האינטרנט של הדברים

תקציר: האינטרנט של הדברים ( Internet of The Things - IOT), היא טכנולוגיה המאפשרת תקשורת מתקדמת בין מכשירים, מערכות ושירותים באמצעות מגוון רחב של פרוטוקולים ויישומים, המחברים התקנים ממחושבים לתשתית האינטרנט. החיבור של התקנים אלה צפוי להוביל לאוטומציה בתחומים רבים, ויאפשר שימוש בשירותים מתקדמים כמו רשת חכמה. התפתחות האינטרנט של הדברים הואצה כתוצאה מהשתלבות של מספר טכנולוגיות, כמו האינטרנט, האינטרנט האלחוטי, מערכות משובצות מחשב ומערכות מיקרו אלקטרוניות, כמו גם הקישוריות הזולה (ויקיפדיה).האינטרנט של הדברים

[מתוך האתר: Le Tech World ללא ציון שם האמן]

[לאוסף המאמרים: 'העתיד כבר כאן', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

האינטרנט של הדברים (Internet of The Things - IOT), היא טכנולוגיה המאפשרת תקשורת מתקדמת בין מכשירים, מערכות ושירותים באמצעות מגוון רחב של פרוטוקולים ויישומים, המחברים התקנים ממחושבים לתשתית האינטרנט. החיבור של התקנים אלה צפוי להוביל לאוטומציה בתחומים רבים, ויאפשר שימוש בשירותים מתקדמים כמו רשת חכמה. התפתחות האינטרנט של הדברים הואצה כתוצאה מהשתלבות של מספר טכנולוגיות, כמו האינטרנט, האינטרנט האלחוטי, מערכות משובצות מחשב ומערכות מיקרו אלקטרוניות, כמו גם הקישוריות הזולה (ויקיפדיה).

לאינטרנט של הדברים השלכות מרחיקות לכת על הביטחון הלאומי של מדינות, מפני שהוא משנה לחלוטין את תפיסת ביטחון המידע: חפצים בעלי עניין יאותרו, יזוהו, ינוטרו וישלטו מרחוק באמצעות טכנולוגיות כגון זיהוי תדרי רדיו, רשתות חיישנים, שרתים מזעריים, וכולם יחוברו לדור הבא של האינטרנט באמצעות מחשבים רבי עצמה בעלות נמוכה  (ויקיפדיה).

האינטרנט של הדברים הוא המשך ישיר של גישות "הבית החכם" ו"העיר החכמה" ויכול להתייחס למגוון רחב של מכשירים, כמו ניטור שתלי לב, שבבים המותקנים על חיות משק לצורכי ניטור, כלי רכב המצוידים בחיישנים מובנים, התקני שטח המסייעים לכבאים בפעילות חילוץ והצלה והתקנים המתקשרים בינם לבין אחרים כדי לספק חווית שימוש משותפת, כמו הטלפון מול תאורת הבית והקומקום החשמלי שיוכלו לפעול מרחוק ובכניסת המשתמש לבית (ויקיפדיה).

עיר חכמה, שהיא תוצר של האינטרנט של הדברים, היא עיר שהמערכות והשירותים שלה מחוברים למערכות האינטרנט, וכך, מתאפשר לה למנף את המידע הקיים בעיר כדי למצות משאבים באופן אופטימלי ולקבל החלטות טובות ומושכלות יותר. היא ערוכה לחזות ולפתור בעיות באופן יזום ויכולתה להתמודד עם מצבי חירום (ביטחוניים, תנאים אקלימיים קשים, מגפות או אסונות טבע) – גבוהה יותר. היא פועלת באופן פרו אקטיבי ומתווה לעצמה את הדרך לשינוי באמצעות חדשנות וטכנולוגיה. מצד שני, היא גם פגיעה הרבה יותר לטרור סייבר, המסוגל להשתלט על מערכותיה...

דוגמאות נוספות בשוק הפרטי שכבר קיימות הן מכונות כביסה ומייבשי כביסה שמשתמשים בשירותי האינטרנט האלחוטי לניטור והפעלה מרחוק, התקנים לבישים כמו שעונים ונעליים לניטור מדדים בריאותיים ומדדי כושר, ניטור למערכות אבטחה ושליטה מרחוק וניהול אפקטיבי וחכם של מערכות חשמל. התקנים אלה בשימוש כבר היום, ועל פי נתונים של חברת המחקר "גרטנר", בסוף שנת 2020 מספר ההתקנים המחוברים בעולם יגיע לכ–26 מיליארד. על פי חברת הייעוץ "מקינזי", שווי השוק הגלובלי של תחום האינטרנט של הדברים צפוי להגיע ל–620 מיליארד דולר עד 2025. חברת "סיסקו" צופה שוק של 14 טריליון דולרים ב-2020 בתחום זה.‏ על פי ההערכות, חיבור ההתקנים לאינטרנט צפוי להיות זול, ונראה שמרב הקישוריות תעשה באמצעות קשר רדיו או תקשורת סלולרית ולא באמצעות רשת האינטרנט האלחוטית, דבר שצפוי להוביל לשימוש נרחב בטכנולוגיה (ויקיפדיה).

[למאמרו של אלי בר און בהקשר זה: 'המהפכה התעשייתית הרביעית מייצרת עולם חדש מאתגר ומסוכן', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'העתיד כבר כאן', לחצו כאן]

מקורות