המחאה עושה שימוש אינטנסיבי ב'דיכאון קולקטיבי' - כלי פוליטי בולשביקי מוכר, שאומץ ע"י תנועות ה- , WOKE, המגבש את הקבוצה, יוצר חשיבה קולקטיבית ומונע נשירה. היא עושה זאת דרך ערוצי הליבה, וזו כמובן הסיבה לכך שהימין מכנה אותם 'ערוצי תבהלה'. רק שהכלי הזה אפקטיבי מאוד עבור שלטון טוטליטרי מכהן, אבל לא עבור תנועת מחאה, כי דיכאון ומדכדוך אחרי האופוריה של הפגנות גדולות הם ממילא נחלתה של כל קבוצת מחאה, ולשחיקה מוגברת של פעילים יש מחיר.