באלבאמה ביום שלישי הקרוב, ה- 12 בדצמבר 2017, יערכו בחירות מיוחדות לסנאט האמריקני. המתמודדים רוי מור הרפובליקני ודאג ג'ונס הדמוקרטי. ב- 11 לנובמבר 2017, ערכה בוורלי יאנג נלסון - ביחד עם עורכת דינה המפורסמת, גלוריה אלריד - מסיבת עיתונאים, בה טענה כי מור הטריד אותה מינית. כהוכחה, הציגה נלסון הקדשה שכתב לה מור, לכאורה בחג המולד של 1977. עתה הודתה נלסון כי התאריך על ההקדשה זוייף. האם בעקבות כך, ינצח רוי מור ויזכה במושב של אלבאמה בסנאט?

סוף סוך ישנו את שם "הרשות לקידום מעמד האישה" ל-"הרשות לקידום שוויון מגדרי"! הביטוי "קידום מעמד האישה" מגלם בחובו תפיסות ישנות, שלפיהן לכאורה בעיית אי השוויון בין המינים נעוצה במעמדן של נשים והיא "בעיה" של נשים בלבד. הביטוי "קידום שוויון מגדרי" מגלם את ההבנה שמדובר ב"בעיה" של החברה בכללותה. זהו שלב המשגתי חשוב שבכוחו להביא לעיצוב מציאות חברתית ונורמטיבית של שיוויון מהותי, הוגן ומכבד.

תגידו, לא מוזר לכם שנעדר מקומה של המשטרה מסערת ההטרדות המיניות הסוחפת את מקומותינו? שהרי, תופעת האינטרנט "MeToo#" כבר איתנו מאז אוקטובר 2017, לאחר שנחשפה פרשת הארווי ויינסטין. היא התאזרחה בישראל ב-18 באוקטובר 2017, עת פורסמה ב"ידיעות אחרונות" כתבת שער נרחבת בנושא הטרדה מינית ואלימות מינית בליווי ההאשטאג "גם אנחנו". מאז ידענו נשים רבות שקמו וחשפו הטרדות מעברן. והשוטרות, איפה הן?

כיכר העיר הפכה למקום הכי סואן במקומותינו. לשם גוררים "חשודים" כדי לסרוק את בשרם במסרקות ברזל; ולשם גם מגיעות ה"תלונות" על הטרדה מינית או התנהגות מינית בלתי מוסרית, שתחילתן בראיונות עיתונאיים או בשברי רכילות ברשתות חברתיות. המערכות הציבוריות הממוסדות צריכות לעשות חושבים ולהתעשת נוכח הצבעת אי האמון בהן, כי עקיפת שלטון החוק ובחירה בביוש פומבי מסוכנת להגינות, לצדק ולכבוד האדם...

בעידן של קטרזיס עולמי בתחום ההטרדות המיניות, כשכמו בתכנית ריאליטי, כל יום מצמיח לנו מקרי הטרדה מינית חדשים, וכאשר חזקת החפות (קרי, הקביעה ש"אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו") התבטלה בפני הטריבונל הציבורי (עכשיו כולנו שופטים...), אנחנו עומדים לעתים מבולבלים: מה אמת ומה חדשות מזויפות (Fack News)? מתי מוציאה אישה דברים מכאב ליבה ומתי מדובר בסגירת חשבונות מגמתית?

ב- 22 במרץ 2017, פרסם אתר ynet כי נערה בת 15 נאנסה בשיקגו על ידי חמישה או שישה גברים, ותקיפתה תועדה בשידור חי בפייסבוק. איש מבין כ-40 האנשים שצפו בסרטון לא דיווחו על התקיפה לרשויות. בניגוד לשיטת המשפט האנגלו-אמריקנית, בארץ קיימת חובה על אדם להושיט עזרה לאדם. אבל גם ללא חוק, דומה שניתן לקבוע בוודאות, שפה תופעה כזו לא הייתה מתרחשת!

תופעת תלונות השווא באלימות בין בני זוג (False complaints / false allegations in violence against women) הוגדרה על ידי בית המשפט כהגשת תלונה למשטרה בשל אירועי אלימות, שלא התרחשו... זהו עניין המצוי בלב השיח הציבורי, וכפי שבית המשפט אינו רואה בסלחנות מקרים של אלימות מוכחת, כך גם לא יגלה סלחנות באותם המקרים בהם שוכנע השופט כי לא אירע אירוע כלל...

"ילדה שלי קטנה, אני לך מבטיחה, שזו תהיה ההטרדה האחרונה..."כך שרו "האימהות הלוחמות" בפייסבוק (ראו סרטון בסוף הדף). מן הסתם - וכל עוד ימצאו גברים ונשים בכפיפה אחת - הטרדות תמיד תהיינה, אבל הרבה פחות. מדינת ישראל יישרה קו עם העולם המערבי, וביצעה 'קפיצת מדרגה' למציאות חדשה. האם זו המציאות עליה חלמו ה'אימהות'? לא! האם היא טובה יותר? הכל בעיני המתבונן. דבר אחד בטוח: היא שונה לחלוטין!

אחד הפרדוקסים של מערכת מורכבת הוא שמאזני הכוח שבה נוטים להתהפך. משמע, הטוב מצמיח בתוכו את זרעי הרע ולהיפך. היפוך כזה מתרחש לנגד עינינו בסוגיית הסכמתה של המתלוננת לקיום יחסים, בהבחנה בין אינוס ובין קשר מיני לגיטימי. הנה הפרדוקס: ככל שהסכמת המתלוננת ממלאה תפקיד מרכזי יותר, כך גדלה המוטיבציה השיפוטית לבחון ביסודיות כל תג בהתנהגותה של המתלוננת ובאישיותה; וככל שפוחת משקלה של האלימות אשר הופעלה על ידי הנאשם – כך פוחת העניין השיפוטי בנאשם, ומפנה מקום לבחינת המתלוננת וחלקה באירוע הנדון...

בשנים האחרונות הפכה סוגיית ההטרדות המיניות לסוג של משחק בכיסאות מוזיקליים: למי שאיננו מכיר, מסדרים בשורה כיסאות שמספרם קטן באחד ממספר המשתתפים. מושמעת מוזיקה, וכל זמן שהיא מושמעת, מסתובבים המשתתפים סביב הכיסאות, אך אסור להם להתיישב עליהם. עם הפסקת המנגינה על כל משתתף לתפוס במהירות כיסא להתיישב עליו. זה שנותר עומד, יוצא מהמשחק...