תעמולה היא האמנות המתוחכמת של עיצוב המציאות דרך עיניו של האחר, כלי שבו המילה והדימוי הופכים לכלי נשק בשירותה של אידאולוגיה. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על תעמולה / פרופוגנדה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
מכירים את שלושת הכללים - האשם את אויביך בפשעים שלך; חזור על שקר עד שיהפוך לאמת; וככל שהשקר גדול ומפחיד יותר, כך יאמינו בו יותר? הם מיוחסים בטעות לגבלס ולמנגנון התעמולה הנאצי, אולם זו תורה שפותחה לראשונה בידי הבולשביקים לאחר מהפכת 1917, והועברה מאז דרך מסגרות אידאולוגיות שונות, עד שהפכה לסט כלים מקצועי של יועצים אסטרטגיים בעולם הדמוקרטי־לכאורה של ימינו.
לאלה הנדים ראש למצבם של אנשים במדינות טוטליטאריות, בחצי הראשון של המאה העשרים - שהיו נתונים לשטיפת מוח בלתי פוסקת של תעמולה - כדאי להפנים שלמרות שפע המידע והטכנולוגיה - ואולי דווקא בגללם - האדם בן ימינו נתון למניפולציות הרבה יותר; וכדאי להזכיר שוב: האנשים המשכילים ביותר הם גם הרגישים ביותר למניפולציות.
בסוף המאה ה 19, קומץ עיתונאים ואנשי אקדמיה אמריקאים המציאו את עקרונות התעמולה המודרנית. מאז, הם המשיכו לעורר השראה במשטרים אוטוריטריים, כמו גם במשרדי פרסום בקרב מנהלי קהילה ויועצים אסטרטגיים במדינות דמוקרטיות.
אחת התופעות הבולטות בעשרים השנים האחרונות היא ההתמחות הערבית - בעיקר הפלסטינית - בהחדרת דיס אינפורמציה לשיח העוסק בסכסוך הישראלי פלסטיני, הן בישראל והן בעולם. איך מפתחים מיומנות כזו? מן הסתם צעד אחר צעד, בשיטה של "טעה ולמד". המאמר מציג את אחת ההתחלות בתחום זה, בדיר סניד שבנגב (יד מרדכי שלנו), בתקופת פלישת הצבא המצרי לארץ ישראל; כמו גם את השידורים בעברית של "קול הרע"ם מקהיר". היום המציאות אחרת לחלוטין, אבל, נעים להיזכר בטעם של פעם...