גיל הגן הוא השלב הראשון שבו ילדים נתקלים בבעיות חברתיות. חלקם מתמודד אף עם בדידות ונתק חברתי. טיפול בבעיות אלה כבר בשלב מוקדם יחסוך בעיות רבות בעתיד. אולם, איך מאתרים ילדים מנותקים?
[לאוסף המאמרים: 'בין כאוס לסדר', לחצו כאן] בסתיו 2014 הקליט יואב בן דב שמונה הרצאות בקורס: "בין סדר לכאוס" ברשת א' (אקדמיה בא') והריהן לפניכם: לחיצה על כל פרק מאפשרת את שמיעתו. על הקורס: האם פרפר יכול לחולל סופת רעמים? האם יש אבני בניין יסודיות ליקום? מה מקור הסדר בעולמנו, משבילי נמלים ולהקות דגים ועד לרשת…
מטרות הסדנה הן להבין מהי רשתיות בתחום החינוך, מה כלול בה, ואיך מחוללים אותה; ללמד אתכם לחשוב אחרת, ולהקנות לכם כלים בסיסיים לכך. היא תורכב משני חלקים תיאורטיים: 'קהילות הן מערכות מורכבות' ו'רשתיות מהי'; ואחד יישומי: 'אז מה עושים עם זה'...
כיוון שגורמים שונים עלולים לעשות שימוש בעוצמתם להשגת מטרות הסותרות את מטרות הארגון, יוצר הארגון חלוקה פורמלית-מלאכותית של עוצמה דרך מערכת היררכית של חלוקת סמכות ואחריות. ניתן לדמות את בעלי העוצמה הפורמלית הללו למעין "גנרטורים" המספקים את האנרגיה לארגון...
[הצילום: תמונת מסך משידורי נענע 10] [להורדת העבודה המלאה לחץ: אילן מור – שילוביות במשטרת ישראל] המונח שילוביות (Jointness) הוא מונח צבאי חדש יחסית, שנטבע במשרד ההגנה האמריקני במחצית השנייה של המאה הקודמת (מרכז המידע של השגרירות האמריקנית, 2006). במהותו, דומה מאוד מושג זה למושג שיתוף פעולה (רזי ויחזקאלי, 2007ב'). רמת השילוביות – הפנימית והחיצונית –…
ארגונים מוציאים הון רב על ניפוק דוחות למקבלי החלטות. האם כולם קוראים אותם, והאם כל הדו"חות נקראים? כמובן שלא! במערכת מורכבת, לעולם רק כמות קטנה מאוד של גורמים תהיה דומיננטית באמת; ומן הצד השני, נמצא גם גורמים שאינם מחוברים אל המערכת. ואמנם, ניתוח רשתי – המציב את הדוחות בצד אחד ואת המשתמשים בצד האחר –…
התפתחות תחומי ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis) וניתוח רשתות חברתיות Social Network Analysis) SNA) פתח אפשרויות אינספור לחברות שונות לעשות בו שימוש לצורכיהן.
במאמר זה נדגים חלק מהשימושים הללו. אם אתם מכירים שימושים נוספים נשמח אם תביאו אותם לידיעתנו...
התופעה – לפיה טייקונים, כשרי אריסון, נוחי דנקנר, אילן בן דב, מוטי זיסר, ג'קי בן זקן ובכירים רבים אחרים בכל מגזרי המשק, נוהגים לפקוד בקביעות את חצרותיהם של מקובלים ומקשרים שונים – זכתה לא פעם בתקשורת למנה לא מבוטלת של תמיהה ואף לגלוג. כך למשל כתב דן מרגלית בעקבות פרשת המקובל, יואשיהו פינטו: "אינני מבין מה מחפשים פוליטיקאים וקציני משטרה וצבא ואנשי עסקים וידוענים רבים בחצרותיהם. וודאי לא מילוי חסך רוחני. הרי אינם באים לבית המדרש ולא שומעים דבר תורה, ואפילו לא "עושים שבת" בתפילה בבית הכנסת"...
בעשרים השנים האחרונות, חלו התפתחויות בתיאוריה ובפרקטיקה, המאפשרות לגבש כלי מדידה מבוססי רשתות לנושאים שונים במדעי החברה. השתפרה מאוד היכולת הממוחשבת לתאר 'רשתות' באופן גראפי (ראו בהמשך), באופן שישקף מבנים ארגוניים ותהליכים המתרחשים בהם...
בעשור האחרון, בעיקר לאחר פרסום ספרו של אלברט-לסלו ברבאשי: "קישורים – המדע החדש של רשתות", חלה תנופה עצומה בחקר תורת הרשתות ובמהפכת הויזואליזציה הנלווית אליה ("ויזואליזציה של תהליכים" או Process Visualization). תורה זו רואה, בין היתר, את הארגון כאוסף של התהליכים המתרחשים בו. תהליכים אלה ניתנים לידי ביטוי ויזואלי בעזרת רשת שבה משורטטים הגורמים הפועלים, המחוברים זה לזה באמצעות קשרי הגומלין שביניהם (מסרים, פעילויות). ניתן למצוא במקורות רבים אמירות המכנות את תורת הרשתות מהפיכה בתחומי הניהול והייעוץ הארגוני, אולם, רבים עדיין מתקשים להבין את השינוי.
