פנחס יחזקאלי: יעדים לאומיים, כיצד נבטיח את שגשוגנו הלאומי?

*** דף זה נמצא עתה בבניה מחודשת. אתכם הסליחה! ****

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

יעדים לאומיים (National Objectives) הם השאיפות, המטרות וההישגים הנדרשים שהמדינה קובעת לעצמה כדי להבטיח את שגשוגה, שמירה על עוצמתה והגנה על האינטרסים החיוניים שלה בטווח הארוך.

ברמה האסטרטגית, היעדים הלאומיים מהווים את הגישור בין חזון לאומי לבין מדיניות ומשאבים בפועל. בעוד שהחזון מגדיר "מי אנו רוצים להיות", היעדים מתרגמים זאת ל"מה עלינו להשיג".

מהם יעדים לאומיים?

יעדים לאומיים הם לא רק תוכניות עבודה ממשלתיות; הם מבטאים את סדר העדיפויות האסטרטגי העליון של המדינה. הם משקפים את הערכים הלאומיים, הערכת המצב הגלובלית והאזורית, והיכולת של המדינה לנצל הזדמנויות ולנטרל איומים.

כדי שיעד יוגדר כ"יעד לאומי", עליו להתאפיין בשלושה מרכיבים:

• ראייה כוללת: הוא נוגע לליבת הקיומיות, הביטחון או הרווחה של החברה כולה.

• טווח ארוך: הוא חוצה קדנציות פוליטיות ומחייב התמדה רב-שנתית.

• הקצאת משאבים: הוא מעמיד בראש סדר העדיפויות את חלוקת תקציבי המדינה, האנרגיה המדינית והכוח הצבאי/אזרחי.

המדרג האסטרטגי: מאינטרסים ליעדים

כדי להבין את מקומם של היעדים הלאומיים, מומלץ לבחון את השרשרת האסטרטגית:

ערכים לאומיים ──> אינטרסים לאומיים ──> יעדים לאומיים ──> אסטרטגיה רב-זרועית

1. ערכים לאומיים: הזהות, ההיסטוריה והתפיסה הערכית של המדינה (היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, למשל).

2. אינטרסים לאומיים: צרכי היסוד של המדינה (הגנה על הטריטוריה, עצמאות מדינית, שגשוג כלכלי).

3. יעדים לאומיים: התרגום של האינטרסים למטרות מוגדרות (למשל: סיום סכסוך בתנאים מועדפים, הגעה לעצמאות אנרגטית, צמצום פערים חברתיים).

4. אסטרטגיה: הדרך והכלים (צבאיים, דיפלומטיים, כלכליים) ליישום היעדים.

חמשת הממדים של היעדים הלאומיים

התפיסה המודרנית של הביטחון הלאומי רחבה בהרבה מהממד הצבאי בלבד. יעדים לאומיים מתחלקים לרוב לחמישה ממדים מרכזיים:

המאתגר בקביעת יעדים לאומיים

קביעת יעדים לאומיים אינה תרגיל תאורטי, אלא תהליך מורכב המלווה בדילמות קשות:

• מתח בין ביטחון לכלכלה: ההכרעה כמה משאבים להפנות לביטחון השוטף ולבניית הכוח הצבאי, לעומת השקעה בחינוך, תשתיות ומנועי צמיחה אזרחיים ("תותחים או חמאה").

• הסביבה האסטרטגית המשתנה: יעדים נקבעים לעשרות שנים, אך המציאות הגיאופוליטית דינמית. יעד לאומי חייב להיות גמיש מספיק כדי להסתגל לשינויים דרמטיים בזירה הבינלאומית.

• פוליטיקה פנימית וקיטוב: במדינות דמוקרטיות, חילופי שלטון וקיטוב חברתי עלולים להוביל לשינויים תכופים ביעדים, דבר הפוגע ברציפות האסטרטגית ובבניית הכוח לטווח ארוך.

תכנון יעדים לאומיים נכון דורש ראייה ארוכת טווח, תיאום בין-משרדי הדוק וסנכרון בין כל זרועות העוצמה הלאומית כדי להבטיח את עמידות המדינה ושגשוגה מול אתגרי העתיד.

מה יכולים להיות יעדיה הלאומיים של ישראל?

לדוגמה, הנה יעדים לאומיים אפשריים למדינת ישראל, שנגזרים מהמטרות הלאומיות ומהאינטרסים הלאומיים.

אינטרס לאומי: להבטיח את קיומה, שלמותה, פיתוחה וזכויותיה הריבוניות של מדינת ישראל:

מטרה 1: קיום יכולת הגנה על המדינה.

היעדים:

• שמירת היתרון היחסי של צה"ל ביחס לצבאות אחרים במזרח התיכון.
• המשך מדיניות העמימות בתחום הגרעין.
• ביצור מעמד ירושלים כבירת ישראל.
• שמירת העיקרון של ישות פלסטינית מפורזת, ללא צבא.
• טיפוח ארגוני הביטחון האחרים הפועלים להבטחת סדר החיים התקין בעורף ומחוץ לגבולות, כולל מתן ביטוי תקציבי הולם. זאת, ככלי התמודדות מרכזיים עם האיום הערבי והאחר.
• עידוד קבוצות באוכלוסייה הישראלית להמשיך ליטול חלק בעשייה הביטחונית.
• שמירה על צבא מילואים איכותי ברמת מוטיבציה גבוהה.
• שמירה על גבולות המדינה, ביטחון ושלום תושביה, בכל מקום בגבולותיה הריבוניים.
• השתתת האינטרס לאומי של הגנת הגבולות כנגד איומים מגוונים על גדרות הפרדה.
• השקעה במיגון תשתיות בעורף.
• הקפדה על קיום מסקנות ועדת ברודט.
• הקפדה על ישות פלסטינית מפורזת, ללא יכולות צבאיות.

מטרה 2: קיום יכולת משילות ויציבות שלטונית

היעדים:

• יצירת הפרדה בין הרשות המחוקקת לרשות המבצעת.
• קיום רפורמה מקיפה בשירות הציבורי בישראל.
• הקמת 4 רשויות עצמאיות, מנותקות מהפוליטיקה: רשות ניירות הערך, רשות השידור, רשות התקשורת והרשות לסחר הוגן.
• מעבר, חלקי לפחות, לבחירות אזוריות.

אינטרס לאומי: שמירת הדומיננטיות של הלאום היהודי-ישראלי במדינה

מטרה 1: הגברת העלייה וקליטה מוצלחת של העולים בכל מערכות החיים.

היעדים:

• פתרון מהיר ויסודי של בעיית הגיור.
• ********** יש לכם עוד רעיונות ?????????????

מטרה 2: שינוי מעמד הפריפריה ויצירת מרכז חלופי לגוש דן:

היעדים:

• השלמה מהירה של העברת מחנות צה"ל לדרום.
• השלמה מהירה של אוניברסיטה בצפון הארץ.
• סבסוד של מעבר צעירים מגוש דן לפריפריה.
• העברת הנהלות מפעלים בפריפריה מתל אביב דרומה וצפונה.
• בניית שדה תעופה חלופי לנתב"ג בדרום.

מטרה 3: חיזוק ההתיישבות, מעמדה ופיתוחה.

היעדים:

__________________________________

__________________________________

מטרה 4: השוואת רמת החיים במגזרי המיעוטים לזה של הרוב היהודי:

היעדים:

• השוואת מצב התשתיות במגזרים הללו למצב במגזר היהודי.
• הנהגת לימודים אקדמיים לנשים חינם במגזרים הללו.
• הענקת העדפה מתקנת לעובדים מהמגזרים הללו בשירות הציבורי.

מטרה 5: הסדרת חוק הגירה וצמצום העובדים הזרים:

היעדים:

• הסדרת סוגיית ההגירה בחוק.
• אכיפה קפדנית של החוק.
• חסימה בגדר של הגבול המצרי ובניית כוח פעולה שישמור עליה.

אינטרס לאומי: השגת השלמה ערבית עם קיום מדינת ישראל במתכונתה הנוכחית.

מטרה 1: חתירה להסכם כולל, המשתף את כלל המדינות באזור, על פני הסכמים פרטניים עם מדינות עימות ספציפיות (סוריה, לבנון, פלסטינים)

היעדים:

• קיום דינאמיקה של יוזמה מדינית כוללת, על ידי ישראל, תוך ניסיון לשיתוף מדינות ערב החשובות בתהליך.
• ********** יש לכם עוד רעיונות ?????????????

מטרה 2: הגעה לדו-קיום בהסכמה עם ערביי ישראל, כולל הסדרת אדמות הבדואים

היעדים:

• חיבור אמנה כבסיס לשיתוף פעולה בין המגזרים.
• הסדרת סוגיית קרקעות הבדואים.
• העדפה מתקנת למגזר הערבי, בעיקר בשירות הציבורי.

מטרה 3: סיכול המאמצים להפוך את ישראל ל"מדינה מצורעת" בזירה הבינלאומית.

היעדים:

• עשיית שימוש משמעותי מכוון במערכת החוקית של מדינות מערביות להגשת תביעות ובקשות מעצר כנגד בכירים פלסטיניים (ואזרחי מדינות ערביות אחרות, במידת הצורך), במקביל למאמץ הפלסטיני. זאת, על מנת להפחית את המוטיבציה הערבית להשתמש בכלי זה.
• בניית מאמץ בין לאומי, תוך רתימת מדינות מערביות (ארצות הברית, בריטניה, איטליה וכדומה) לשינוי חוקי המלחמה בנוגע לטרור.

אינטרס לאומי: שימור הכלכלה: צומחת, חופשית ומשגשגת:

מטרה 1: כניסה למועדון מדינות ה- OECD, לא יאוחר בדצמבר 2010

היעדים:

• הקטנת החוב הלאומי (יחס חוב-תוצר) בדרך של קביעת יעדים רב-שנתיים לתקציב (המלצות ה- OECD).
• הוצאת הפיקוח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון ממשרד האוצר לגוף פחות תלוי (המלצות ה- OECD).

מטרה 2: הנהגת רפורמה בתחום החקלאות (המלצות ה- OECD)

היעדים:

• הפחתת מיסי מכס על יבוא מוצרי חקלאות.
• העלאת מחירי המים לחקלאות לרמה שתכסה את הוצאות הספקתם.
• העברת הבעלות לתושבים על חלוקת המגורים בישובים החקלאיים.

מטרה 3: הנהגת מדיניות לטווח ארוך בתחום ניהול אוצרות הטבע והאנרגיה

היעדים:

• הקפדה על רכישה של גז טבעי ממקורות מגוונים, על מנת לשמור על עתודות הגז של ישראל ולהבטיח גז במחירים סבירים, לאורך זמן.

אינטרס לאומי: רווחה חברתית, צמצום פערים חברתיים, הקהיית שסעים ושיפור איכות החיים בפריפריה:

מטרה 1: הנהגת רפורמות בתחומי התעסוקה, על מנת ליצור חוויה מתקנת לערבים (כולל בדואים), לחרדים ולאתיופים (המלצות ה- OECD)

היעדים:

• העדפה מתקנת בשירות הציבורי.
• שיפור מדיניות עידוד התעסוקה והגדלת התקציבים בתחום.
• הרחבת תכנית ויסקונסין לצד שיפור התחרותיות בין המפעילים הפרטיים.
• הקצאת סכומים נוספים לתקציבים מעודדי תעסוקה, כמו מעונות יום.

מטרה 2: הנהגת רפורמות בתחומי הרווחה והעבודה, על מנת ליצור חוויה מתקנת לערבים (כולל בדואים), לחרדים ולאתיופים (המלצות ה- OECD).

היעדים:

• הגדלת מספר הפקחים והקנסות למעבידים לשיפור האכיפה.
• הפחתת קצבאות הילדים והגדלת מס הכנסה שלילי לעניים.
• אכיפה תקיפה של חוקי תעסוקה לגבי עובדים זרים.
• הגדלת הקצבאות לקשישים ולעניים והרחבת הזכאות להן.
• העלאת גיל הפרישה לנשים ל- 67 שנים.

מטרה 3: הנהגת רפורמות בחינוך על מנת ליצור חוויה מתקנת לערבים (כולל בדואים), לחרדים ולאתיופים (המלצות ה- OECD)

היעדים:

• בניית 9000 כיתות לימוד במגזר הערבי.
• יישום תוכנית להפחתת פערי החינוך במגזרים הערבי והחרדי.
• אימוץ תוכנית לימודים אוניברסאלית שתיושם בכל בתי הספר.
• הגברת השקיפות במערכת ההשכלה הגבוהה והגמישות התעסוקתית בה.

מטרה 4: שינוי מעמד הפריפריה ויצירת מרכז חלופי לגוש דן.

היעדים:

• השלמה מהירה של העברת מחנות צה"ל לדרום.
• השלמה מהירה של אוניברסיטה בצפון הארץ.
• סבסוד של מעבר צעירים מגוש דן לפריפריה.
• העברת הנהלות מפעלים בפריפריה מתל אביב דרומה וצפונה.
• בניית שדה תעופה חלופי לנתב"ג בדרום.

מטרה 5: צמצום פערים חברתיים וכלכליים:

• התניית קצבאות מהמדינה ביציאה לעבודה (המלצות ה- OECD).
• שינוי מערכת המס בישראל באופן שתפחית את נתוני העוני (המלצות ה- OECD).

מטרה 6: גיבוש מדיניות הגירה ברורה והקטנה משמעותית של כמות העובדים הזרים ומהגרי העבודה

היעדים:

• הסדרת סוגיית ההגירה בחוק.
• אכיפה קפדנית של החוק.
• חסימה בגדר של הגבול המצרי ובניית כוח פעולה שישמור עליה.

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]