פנחס יחזקאלי: דמוקרטיה מתגוננת – חובת הדמוקרטיה להגן על עצמה!

תקציר: 'דמוקרטיה מתגוננת' הוא עיקרון, הגורס כי זכותה וחובתה של הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני קבוצות המסכנות את קיומה או מאיימות על בטחון המדינה ועל הסדר הציבורי. הגנה זו תיעשה במחיר של פגיעה בזכויותיהן של אותן קבוצות ואף בהוצאתן אל מחוץ לחוק, על ידי יצירת מנגנון של חוקים, תקנות ופסקי דין, המגביל חלק מזכויות האזרח...

[בתמונה: דמוקרטיה מתגוננת... בעקבות תקיפת פרל הארבור על ידי היפנים ב-7 בדצמבר 1941 ומצב המלחמה שניטש בין ארצות הברית ליפן, רוכזו ונכלאו במחנות בין 112 אלף ל-120 אלף אזרחים אמריקנים ממוצא יפני - גם כאלה שבניהם שרתו בצבא - בחשש לגיס חמישי... תופעה דומה הייתה בבריטניה, שם נכלאו אזרחים ממוצא גרמני, באופן דומה... התמונה הועלתה ע"ל ראסל לי לויקיפדיה, והיא נחלת הכלל] 

[בתמונה: דמוקרטיה מתגוננת... בעקבות תקיפת פרל הארבור על ידי היפנים ב-7 בדצמבר 1941 ומצב המלחמה שניטש בין ארצות הברית ליפן, רוכזו ונכלאו במחנות בין 112 אלף ל-120 אלף אזרחים אמריקנים ממוצא יפני - גם כאלה שבניהם שרתו בצבא - בחשש לגיס חמישי... תופעה דומה הייתה בבריטניה, שם נכלאו אזרחים ממוצא גרמני, באופן דומה... התמונה הועלתה ע"ל ראסל לי לויקיפדיה, והיא נחלת הכלל]

'דמוקרטיה מתגוננת' הוא עיקרון, הגורס כי זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני קבוצות המסכנות את קיומה או מאיימות על בטחון המדינה ועל הסדר הציבורי. הגנה זו תיעשה במחיר של פגיעה בזכויותיהן של אותן קבוצות ואף בהוצאתן אל מחוץ לחוק, על ידי יצירת מנגנון של חוקים, תקנות ופסקי דין, המגביל חלק מזכויות האזרח...

המאמר עודכן ב- 16 ביוני 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחד המושגים עולה לסדר היום הציבורי בישראל בשנים האחרונות הוא "דמוקרטיה מתגוננת", בצורך של מדינת ישראל להתגונן כנגד אלה המבקשים לבטל את צביונה הציוני לטובת "מדינת כל אזרחיה"; כמו גם במגמות האירידנטיות של הפלסטינים תושבי ישראל, שהתעצמו בשנים האחרונות לכדי מרד ממש.

המושג 'דמוקרטיה מתגוננת' מתאר את אחד הקונפליקטים העיקריים העלולים להתגלות במדינה דמוקרטית בין קיום העקרונות הדמוקרטיים, בעיקר חופש ההתארגנות והזכות להיבחר, לבין מניעת גורמים לא-דמוקרטיים מניצול לרעה של העקרונות האלה. זהו עיקרון, הגורס כי זכותה של הדמוקרטיה להגן על עצמה מפני קבוצות המסכנות את קיומה או מאיימות על בטחון המדינה ועל הסדר הציבורי. הגנה זו תיעשה במחיר של פגיעה בזכויותיהן של אותן קבוצות ואף בהוצאתן אל מחוץ לחוק, על ידי יצירת מנגנון של חוקים, תקנות ופסקי דין, המגביל חלק מזכויות האזרח, במצבים שבהם יש סכנה לכאורה לעצם קיום המדינה, לאופייה הדמוקרטי, למרכיבים אחרים באופייה, לחייהן ולזכויותיהן האזרחיות של קבוצות מיעוט באוכלוסייה וכיוצא באלה.

הדוגמאות הקלאסיות שבבסיס התאוריה הן השתלטותן של מפלגות לא דמוקרטיות על מדינות בעלות משטר דמוקרטי, וביטול הדמוקרטיה בהן, לכאורה בהסכמה: 

השתלטותה של המפלגה הפאשיסטית על איטליה בשנות ה-20 של המאה ה-20 (ראו את תמונת "המצעד על רומא" למטה); והשתלטותה של אחותה, המפלגה הנאצית, על גרמניה בעקבות הבחירות לרייכסטאג (הפרלמנט הגרמני) ב-1933.

[בתמונה: "המצעד על רומא". מוסוליני (שני משמאל) צועד ביחד עם החולצות החומות ברחובות רומא, מיד לאחר מינויו לראש ממשלה, ב-29 באוקטובר 1922... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: "המצעד על רומא". מוסוליני (שני משמאל) צועד ביחד עם החולצות החומות ברחובות רומא, מיד לאחר מינויו לראש ממשלה, ב-29 באוקטובר 1922... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: היטלר בחלון לשכת הקנצלר, מברך את אוהדיו עם מינויו לקנצלר ע"י הנשיא הינדנבורג, ב- 30 בינואר 1933. קרדיט: Bundesarchiv, Bild 146-1972-026-11 / Sennecke, Robert / CC-BY-SA 3.0]

[בתמונה: היטלר בחלון לשכת הקנצלר, מברך את אוהדיו עם מינויו לקנצלר ע"י הנשיא הינדנבורג, ב- 30 בינואר 1933. קרדיט: Bundesarchiv, Bild 146-1972-026-11 / Sennecke, Robert / CC-BY-SA 3.0]

בריטניה מתגוננת...

(Roger Kershaw, 2015)  עם הכרזת מלחמת העולם השנייה, ב-3 בספטמבר 1939, כ-70,000 גרמנים ואוסטרים תושבי בריטניה סווגו כגורמים החשודים כעוינים (enemy aliens). עד ה-28 בספטמבר, מחלקת הנתינים של מדינות האויב של משרד הפנים הקימה בתי דין לכלא ברחבי המדינה בראשות פקידי ממשל ונציגים מקומיים, כדי לבחון כל חשוד רשום בבריטניה, מעל גיל 16 (מאז 1914 כל האזרחים ממוצא גרמני, מעל גיל 16, היה צורך להירשם במשרדי המשטרה המקומיים, דרישה של חוק רישום נתיני אויב משנת 1914 (4 & 5 Geo. V c.12). המטרה הייתה לחלק את נתיני האויב לשלוש קטגוריות:
  • קטגוריה A - לכליאה;
  • קטגוריה B - לחיים תחת הגבלות;
  • וקטגוריה C - להיות פטורה הן ממעצר והן מהגבלות.
לצורך כך, הוקמו כ-120 בתי דין, שהוקצו לאזורים שונים בבריטניה. רבים הוקמו בתוך לונדון, שם התגוררו מספר רב של גרמנים ואוסטרים. 11 הוקמו בצפון מערב לונדון בלבד. בפברואר 1940 כמעט כל בתי הדין סיימו את עבודתם בהערכת כ-73,000 מקרים. הרוב המכריע (כ-66,000) של נתינים ממוצא גרמני סווגו כקטגוריה C.
  • רבים מהם, אך לא כולם, מתוך 55,000 הפליטים היהודים שהגיעו לבריטניה כדי להימלט מרדיפות הנאצים, בתחילת ובאמצע שנות ה-30 מצאו את עצמם בקטגוריה C
  • כ-6,700 סווגו בקטגוריה B;
  • ו-569 בקטגוריה A. אלו נכלאו במחנות שהוקמו ברחבי בריטניה, שהיישוב הגדול שבהם נמצא באי מאן, (ראו תמונה למטה). אחרים הוקמו בגלזגו ובסביבתה, ליברפול, מנצ'סטר, בורי, היוטון, סאטון קולדפילד, לונדון, קמפטון פארק, לינגפילד, סיטון ופיינטון.

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: נשים מקטגוריה C שנכלאו באי מאן, מועסקות בתעשיית ייצור כפפות. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: נשים מקטגוריה C שנכלאו באי מאן, מועסקות בתעשיית ייצור כפפות. התמונה היא נחלת הכלל]

ארצות הברית מתגוננת...

לאחר תקיפת נמל פרל הארבור ע"י הצי היפני, ב- 7 בדצמבר 1941 והכרזת המלחמה על יפן, נכלאו בין 112 אלף ל-120 אלף אזרחים ונתינים ממוצא יפני, רובם אזרחי ארצות הברית וחלקם ילידי ארצות הברית, במחנות במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל משפחות שבניהן שרתו בצבא האמריקני ונלחמו נגד הגרמנים והיפנים! הכליאה נעשתה בנימוק שהיפנים המתגוררים בארצות הברית עלולים להיות גיס חמישי ולסייע למדינת מוצאם. [בתמונה: צווי גירוש של אזרחים ונתינים יפנים למחנות... המקור: דורותיאה לאנג - U.S. National Archives and Records Administration. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: צווי גירוש של אזרחים ונתינים יפנים למחנות... המקור: דורותיאה לאנג U.S. National Archives and Records Administration. התמונה היא נחלת הכלל]

כלים אפשריים בידיה של דמוקרטיה מתגוננת:

[בתמונה: כריכת ספרו של עמי פדהצור, שראה אור בהוצאת כרמל, ב- 2004. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

    • מעקב מצד גופי ביטחון (בייחוד שירותי מודיעין צבאי ומודיעין משטרתי) אחר פעילי גופים הנתפסים כמסוכנים, או אחר הפעילות של אותו גוף ככלל.
    • הגבלות על חופש התנועה או הפעילות של פעילי גופים הנחשדים כמסוכנים לדמוקרטיה.
    • מעצר מנהלי – מצב קיצוני של הגבלות חופש - כליאת אדם באופן זמני ללא כתב אישום או משפט, בהתבסס רק על החשד שהוא מהווה סכנה מידית לביטחון המדינה. לעציר הנכלא במעצר מנהלי אין הזדמנות להגן על עצמו. הוא פוגע בזכות להליך הוגן והזכות לחירות.
    • שלילת זכויות של אינדיבידואלים או מפלגות מלהיבחר לבית הנבחרים.
    • הוצאת גופים שיש בהם סכנה לדמוקרטיה אל מחוץ לחוק.
    • צנזורה: איסור פרסום הקשורים בביטחון המדינה ללא ידיעתו ואישורו של הצנזור הצבאי.
    • פסילת התארגנויות אנטי דמוקרטיות והוצאתן אל מחוץ לחוק.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של עמי פדהצור, שראה אור בהוצאת כרמל, ב- 2004. אנו מאמינים שאנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

בשנים האחרונות מוצעים בישראל גם כלים נוספים, כמו:

  • הריסת בתי מחבלים, גם כאלה שהם אזרחי ישראל.
  • שלילת אזרחות (ראו המאמר למטה):
בנצי רובין ב'חדשות סרוגים': שלילת אזרחות למחבלים ישראלים? החוק שעולה ואף פעם לא מאושר הארכיון לא שוכח: אחרי הקריאה של הליכוד לקדם את חוק שלילת אזרחות למחבלים ישראלים, בדקנו את הניסיונות הקודמים לאשר חוקים דומים, למרות שחקיקה לעולם לא עברה

[לכתבה המלאה של בנצי רובין ב'חדשות סרוגים', לחצו כאן]

'תופעת המטוטלת' קיימת גם בתחום הביטחון הלאומי

[בתמונה: כמו מטוטלת... תמונה חופשית שהועלתה על ידי John Morgan לאתר flickr]

היחס הזה לאזרחים - שעלולים לסכן את המדינה - מתאר מצב קיצון של "תופעת המטוטלת" (ראו תמונה משמאל).

[בתמונה: כמו מטוטלת... תמונה חופשית שהועלתה על ידי John Morgan לאתר flickr]

תופעה זו מוכרת בספרות העוסקת בתחום אכיפת החוק וגם בתחום הביטחון הלאומי, והיא אופיינית למערכות מורכבות בכלל, שאינן מתאפיינות ביציבות, אלא דווקא בנטייה למהפכים.

מערכת אכיפת החוק נעה בין שני מוקדי עוצמה מנוגדים:

  • סדר החיים התקין
  • וביטחון הציבור מול זכויות הפרט וחירויותיו.

ככל שעוצמת האחד גוברת, עוצמת השני מצטמצמת בהתאמה, והמערכת נעה כמטוטלת במרחב בין קטבים מנוגדים, שמפעילים עליה כוחות שונים.

בעשורים האחרונים מצויות רוב הדמוקרטיות המערביות במצב של דמוקרטיה מתגוננתכשלחלקם (הדוגמה הקלאסית היא ארצות הברית בעקבות פיגועי ה- 9/11) אף נאלץ להפעיל שתי מערכות חוקים במקביל: האחת היא הרגילה העוסקת באכיפת עבירות "רגילות", והאחרת לאכיפת עבירות הנוגעות ל"ביטחון המולדת".

ויש, כמובן, גם ביקורת...

הטיעונים העיקריים נגד התפיסה של דמוקרטיה מתגוננת היא מחד גיסא, שהשלטון יכול לנצל את סמכותו ולפגוע בזכויות האדם והאזרח ובעקרונות הדמוקרטיה; ומאידך גיסא, שפעילות נגד קבוצות אנטי דמוקרטיות עלולה לדחוף אותן לפעול במחתרת ובאופן אלים.

[להרחבת המושג: 'ביטחון לאומי', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עוצמה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה