מאז פרוץ המחאה נגד הרפורמה המשפטית בישראל בנובמבר 2022, עם היוודע תוצאות הבחירות, מדווחות תחושות נרחבות של דכדוך, שחיקה ולעתים אף דיכאון בקרב משתתפים. מסתבר שאלה הם תוצרי לוואי מוכרים של מחאות ארוכות. מאמר זה בוחן את התופעה מפרספקטיבה רב-תחומית: פסיכולוגית, סוציולוגית ופוליטית. נתמקד בגורמים של חרדה קיומית, הזדהות קבוצתית, טראומה קולקטיבית ותהליכים של הדבקה רגשית בתוך מחאות ממושכות.
אחת ההשוואות האהובות על המחאה, היא ההשוואה של בנימין נתניהו לניקולה צ'אושסקו השליט הכל יכול של רומניה הקומוניסטית, את שרה אשתו לאלנה צ'אושסקו - האישיות הפוליטית השנייה בחשיבותה ברומניה אז - ואת בנו של צ'אושסקו שהוכן לשמש כמחליפו של אביו בבוא היום, ליאיר נתניהו. כמה ההשוואה הזו נכונה בהקשרים שאליהם מכוונת המחאה? בכלום בעצם. ברוכים הבאים לאחת הטכניקות החשובות של ניהוג המונים: צריבת תודעה דרך הדבקה אסוציאטיבית.
בערב פסח תשפ"ה 2025, נרשמה סצנה יוצאת דופן בלב הממסד הביטחוני של מדינת ישראל: פעילי מחאה השליכו פיתות אל תוך בסיס הקריה בתל אביב. פעולה זו, שנראית במבט ראשון כמעשה קונדס או פרובוקציה זולה, נושאת מטען סימבולי עמוק. יש להבין אותה כחלק מטקטיקה פוליטית מוכרת המכונה שיבוש טקסים, שמטרתה לערער על סדרים תרבותיים מקובלים, לחשוף יחסי כוח, ולייצר דיון ציבורי דרך הפרת הנורמה.
בסוף מרץ 2025 נעצר סא"ל במיל' אייל נוה, ממייסדי "אחים לנשק", בגין חשד למעשה מגונה במהלך הפגנה, כמו גם אחזקת נשק ותחמושת רבה בביתו. רבים בימין הביעו תמיהה שלמרות העובדות, איש בשמאל לא גינה את מעשיו. אבל מי שמכיר את אופן פעולתם של מערכות מורכבות לא צריך להיות מופתע. אנחנו כבר יודעים כי מערכות מורכבות אנושיות מתנהגות לעתים קרובות באופן דומה למערכות בטבע. עדר חיות בר המריח סכנה, מצופף שורות. כך מתנהגות גם קבוצות אנושיות, החשות סכנה למעמדן ו/או לקיומן.
המושג "מהפכות צבע" (Color Revolutions) נטבע בתחילת שנות ה-2000, בעיקר בעקבות סדרת מהפכות בלתי-אלימות שהתרחשו במדינות פוסט-סובייטיות. הוא מתאר כל ניסיון להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך. עם הזמן, נכנס המושג לשיח תנועת הווק (WOKE) הפרוגרסיבית, ועבר מניפולציה סמנטית: לא מהפכה דמוקרטית במדינות טוטליטריות, אלא החזרה לתלם של 'מדינות סוררות' כמו שלנו, שממשלן מסרב להתיישר לפי הפרוגרס. תחשבו קפלן...
האוניברסיטאות בישראל, שהיו בעבר מעוזי הציונות והמחקר המדעי, עברו בעשורים האחרונים תהליך של פוליטיזציה ושלטון הגמוני של השמאל הרדיקלי. הם מלמדים אותנו מה לחשוב, במקום איך לחשוב... בחוגים רבים, במיוחד במדעי הרוח והחברה, יש שליטה כמעט מוחלטת של מרצים המזוהים עם אג'נדות פרוגרסיביות, פוסט-ציוניות ואוניברסליות. עד כאן הכל ידוע. אבל למה? זה נושא המאמר שלנו היום.
אוטו-אנטישמיות היא ביטוי למאבק פנימי בתוך העם היהודי, אך היא גם חלק ממערכת מורכבת שבה תגובות נגד, בלתי נמנעות, מחזקות את הזהות היהודית. הניסיון להתרחק מהזהות הקולקטיבית נידון להיכשל, משום שהזהות היהודית אינה רק עניין של בחירה אישית – היא חלק בלתי נפרד מהקיום היהודי ההיסטורי והחברתי, והיא תמיד שבה ועולה אל פני השטח במוקדם או במאוחר, בשל גורמים פנימיים וחיצוניים כאחד.
פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית הן תופעות חופפות, אך לא זהות. פניקה מוסרית היא לעתים קרובות ביטוי של פסיכוזת המונים בהקשר ערכי או מוסרי, ושתיהן יכולות להיות מתודלקות על ידי תקשורת, מנהיגים ולחץ חברתי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
תקציר: פטוגן ביולוגי הוא מיקרואורגניזם, כגון וירוס, חיידק או פטרייה, ההחודר לגוף, משתלט על משאביו ומשתמש בהם כדי להתרבות ולהתפשט, לעתים על חשבון בריאותו וחייו של הפונדקאי. המונח "פטוגן רעיוני" (Idea Pathogen) פותח על ידי פרופ' גד סעד, פסיכולוג אבולוציוני, המתאר רעיונות המתנהגים בדומה לפתוגנים ביולוגיים. רעיונות אלה, המוחדרים על ידי בעלי עניין, משתלטים על…
משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
