בריטניה עצמה מתפרקת, בשל פשיעה חסרת רסן, כאוס בשל ההגירה המואצת וריקבון תרבותי, אבל סטארמר בחר להתמקד דווקא בהכרה בפלסטינים כמדינה. גם מדינות אחרות שמצטרפות לתעלול התאטרלי הזה צריכות להתבייש. הן לא עוזרות לשלום, הן עוזרות לחמאס, וההיסטוריה לא תסלח להם. כי כשהאבק ישקע, אמת אחת תישאר: לא עושים שלום על ידי העצמת טרוריסטים רצחניים, אלא ע"י ניצחון עליהם.
אילון מאסק הביע ביקורת חריפה על הטיוח של רשויות האכיפה בבריטניה בפרשת "כנופיות הפדופילים", מחשש שתתויגנה כאסלאמופוביות. פרשה זו נחשפה בתחילת העשור הקודם, כאשר התברר שכנופיות של גברים, בעיקר ממוצא פקיסטני, ניצלו מינית אלפי ילדות ונערות בערים כמו רוטרהאם ורושדייל. מדובר בשערורייה החמורה ביותר בתולדות בריטניה מאז מלחמת העולם השנייה. אנחנו עדים לתקופה שבה ערוותו של ה-WOKE נחשפת תרתי משמע.
מהומות הימין בבריטניה בקיץ 2024 מהוות ביטוי, לא רק לזעם כלפי ההגירה, אלא גם לביקורת רחבה יותר על כשלון הממסד הפוליטי והאקדמי בטיפול בנושא. למצב הזה יש שם - הפוליטיקה של חוסר האונים (Politics of Helplessness): זהו מצב, שבו קבוצות או יחידים בחברה חשים שאיבדו את היכולת להשפיע על החלטות פוליטיות וכלכליות המשפיעות על חייהם, והפוליטיקאים חסרי אונים, כשהכוחות הגלובליים, הכלכליים והחברתיים הגדולים נראים בלתי ניתנים לשליטה...
