פנחס יחזקאלי: הודאת שווא

הודאת שווא

[לאוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, לחצו כאן]

אין אדם משים עצמו רשע (האמנם?)...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

הודאת שווא (False confession) היא תצהיר בו אדם מודה, בדרך כלל בחקירה משטרתית, בביצוע פשע שלא ביצע!. הודאת שווא עלולה להוביל ל- הרשעת שווא (False conviction) בבתי המשפט.

לכאורה, נראה בלתי הגיוני בעליל שאדם מסוים יתוודה על פשע שלא ביצע, הודאה כזו עלולה לשלוח אותו להירקב שנים ארוכות בכלא. אנשים שלא עברו חקירה משטרתית או התנסות דומה מעריכים שאין סיכוי שבעולם שהם יתנו הודאה כזו, ולמרות זאת, הודאות שווא כאלו מתרחשות כל העת. כך לדוגמה, כשהתינוק של צ’ארלס לינדברג נחטף ב-1932 באחד הפשעים המפורסמים של המאה ה-20, יותר מ-200 אנשים התוודו שהם חטפו את התינוק!

קל להבין חלק ניכר מהודאות השווא, כאלו שהוצאו בכפייה או תחת עינויים (פיסיים או פסיכולוגיים). חשודים שמנעו מהם שינה או אוכל ונחקרו במשך שעות ארוכות בלי שום ידיעה מתי החקירה תסתיים יכולים להשבר בשלב מסוים ולהודות בכל דבר רק שיפסיקו את העינוי הזה. בזמן הטיהורים הגדולים של שנות השלושים בברית המועצות של סטאלין, "התוודו" מאות אלפי אנשים (בלשון המעטה) על פשעים כלפי המדינה -כמו ריגול, קשירת קשר נגד המשטר, ועוד - שמעולם לא חלמו לעשות.

לתפור חף מפשע

הודאת שווא היא אסטרטגיה סבירה מצד החשוד אם הוא משוכנע (או החוקרים משכנעים אותו) שהוא יורשע בכל מקרה והודאה כזו רק תקל על העונש שלו. אבל המקרים המעניינים ביותר, אלו הקשים ביותר להסבר, מערבים חשודים שמאמינים בהודאות השווא שלהם עצמם למרות שלא ביצעו שום פשע. אלו אנשים שהודאה לא בהכרח הוצאה מהם בכוח פיסי או עם לחץ פסיכולוגי חזק, אז למה הם עושים זאת? סיבה אחת לכך היא, כנראה, הבלבול שחשודים חשים בנוגע למקור המחשבות שלהם עצמם בתנאים קיצוניים של חקירה משטרתית  (הומו סאפיינס, 2012).

מחקרים מעלים ארבעה מנגנונים שונים שגורמים לאנשים להודות הודאות שווא בחקירה משטרתית  (הומו סאפיינס, 2012):

1) המשטרה מאשימה את החשוד ומעמתת אותו עם מידע שגוי אבל כזה שנשמע משכנע באשמתו. זה יכול לכלול עדויות של אחרים, בדיקת פוליגרף שאינה חד משמעית, או טביעת אצבע שנמצאה במקום. במקרים מסוימים החוקרים בכוונה מרמים את הנחקר ובמקרים אחרים פשוט מדובר במסירת מידע שגוי בטעות. התוצאה בכל מקרה זהה: החשוד חש שיש קונפליקט בין הזיכרון הפרטי שלו לבין העובדות לכאורה.

2) החשוד מנסה ליישב את הסתירה בזיכרון שלו ופעמים רבות הוא עושה זאת על ידי מחשבה שהזיכרון שלו לא מדויק או שהוא הדחיק משהו נוראי שעשה.

3) החשוד מודה בחצי פה שיתכן שהוא ביצע את הפשע. למשל, הוא יאמר משהו בסגנון “אני מניח שיכול להיות שעשיתי את זה”.

4) בשלב הקריטי ביותר של החקירה, השוטרים מבקשים מהחשוד לתאר איך הוא ביצע את הפשע. במכוון או בהיסח הדעת הם יכולים להשתיל בתוכו זיכרונות, או להנחות אותו על ידי שאלות שמנוסחות בצורה מגמתית ושכוללות מידע שרק הפושע יכול לדעת. בשלב זה, החשוד עלול להאמין אמונה שלמה שהוא אכן מבצע הפשע. החשוד מבלבל בין האשמת החוקרים שהוא ביצע את הפשע לבין האמונה הפנימית שלו שהוא אכן הפושע. כל הסיפורים שסופרו לו במהלך החקירה מתערבבים עם הזיכרונות האמיתיים ליצירת נרטיב חדש.

נצ"ם בגמלאות ד"ק מאיר גלבוע, יוצא נגד הטיעון האקדמי המקובל של ריבוי הודאות שווא המביאות להרשעות שווא בבתי משפט. לטענתו, מעולם לא נערך מחקר רציני בישראל בנושא זה ולא פותח בה פרוייקט חפות, בשל החשש של גורמי אקדמיה מפני תוצאותיו, שיפריכו את הטענה שיש הרשעות מוטעות רבות. גלבוע מספר כי הציע למספר פרופסורים למשפטים, הטוענים שיש הרבה הודאות שווא והרשעות מוטעות, לערוך מחקר משותף בנושא, אך כולם סירבו. לכן - סיכם גלבוע - האמירות שיש הודאות שווא בישראל, מעבר לבודדות שנמצאו במהלך ששים ושש השנים – אינה רצינית, אין לה כל בסיס מדעי אובייקטיבי ואינה יותר מאשר ספקולציה לא מבוססת (גלבוע, 2015).

[לאוסף המאמרים אודות הודאות שווא, הרשעות שווא והשלכותיהן, לחצו כאן]

הערות

  • עו"ד יאיר רגב: הודאות שווא זו תופעה קיימת, לא הגיונית אולם מציאותית. טארק נוג'ידאת, צעיר תושב נצרת, הודה באוגוסט 2003 שרצח את החייל אולג שייחט יחד עם חבריו, ושיחזר מול מצלמות את הרצח. היה עצור במשך חודשים ארוכים, ובמהלך תקופה זו אותרה במקרה מוחלט חוליית מחבלים שביצעה פיגוע טרור נוסף בצומת גולני. חבריה זוהו כרוצחיו של שייחט והודו בכך. טארק נוג'ידאת שוחרר...
  • עו"ד אריאל דר: יאיר רגב הביא מקרה של אישום חמור, ובנסיבות הטרגיות של שיטת המשפט האמריקאית, שבה, אם אינך עשיר - דינך נגזר לחובה. בארץ התופעה מוכרת, ולפחות הייתה מוכרת, כבר בדיני התעבורה: כששוטר החליט לתת לך דו"ח - דינך נגזר. אז רבים העדיפו, ואולי עדיין מעדיפים, לשלם את הדו"ח/להודות, ולא להיכנס למשפט בו אין משקל למילה של הנאשם מול הרשומות של השוטר.

העשרה 

6 thoughts on “פנחס יחזקאלי: הודאת שווא

  1. Pingback: הודאות שווא והרשעות שווא באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: יוסף זהר: דילמת הפרקליטות: האם להגיש מחדש כתב אישום נגד רומן זדורוב? - ייצור ידע

  3. Pingback: יוסף זהר: דילמת הפרקליטות: האם להגיש מחדש כתב אישום נגד רומן זדורוב? - ייצור ידע

  4. Pingback: חגית לרנאו: פרופ' פול קאסין ותופעת הודאות השווא - ייצור ידע

  5. Pingback: הרשעות שווא: עבריינים או קרבנות של מערכת אכיפת החוק? - ייצור ידע

  6. Pingback: הרשעות שווא: עבריינים או קרבנות של מערכת אכיפת החוק? - ייצור ידע

Comments are closed.