אובססיה היא כוח נפשי רב־עוצמה, אך מסוכן. היא מציעה משמעות בעולם מורכב, אך גובה מחיר של עיוורון, קיטוב ולעיתים הרס. חברה בריאה ופרט בריא זקוקים ליכולת להחזיק רעיונות בעוצמה, מבלי להפוך לעבדיהם. היכולת לספק, להשהות שיפוט ולהכיל מורכבות אינה חולשה, אלא חומת ההגנה המרכזית מפני אובססיה הרסנית.
בעשורים האחרונים הפכה "שפת החמלה" לכלי מרכזי בשיח הציבורי במערב ובישראל. פוליטיקאים, אנשי תקשורת, אקדמיה ותרבות נוטים להשתמש במונחים של הזדהות, אמפתיה ודאגה לאחר, למיעוטים, למהגרים ואפילו לאויב. אולם מתחת לפני השטח עולה כי לא פעם מדובר בחמלה מזויפת (pseudo-compassion): רטוריקה של דאגה שאינה נובעת מהזדהות אותנטית, אלא משיקולי כוח, הון תרבותי ותחזוק של מעמד חברתי־אליטיסטי.
שימוש בביטויים כמו 'מחנה ריכוז', 'גטו' ו'רצח עם' בהקשר לפלסטינים, הם תוצאה 'תסביך השואה' של השמאל, מהול בשנאת הימין מחד גיסא, ובחמלה המזויפת לפלסטינים מאידך גיסא. במאמר אחבר בין שלושת המוטיבים הללו ואבחן את השלכות החיבור ביניהם.
שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה ממרץ 2025 ואילך. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה מספטמבר 2024 עד פברואר 2025. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
הבוז הממושך - שמפגינה המחאה ושלוחיה - כלפי נתניהו, והנטייה של האויב להקשיב להם, הפך אותם ל"אידיוטים שימושיים", המשרתים אינטרסים מנוגדים לאלו שלהם עצמם, מתוך עיוורון אידאולוגי. האירוניה היא, שהלעג הפנימי סייע ליצירת מצג שווא של חולשה, ובכך תרם לרגע של הפתעה צבאית. אם תרצו, פרדוקס של שימוש בשנאה ככלי הטעיה.
קיטוב חברתי (polarization) מוגדר כ"התבצרות של עמדות בקרב קבוצות באוכלוסייה, תוך כדי התרחקות מהמרכז הפוליטי והרגשי, והעמקה של תפיסות עולם מנוגדות". קיטוב עמוק קיטוב עמוק מערער מוסדות דמוקרטיים, כיוון שהוא שוחק נורמות התנהגות, יוצר דמוניזציה ודה־לגיטימציה של היריב, ומוביל לאלימות פוליטית.
הדבקה אסוציאטיבית (Associative Contamination או לפעמים Associative Linking) היא טכניקת שכנוע רגשית שבה יוצרים חיבור (אסוציאציה) בין שני מושגים, דמויות או תופעות — גם כאשר הקשר ביניהם רופף, מלאכותי או לא קיים כלל — במטרה להשפיע על תפיסת הציבור. ה- WOKE עושה שימוש רבה בכלי זה, לשם יצירת גשרים רגשיים בין תופעות שונות, גם כאשר הקשר ביניהן רופף או מלאכותי. זאת, במטרה לגרום לציבור לחבר מושגים, אנשים ודעות, עם מטען רגשי שלילי או חיובי, ללא דיון מעמיק.
הפיכת נתניהו לאובייקט של שנאה קולקטיבית היא ביטוי מובהק של דינמיקות פסיכו-חברתיות המוכרות היטב מתחום חקר ההתנהגות הקולקטיבית. הדה-הומניזציה שלו, לצד יצירת נרטיב המתעלם מעובדות מורכבות, ממחישים כיצד קמפיין פוליטי יכול לאמץ מאפיינים של התנהגות נחילית. התוצאה היא חברה מקוטבת ומוסתת, שבה התנהגות פרטים מוכתבת על-ידי תגובות רגשיות ולא באמצעות ניתוח רציונלי של המציאות. תופעה זו אינה ייחודית לישראל, אך היא מהווה אזהרה מפני השפעתם של תהליכים רגשיים על הדמוקרטיה הליברלית.
אליטת המרד או אליטת ז'בוטינסקי הייתה הקבוצה השנייה שהגיעה לשליטה פוליטית בישראל אחרי האליטה המייסדת (האחוס"לים). היא עלתה ב-1977, עם עליית הליכוד לשלטון. הדומיננטיות שלה התקיימה רק בתחום הפוליטי, כשיתר מוקדי הכוח במדינה: כלכלה, ביטחון, משפט, אקדמיה, אמנות וכדומה - המשיכו להישלט על ידי האחוס"לים. היא הודחה ממעמדה עם היבחרו של בנימין נתניהו בפריימריז לראשות הליכוד ב- 1996.
