציה של הניהול": תפקיד מנהל לדחוף את ארגונו לפרודוקטיביות אופטימלית באמצעות מקסום החיבורים של האנשים הנכונים בקשרים הנכונים. פרופ' יניר בר ים למשל פיתח מודלים של חיזוי שמצאו את הקשר שבין עליית מחירי המזון להיווצרות כאוס במדינות העולם השלישי והתריע על כך לפנטגון לפני האביב הערבי; מערכות ממוחשבות בקליפורניה חוזות היכן תתבצע פשיעה עתידית ומורידים פשיעה ב- 20% יותר ממשטרות שאינן משתמשות במערכת; אני חושב שזה תחום מבטיח למדי…

  6. דודי אלון כתב בפייסבוק:
    אי חושב שאני מבין היטב את תשובתך. אבל… אמנם חלק מהמערכות הפיזיקליות הן מערכות מורכבות ולכן טבעי שבאמצעות אינדוקציה והשאלת מאפיינים של מערכות כאלה תעשו השלכה להיפותזות בתורה הכללית הרדוקציוניסטית. בהחלט יש מקום לחשוב מה עושים עם מושג האנטרופיה של מערכות פיזיקליות בהקשר של מערכות מורכבות בכלל. כך גם עם מאפיינים של האורגניזם הביולוגי כמערכת מורכבת למול מערכות מורכבות בכלל. אני לא חושב שאתה צריך לשכתב את התורה. אני חושב שדיסציפלינה צריכה לבדוק עם מי היא מתכתבת. השפה בתוך הבית פנימה זה סיפור אחר לחלוטין מאשר כאשר מדברים עם הציבור הרחב וקהלי היעד. אצלי, ואני חושב שאצל רבים בעלי רקע במדעים מדויקים ובהנדסה – האנלוגיות שאתם עושים למושגים גורמות להרים גבה. הרי על כל פיזיקאי שמדבר פיזיקה בתורת המערכות המורכבות יש עשרה פיזיקאים שמרימים גבה. הפילוסופיה של המדע למשל עברה מהפך נטורליסטי במאה שעברה. במקום לומר למדענים איך הם צריכים לעבוד, הפילוסופים של המדע התחילו לבדוק איך מדענים עובדים ולבקר אותם. התחילו להתייחס למדענים כאל קהילה נורמטיבית. זה היפוך קופרניקאי. הביקורת היא על המושגים, השיטות, והטיעונים שמדענים משתמשים בהם. אפשר לומר שהפילוסופים של המדע ויתרו על הקדימות של עצמם כדיסציפלינה והעמידו את המדענים בפרונט. הפילוסוף מנסה להראות למדען איפה הוא לא רציונלי, או למשל, איפה הוא לא ריגורוזי כשהוא חושב שהוא כן. כך גם הוא מנסה לעשות למענו עבודת הנהרה של המושגים. אמנם הפילוסופיה של המדע כרגע אינה בדיוק סיפור הצלחה מטאורי, אבל יש לה הצלחות. האם אנשי תורת המערכות המורכבות, הפונים לייעוץ ארגוני, עברו מהפיכה נטורליסטית כזו? האם אתם מעמידים את אלו העומדים בראש המערכות המורכבות בפרונט? בודקים מה הם עושים ומבקרים אותם לאור מה שאתם יודעים על מערכות ולא אומרים להם איך צריך לעבוד? הרי המנהל הוא חלק חשוב ממערכת מורכבת ולא רק עוד סוכן רציונלי ברשת. הוא פועל כפי שמנהלים פועלים בסביבה הנורמטיבית בה הוא חי ולא כפי שכתוב בספר וזה חלק בלתי נפרד מהייחוד הנפרד של ארגון אנושי ממערכת מורכבת פתוחה בכלל. הרי תשובתך היא שבעצם אתה שייך לדיסציפלינה, לקהילה, שיש לה כלים ויש לה שפה ונורמות פנימיות של איך לעשות מחקר בתורת המערכות המורכבות. אבל אתה מצד שני לא מסתפק במגדל השן אלא מסתכל החוצה לקהילה שיש לה שפה שונה ונורמות שונות לחלוטין. אתה בא עם תיאוריה מופשטת מסדר שני ושלישי של הפשטה ומציע מרכולת לאנשים הכי פרגמטיים down to earth שיש. כאלה שהמדד היחיד שלהם לעלות תועלת הוא במאזן הרבעוני. איך אתה יכול להוכיח להם שהשפעת להם על המאזן הרבעוני (או על המקבילה לו בארגונים ללא מטרות רווח)?

  7. כן אני מכיר את הגישה הזו, אבל אתה צריך להבין שאני, בניגוד לאחינו בארגונים הצבאיים, אינני ממציא את הגלגל. המחויבות האקדמית שלי זה להביא את תורת המערכות המורכבות כמות שהיא. התורה הזו התפתחה מקיברנטיקה, ושייכת לתחומים ההנדסיים ולמתימטיקה ולא למדעי החברה. המערכת שפיתחתי לאבחון רשתי של ארגונים היא מתמטיקה צרופה. מה לעשות והספרות המערבית בתחום זה מלאה בספרים ב"ביולוגיה חברתית" וב"פיסיקה חברתית". כך גם עם האנטרופיה, כסוג של מדד לכמות האנרגיה של מערכת ולכוח החיות שלה. שלחתי לך מקורות לועזיים ואני יכול לשלוח לך עוד. אתה חושב שאני צריך לשכתב את התורה כי יש פיזיקאים שיש להם בעיה עם זה? העוסקים החשובים ביותר בתחום המורכבות היום הם פיזיקאים. למשל, פרופ' יניר בר-ים מארה"ב….

  8. דודי אלון כתב בפייסבוק:
    אגיד לך שוב בצורה יותר ברורה: כשפיזיקאי רואה מה שאתה עושה עם מושג האנטרופיה (מידת אי הסדר של מערכת ולא כמות האנרגיה) הוא מדביק לך תווית של תחום איזוטרי. השפה והמושגים נראים מופשטים מידי ועמומים מידי. המושגים שאתם משתמשים בהם המושאלים מהפיזיקה והביולוגיה יוצרים בלבול וחוסר אמון. לדעתי האנלוגיות האלה לא מדויקות, מבלבלות ועושות לכם שם רע. תשאירו את מושגים כמו אנרגיה וקיברנטיקה לפיזיקה לביולוגיה ולרובוטיקה. הייתי ממליץ להוריד את השפה לרצפה הפרקטית במקום להשתמש בעמעום האקדמי המפולפל. אמצו שפה פרטית יותר ומדויקת יותר. נסו להציג את הנושא יותר כטכניקה פרגמטית לפתרון בעיות מורכבות מאשר עיסוק בדיון אקדמי מופשט. יש לי כמה רעיונות בנושא החל מהבסיס הדוקטרינרי וכלה בהטמעה פרקטית. רק בנבכי השקפים ששמת פה הפרקטיקה מבצבצת ועושה שכל. המסביב מבלבל ומבזר עד כדי אי הבנה על מה מדברים בכלל. אני לא מדבר על האתר שלך. אני מדבר על מפגשים שלי עם התחום בכל מיני אספקטים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *