מה שווה שלום עם סעודיה בלי הנגב והגליל? אני שואל כי חבר שחשב לעבור לבאר שבע החליט לוותר על הרעיון אחרי שהסתבר לו שכבר היום 25% מתושבי העיר הם בדואים, אותו דבר עם התיישבות ערבית בכרמיאל ועכו ומקומות אחרים. החזית השמינית מכווצת את ישראל לגבולות החלוקה מינוס וממשלת ימין על מלא ממשיכה לטמון את ראשה עמוק בחול.. עד מתי?
כמה שנדמה לנו שאנחנו יודעים לשמוע את תת אלוף אורן סולומון, פשוט לא להאמין איך שהרמטכ"לים פירקו את הצבא בשיטתיות וביסודיות כזאת, שכשהגיע השבעה באוקטובר מה שנשאר ממנו היו רק כמה ברגים וחלקי חילוף. איפה הצבא דווקא כן הצליח לתפקד יפה? בקבירת התחקירים של סולומון...
ראש העיר הבא של ניו יורק, זוהרן ממדאני, מייצג את השילוב, שמסתבר שהוא הכרחי, בין הברבריות האיסלאמית לצדק החברתי של הפרוגרסיבים, פשוט כי מסתבר שהפרוגרסיבים לא מספיק ברברים, ובלי ברבריות אי אפשר לכפות על העולם את הצדק החברתי הפרוגרסיבי. המוסלמים משלימים לפרוגרסיבים - שהם ברובם גם קפיטליסטים וגם בורגנים - את הלהט המהפכני והאלים שאין להם.
השם 'מלחמת התקומה' ל'מלחמת חרבות ברזל' זה טוב, ולו רק מהסיבה שהגיע הזמן להפקיע מידי הקפלניסטים את השליטה על הזיכרון. נתניהו אמר שאנחנו נלחמים בשמונה חזיתות, שזה אומר שצריך לנצח גם את קפלן, ואולי שמה של המלחמה זה צעד קטן בכיוון הנכון.
המרקסיסטים ויורשיהם מתעקשים לראות במלנכוליה מעלה גדולה כי הדיכאון, המרה השחורה והרגשות השליליים בכלל, הם שגורמים למהפכות. כמוהם, הפכו הקפלניסטים את הרגש לכלי עבודה פוליטי בשירות המהפכה השלטונית שהם מנסים לחולל כאן, כביכול בשם הדמוקרטיה.
