כל הקורא לביטול הטקסים (קריאות בהן נתקלתי בשנים קודמות), בתואנות כאילו הן מנקות את מצפון הפוליטיקאים המשתתפים בהם, מסיוע לניצולי השואה החיים היום בינינו, טועה ומטעה. ביטול טקסי הזיכרון לשואה ולגבורה עלול להביא לידי זילות השואה והגבורה וגימודה, לביזויו של יום השואה והגבורה, כמו גם לפגיעה קשה בזיכרון השואה, המבוסס במידה רבה ביותר על טקסי הזיכרון.

ב- 8.9.1943, בד בבד עם שחרורה של דרום איטליה בידי בנות הברית, נכבש בידי הגרמנים צפונה של המדינה, אזור בו היו מרוכזים מרבית היהודים. הגרמנים החלו בפעילות ובהכנות לוגיסטיות לביצוע הפתרון הסופי ליהודי איטליה, שהיו באותה עת תחת שלטון גרמני ישיר. הגרמנים החלו לערוך מצוד נרחב אחרי היהודים, אולם רבים מן היהודים עזבו מבעוד מועד את דירותיהם והסתתרו אצל שכנים איטלקיים. סמוך לעיר טריאסטה הוקם מחנה ריכוז שישמש גם כמחנה השמדה, והמשמעת ותנאי המחייה בו הזכירו את שלטון האימים ששרר במחנות בניהול הגרמנים...

מי שמנסה לרתום את השואה לענייניו, רוב הסיכויים שיצא מכך רע...

יאן קארסקי – חסיד אומות העולם, פולני שהצליח לחדור לגטו ורשה, ראה צילם והגיע למערב במאמץ להתריע, נפגש עם מנהיגים בארה"ב ובאנגליה, מצא לנוכח שואת היהודים, אטימות ואוזלת יד. לפני כעשרים שנה מעל במה בארה"ב אמר: " שואה ליהודים לא יכולה לחזור שנית". אבל מדוע?