תקציר: הגדרת הייעוד הלאומי - ה- “Raison D’etre” של מדינה - היא חלק מהתכנון הלאומי. משמעו, סיבת הקיום ומהותו; ייעוד מוגדר, בדרך כלל, על ידי מייסדיה של האומה. אולם יש גם מצבים שבהם, ייעודה של מדינה נקבע על ידי גורמים חיצוניים. ייעוד הוא קבוע בדרך כלל, אולם יכול גם להשתנות. למשל, ייעודה של צרפת אחרי המהפכה הצרפתית...

[בתמונה: ייעוד כעמוד שדרה לאומי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Pikaso]

"מדינה שאינה יודעת להסביר את סיבת קיומה, תתקשה להסביר למה עליה להילחם." (פרופ' דניאל אילוביץ'

עודכן ב- 7 ביוני 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כל מדינה קמה מתוך חזון, אידאולוגיה או צורך היסטורי, אך כדי לשמר את קיומה לאורך זמן, עליה לעגן את עצמה בייעוד לאומי ברור – ה־raison d’être: הסיבה העמוקה לקיומה (בן ארי, 2020).

הייעוד הלאומי הוא הסיפור המכונן של המדינה – ההיגיון הקיומי שמעניק לה הצדקה מוסרית, היסטורית ופוליטית. זוהי מטרת־על קולקטיבית, המשלבת בין זיכרון היסטורי, חזון עתידי ותכלית מוסרית.

מושג זה, שמקורו בצרפתית, מהווה עוגן רעיוני וביטחוני לקיומה של מדינה: הוא מניע את אזרחיה, מצדיק את ריבונותה, ומגדיר את זהותה הקולקטיבית. הוא אינו רק רעיון פילוסופי – הוא מכתיב מדיניות, חינוך, תרבות, חוקה, ולעיתים גם מערכות ביטחון. הוא מעניק תחושת שליחות, מייצר סולידריות, ולעיתים אף מצדיק הקרבה.

מהו ייעוד לאומי? כיצד הוא מתהווה, וכיצד הוא מתורגם לאסטרטגיה ביטחונית וללכידות פנימית? מאמר זה בוחן את מושג הייעוד הלאומי, מציג את משמעויותיו הגאו־אסטרטגיות, ובוחן את יישומו במדינת ישראל.

[בתמונה: ייעוד לאומי, הסיבה לקיומה של המדינה ולמהותה! התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

הייעוד לאומי הוא חלק מהתכנון הלאומי של מדינה

הגדרת הייעוד הלאומי היא חלק מהתכנון הלאומי של מדינה. תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית דומה במהותו לתהליכי תכנון המתבצעים במערכות אנושיות קטנות יותר כדוגמת ארגונים שונים. כמו בעולם הניהול, מכיל התכנון הלאומי מושגים כמו (ראו התרשים למטה): יעוד לאומי, אינטרסים לאומיים, מטרות לאומיות ו- יעדים לאומיים, על ההשפעות ההדדיות שביניהן.

כשם שחברה עסקית עושה, מידי פרק זמן, תכנון אסטרטגי - מגדירה "יעוד", "אינטרסים", "מטרות" ו"יעדים" ומתעדפת ביניהם - אמורה לעשות זאת גם המדינה [להרחבת המושג: 'תכנון לאומי', לחצו כאן] [ראה בדף נפרד: דוגמה לתכנון לאומי למדינת ישראל].

[בכרזה: הגדרת יעוד לאומי כחלק מהתכנון הלאומי של מדינה. הכרזה: ייצור ידע]

מקרה בוחן: הקונגרס האמריקני מקנה למדינתו החדשה יעוד

ב-4 ביולי 1776 בפילדלפיה, התכנס הקונגרס הקונטיננטלי של שלוש עשרה המושבות האמריקניות, שנמצאו אז במלחמה מול בריטניה הגדולה; והכריז כי מעתה הן מתנתקות מהאימפריה הבריטית והופכות למדינה עצמאית.

מה סיבת קיומה, מהי מהותה של המדינה החדשה? את ההסבר לכך פרטו נציגי הקונגרס במה שמכונה: הכרזת העצמאות של ארצות הברית (United States Declaration of Independence). ההכרזה נוסחה ברובה על ידי תומאס ג'פרסון, והייתה הסבר רשמי להצבעת הקונגרס יומיים קודם לכן, ב-2 ביולי, על הכרזת עצמאות מבריטניה הגדולה, יותר משנה לאחר פרוץ מלחמת העצמאות האמריקנית.

בהכרזה קבעו המתנדבים כי מהותה של המדינה החדשה היא היותה חברה חדשה עצמאית, שמייצגת את עקרונות השוויון והחופש.

"מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר. כדי להבטיח זכויות אלה מוקמות בקרב בני האדם ממשלות, השואבות את סמכויותיהן הצודקות מהסכמתם של הנשלטים, ובכל פעם שצורת ממשל כלשהי הופכת הרסנית ביחס לזכויות אלה, הרי שזכותו של העם לשנותה או לבטלה, ולהקים ממשלה חדשה, שיסודותיה מושתתים על עקרונות אלה"... (ויקיפדיה: הכרזת העצמאות של ארצות הברית).

כך, כשם ארה"ב נוסדה על רעיון החירות והדמוקרטיה – "חירות לכל אדם", צרפת מבססת את קיומה על ערכי הרפובליקה – חירות, שוויון ואחווה, המדינה הסובייטית לשעבר נבנתה סביב חזון הקומוניזם והמהפכה הפרולטרית, וכדומה.

[בתמונה: הכרזת העצמאות של ארצות הברית. התמונה היא נחלת הכלל]

ייעוד לאומי וביטחון לאומי

מנקודת מבט של ביטחון לאומי, הייעוד הלאומי מהווה מרכיב קריטי. כאשר מדינה יודעת מי היא ולמה היא קיימת, היא יכולה:

• לגייס את אזרחיה בשעת משבר (כפי שקרה בארה"ב לאחר 9/11 או בישראל בעתות מלחמה).
• להחזיק קווים אדומים ברורים במאבקים טריטוריאליים או רעיוניים.
• לייצר הרתעה על בסיס עוצמה מוסרית ולא רק צבאית.

• להתמודד עם לוחמה תודעתית וערעור פנימי.

אבדן תחושת הייעוד הייעוד הוא סיכון אסטרטגי

כאשר מדינה מאבדת את תחושת הייעוד, היא הופכת פגיעה לא רק מבפנים, אלא גם מבחוץ. אויבים מזהים ערעור פנימי, מנצלים אותו להחלשת החוסן הלאומי. דוגמאות בולטות לכך:

• לבנון – מדינה עם ריבוי עדות, שאין לה ייעוד לאומי מוסכם, ומכאן שקועה בחולשה ביטחונית מתמשכת (ראו התמונה למטה).
• אוקראינה (לפני 2014) – שסועה פנימית, חסרת חזון קולקטיבי, ונפלה טרף קל לרוסיה.
• ברית המועצות – קרסה לאחר שאיבדה את הלגיטימציה האידיאולוגית של הקומוניזם.

בתמונה: הפיצוץ האדיר שהתרחש בנמל ביירות אתמול בערב ה- 4 באוגוסט 2020, פיצוץ שגרם ל כ 100 הרוגים, לאלפי פצועים ולנזק כלכלי אדיר לרבות החרבת נמל ביירות הוא רק אסון אחד ולא הגדול ביותר שנפל על מדינת לבנון בשנים האחרונות.התמונה היא צילום מסך]

כיצד מגבשים ייעוד לאומי בימינו?

העולם הפוסט־מודרני מקשה על יצירת סיפור לאומי מאחד. החברה רב־תרבותית, הגלובליזציה שוחקת את הריבונות, והתקשורת מערערת את הנרטיב. עם זאת, ניתן לגבש ייעוד לאומי מחודש דרך:

• חינוך ממלכתי המושתת על ערכים מוסכמים.
• חוקה או מגילת זכויות המעגנת את הזהות הקולקטיבית.
• הסכמה לאומית בין רוב רכיבי החברה (לא אחידות, אלא לכידות).
• חזון עתידי המעוגן בהיסטוריה אך פונה לעתיד.

סיכום: ייעוד כעמוד שדרה אסטרטגי

למדינה יש טריטוריה, שלטון ואוכלוסייה – אך אלה לבדם אינם ערובה לקיום. הייעוד הלאומי הוא עמוד השדרה המוסרי והאסטרטגי שלה. הוא אינו סיסמה – אלא תשתית רוחנית ואידאולוגית לבניית חברה מלוכדת, מערכת חינוך, מדיניות חוץ, ואף תפיסת ביטחון לאומי.

[לאוסף מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]

[בתמונה: ייעוד לאומי, הסיבה לקיומה של המדינה ולמהותה! התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'תכנון לאומי'.
• הרחבת המושג: אינטרסים לאומיים / אינטרסים חיוניים. 
• הרחבת המושג: מטרות לאומיות, כיצד נקדם את האינטרסים הלאומיים!
• הרחבת המושג: יעדים לאומיים.
• דוגמה לתכנון לאומי למדינת ישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), תכנון לאומי: תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אינטרסים לאומיים / אינטרסים חיוניים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי: מטרות לאומיות, כיצד נקדם את האינטרסים הלאומיים! ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), יעדים לאומיים, ייצור ידע, 2/5/14.
• ויקיפדיה: הכרזת העצמאות של ארצות הברית.
• ויקיפדיה: הצהרת בלפור
• פנחס יחזקאלי (2019), למה הצהרת בלפור כן, והצהרת נפוליאון לא?, ייצור ידע, 27/4/19.
• יוסי בן ארי (2020), ביטחון לאומי - מושגי יסוד ויישומם, ייצור ידע, 28/1/20.
• בן אליעזר, עמי. החברה הישראלית: בין קונפליקט ללכידות. רמות, 2010.
• אילון, עמוס. הישראלים – ביוגרפיה. עם עובד, 2001.
• Huntington, Samuel P. Who Are We? The Challenges to America’s National Identity. Simon & Schuster, 2004.
• Ben-Dor, Gabriel. "National Security and the Israeli Identity Crisis." Israel Affairs, Vol. 12, 2006.
• Tal, David. Israeli Security: A Retrospective Assessment. Routledge, 2008.