פנחס יחזקאלי: חקר העתיד – חקר עתידים מהו?

תקציר: חקר העתיד (Future Studies) או חקר עתידים (Futures Studies) הוא תחום אקדמי, המבקש לשקף את התהליכים שבהם התמורות של ההווה הופכות להיות המציאות של מחר. מאמץ זה כולל ניסיונות לנתח את המקורות, הדפוסים והסיבות המעצבים את הגורמים היציבים הקיימים במערכות ואת התהפוכות שבהן, וכך לראות את הנולד ולשרטט עתידים אלטרנטיביים (פסיג, 2008, עמ' 37-36). [בתמונה: חקר העתיד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[בתמונה: חקר העתיד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

חקר העתידFuture Studies) ) או חקר עתידים (Futures Studies) הוא תחום אקדמי, המבקש לשקף את התהליכים שבהם התמורות של ההווה הופכות להיות המציאות של מחר. מאמץ זה כולל ניסיונות לנתח את המקורות, הדפוסים והסיבות המעצבים את הגורמים היציבים הקיימים במערכות ואת התהפוכות שבהן, וכך, לראות את הנולד ולשרטט עתידים אלטרנטיביים.

אם לא תרכב על גל השינויים, אתה עלול למצוא את עצמך מתחתיו... (אנונימי)

עודכן ב- 30 באוגוסט 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

חקר העתיד (Future Studies) או חקר עתידים (Futures Studies) הוא תחום אקדמי, המבקש לשקף את התהליכים שבהם התמורות של ההווה הופכות להיות המציאות של מחר. מאמץ זה כולל ניסיונות לנתח את המקורות, הדפוסים והסיבות המעצבים את הגורמים היציבים הקיימים במערכות ואת התהפוכות שבהן, וכך לראות את הנולד ולשרטט עתידים אלטרנטיביים (פסיג, 2008, עמ' 37-36).

לידתו הרשמית של חקר העתיד כתחום אקדמי, שזורה בלידתו של תחום דעת אקדמי אחר: תורת המערכות המורכבות, לאחר מלחמת העולם השנייה (פסיג, 2008, עמ' 38-37). חקר העתיד מוסיף לנו מידע שסבירות התרחשותו נובעת מההיגיון המערכתי (דפוסי ההתנהגות של מערכת מורכבת), שתקפותו אומתה על פי אמות מידה מקובלות (שם, ע' 75). כיוון שכך, תורת המערכות המורכבות נחשבת כיום למרכזית בחקר העתיד (שם, ע' 87).

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: כריכת הספר: "צופן העתיד - מבחן העתיד של ישראל" לדוד פסיג, שראה אור ב- 2008 בהוצאת ידיעות ספרים. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

קיימים חמישה טווחי זמן של העתיד שדורשים מענה שונה:

(פסיג, 2008, עמ' 49-48):

  • הטווח המידי - שנתיים שלוש: טווח זמן זה נמצא בידי יועצים ארגוניים ומתכנני מדיניות;
  • הטווח הקצר - 10-3 שנים: רוב התחזיות ממוקדות בו, למרות שקשה להשפיע על העתיד בטווחים אלו, בעיקר כיוון שעד שמבינים את ההשלכות ומסכמים אסטרטגיה, המציאות כבר משתנה. היא דוהרת קדימה וקשה להסיטה ממסלולה.
  • הטווח הבינוני - 30-10 שנים: זהו טווח הזמן היעיל ביותר לעריכת תחזיות ולתכנון עתידים על סמך המגמות הצפויות.
  • הטווח הארוך - 50-30 שנים: זה הטווח שבו תכנון לאומי אמור להתמקד - תפקידם של מדינאים ומנהיגים שאינם פוליטיקאים גרידא.
  • הטווח הארוך מאוד - 100-50 שנים.

אחת המתודולוגיות החשובות לחקר העתיד הינה זיהוי דפוסים חוזרים / תבניות בסדרות זמן: קרי, לזהות דפוסי התפתחות בנתונים היסטוריים מתחומים שונים, ולהשתמש בהם כדי לחזות אירועים עתידיים.

[בתמונה: חמישה טווחי זמן של העתיד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ractapopulous לאתר Pixabay]

[להרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים, לחצו כאן]

[בתמונה: חקר העתיד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי moshehar לאתר Pixabay]

[בתמונה: חקר העתיד... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי moshehar לאתר Pixabay]

להלן מספר דוגמאות לדפוסים חוזרים בתחום הביטחון הלאומי:

[בתמונה משמאל: פיטרים אלכסנדרוביץ סורוקין. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הסוציולוג הרוסי המפורסם, פיטרים אלכסנדרוביץ סורוקין (Sorokin) (ראו תמונה משמאל), הגדיר דפוסי שינויים חוזרים בחברות אנושיות. הוא זיהה שלוש תקופות רציפות שעוברות על חברות: תקופה של אמונה בדרך, תקופה של שפיות ותקופה של הדוניזם או רדיפת תענוגות (פסיג, 2008, ע' 35).

[בתמונה משמאל: פיטרים אלכסנדרוביץ סורוקין. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

חוקר אחר, קרייג ברינטון (Brinton) מצא דפוס סדיר של מהפכות בהיסטוריה העולמית, ובספרו "האנטומיה של המהפכה" תיעד כיצד הופך רדיקליזם, עם הזמן, לסטטוס קוו של הממסד (פסיג, 2008, ע' 35).

ההיסטוריון פול קנדי (Kennedy) תיאר את הדפוסים החוזרים של עלייתן ונפילתן של אימפריות ומעצמות בספרו החשוב: "עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות" (פסיג, 2008, ע' 35):

[בתמונה: כריכת הגרסה העברית של הספר: "עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות" להיסטוריון פול קנדי, שראה אור בהוצאת דביר, ב- 1992. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בתמונה: כריכת הגרסה העברית של הספר: "עלייתן ונפילתן של המעצמות הגדולות" להיסטוריון פול קנדי, שראה אור בהוצאת דביר, ב- 1992. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

השיטור המנבא - תחום שונה של ניבוי עתיד בתחום הפשיעה

תחום שונה לחלוטין הוא השיטור המנבאשיטת שיטור מכוונת מערכת ממוחשבת, המנבאת את המקום והזמן ששם יתרחשו פשעים, על פי הדפוסים החוזרים שמצאה בניתוח רשת הפשיעה באזורים מסוימים (שיטור נקודות חמות). השיטה נוחלת הצלחה יחסית בארצות הברית, אולם עדיין מדובר בהצלחה שבין 20-10 אחוזים.

העיתון אקונומיסט דיווח ביולי 2013 כי בסוף 2011 נרשמה בלוס אנג'לס ירידה של 12% בפשיעה ביחס לשנה קודמת, כשבמחוזות השכנים שלא עשו שימוש במערכת מנבאת פשיעה, היא עלתה ב- 0.5% (The Economist, 2013) (כדי להגיע לכתבה יש ללחוץ על הסכמה למדיניות ה"קוקיז" של כתב העת).

אחוזי ההצלחה הללו, בעבירות רכוש עלו כבר בשנת 2019 ל- 19% (Norga, 2021).

[לאוסף המאמרים על 'שיטור מנבא' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'שיטור נקודות חמות', לחצו כאן]

[בתמונה: שיטור מנבא... תמונת הבסיס היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי tarotize לאתר Pixabay; תמונת הבלש משמאל היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

[בתמונה: שיטור מנבא... תמונת הבסיס היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי tarotize לאתר Pixabayתמונת הבלש משמאל היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

   

One thought on “פנחס יחזקאלי: חקר העתיד – חקר עתידים מהו?

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: העתידן, דוד פסיג, חוזה את המלחמה הקרובה... - ייצור ידע

Comments are closed.