תקציר: תא"ל ד"ר שמעון נוה מגדיר את אומנות המערכה, כנגזרת התאורטית של מושג המערכה: זהו תחום ביניים של הידע הצבאי – ה'תווך' שבין ה- אסטרטגיה ל- טקטיקה. היא מבטאת את המתח הקיים בין ההיבטים המכניים – טקטיים של הלחימה, לבין ההיבטים האינטלקטואליים של הניהול המערכתי (נוה, 2003, ע' 237). היא אמורה להלום, לשבש ולנטרל, בה בעת (סימולטנית), את ארבעת המרכיבים הקריטיים להישרדות המערכת היריבה:…
תקציר: הרתעה (Deterrence) היא האסטרטגיה של שכנוע מישהו מראש שלא לעשות משהו, לעתים קרובות על ידי הצבת מחיר לאותו מעשה. מושג זה הוא חלק ממשולש המושגים: הרתעה – התרעה – הכרעה שהיו הבסיס לתפיסת הביטחון שהקנה דוד בן-גוריון למדינת ישראל… [הצילום המקורי: משה פרידן: לע"מ] [לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן] המאמר עודכן ב- 4 בנובמבר 2020 ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע'…
תקציר: אחרי ה- 7 באוקטובר 2023, הכרעה (Operational Decision) כבר איננה מילה גסה. היא מושג צבאי המוגדר כ"שבירת כוח ההתנגדות ויכולתו של האויב לפעול ביעילות נגדנו, על ידי יצירת מצב, שמתקיימים בו (להערכת המחליט) התנאים להשגת המשימה שנקבעה (המילון למונחי צה"ל, 1998, ע' 424). ההכרעה תלוית הקשר ותחומה בזמן. מושג זה הוא חלק ממשולש המושגים: הרתעה – התרעה – הכרעה…
תקציר: מילון מונחי צה"ל (1998, ע' 226) מגדיר טקטיקה (Tactics) כרמה הנמוכה והבסיסית בין שלוש הרמות של אומנות המלחמה: הרמה האסטרטגית, הרמה המערכתית והרמה הטקטית. זהו המדע והאומנות של הפעלת יחידות בלחימה. הטקטיקה ניכרת בעריכתה המסודרת של כל יחידה ויחידה ביחס לרעותה וביחס לאויב, כדי להפעילה הפעלה מיטבית בקרב. הטקטיקה כוללת את צורות הקרב האלה: התקפה,…
תקציר: בעת כתיבת שורות אלה, חודש לאחר פתיחת מלחמת שמחת תורה (מבצע חרבות ברזל), מכוון צה"ל ישירות אל מרכז הכובד (Center of Gravity) של החמאס. מיד אחרי כיתור העיר עזה ובידודה מיתר הרצועה הוא חותר להגיע למפקדות החמאס על מנת לשתקן, ולהקריס את המערכת החמאסית כמערכת מתפקדת. המושג מרכז הכובד (Center of Gravity) הוא מושג…
המשגה מילון מונחי צה"ל מגדיר את המושג, 'איום הייחוס', כ"איום הנגזר ממכלול האיומים האסטרטגיים, הנכללים בהערכת המודיעין, כחלק מהערכת המצב בתחום הביטחון הלאומי, והוא האיום המוגדר בתסריט הייחוס" (אג"ם-תוה"ד, 1998, ע' 31). איום הייחוס מגדיר את האיומים המרכזיים, הקונקרטיים, שאליהם יש להפנות את המאמץ המבצעי-המדיני האסטרטגי בתקופה אליה מתייחסים. מקורות והעשרה אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל,…
[התמונה: 'ייצור ידע'] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * מדיניות הביטחון נגזרת מתורת/תפיסת הביטחון. היא משקפת שינויים, ואת הפתרונות בנסיבות הנתונות. עניינה הינו היישום השוטף והגמיש של התפיסה, על-פי הנסיבות הנתונות,…
תקציר: אחד המושגים החשובים בעיסוק בביטחונה הלאומי של מדינה, הוא תורת הביטחון (Security Doctrine) , או כפי שמקובל לכנותה רק בישראל – תפיסת הביטחון. תורת הביטחון מוגדרת במילון מונחי צה"ל כ"תורה הכוללת של הכנת המלחמה וניהולה, שהוראת הפיקוד העליון מורות עליה… היא באה להתוות את דרכי הארגון והניצול של כל האמצעים העומדים לרשות האומה, למען ביטחונה של המדינה, ברמות המלחמה, המערכה והטקטיקה (הקרב)……
תקציר: העוצמה הצבאית-ביטחונית היא אחד מתוך ארבעת אשכולות העוצמה של הביטחון הלאומי, והיא תוצר מצרפי של מספר גורמים, כמו הגאוגרפיה והדמוגרפיה של מדינה, התקציב הצבאי, כוח האדם המוקדש לביטחון, הרמה הטכנולוגית והיכולת הגרעינית ועוד… היא באה לידי ביטוי ב'תורת הביטחון' של מדינה, המכונה בישראל 'תפיסת ביטחון', וממנה נגזרת 'מדיניות הביטחון', שעניינה הכוונת הפעילות הביטחונית הכוללת.
[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] [דף זה ודומיו נוצר מפרסומים גלויים, ונועד לשתף קהלים מגוונים בציבוריות הישראלית, בתהליך יצירת הידע בתחומים המגוונים של הביטחון הלאומי] להלן דוגמה לתכנון אסטרטגי ברמת הביטחון הלאומי. החומר נבנה לצורך המחשה, ממקורות גלויים בלבד – ספרות מקצועית וחומרי תקשורת. אתם מוזמנים לשנות ולהוסיף, על מנת לשמור על התוכנית עדכנית…
