הבטחנו ליהודים "לעולם לא עוד". הבטחה זו הופרה. ההתקפה הבאה כבר בדרך, זרועה באותה שנאה שזה עתה זלגה למנצ'סטר. בריטניה חייבת לבחור להילחם בה עכשיו או להודות שאין לה עוד האומץ להגן על עמה. אין ביטחון בשקט. "אב שהריע לחמאס ובן שרצח יהודים במנצ'סטר. אם זה לא ישבור את כישוף הפחדנות, מה כן?"
זה מה שקורה כשממשלה מחליפה את הביטחון הלאומי בהנדסה דמוגרפית, ואת החירות האזרחית בשליטה בנרטיב. סטארמר לא סתם נכשל. הוא הפך את בריטניה לאזור דיכוי מבוקר, שבו אמת היא 'שנאה', מחאה היא 'קיצוניות', ושתיקה היא הדרך הבטוחה היחידה. זהו ניסוי ב'רפובליקת ווק לא דמוקרטית', שעטופה המילים יפות, וקיר סטארמר הוא הביורוקרט המחייך, שמוביל אותה לתהום.
לשפשף את האוזניים ולא להאמין... ראש ממשלת קנדה יצא בהתבטאות חסרת תקדים: "ערכים מוסלמים הם ערכים קנדיים"? באמת? המשפט הזה מכיל בתוכו את כל מה שלא בסדר באחיזתה של אליטת הווק הגלובליסטית בפוליטיקה המערבית.
