כשהגמל אינו רואה את דבשתו – כשהגוף רקוב מהיסוד – כשאין פיקוח ובקרה – כשטיפה של אומץ אין בנמצא - או אז אני מתחיל עם שאלות ה'למה'. למה מה שמותר למולך אסור על העבד? למה מה שמותר לרב, אסור על תלמידו? למה חסרה אותה הרגישות המוסרית הצריכה והמתחייבת - מתבקשת? היכן מושג הערכיות? להיכן נעלם השכל הישר? איה היא הדוגמה האישית? נעלמו המה כלא היו. נבלעו לתחתית השאול. והנה, חזרנו לכור מחצבתנו בבחינת: "הדרא קושייה לדוכתא" היא: מי ישמור על השומרים? מי יאכוף על האוכפים?

רגע. אז יבואו הטהרנים ויצעקו: "אז מה אתה רוצה לא לחקור?". לא אמרתי. ההיפך. אמרתי לחקור. אבל לחקור גם את אלו שכבשו את עדותם עד עכשיו. לחקור את המניעים. לחקור את הכוונה. לחקור את הכל – להציף אחת ולתמיד את האמת – כמו גם את מכלול תרבות הרקב הארגוני הזה...

אפשר להפוך בן־לילה, בהינף קולמוס ואגודל ובסיוע תקשורת אוהדת, את כל שרי ממשלת ישראל ל"חשודים" (בעלמא?), בעלי "תיקים פתוחים" ו"עננה מעל לראשם". הם יצעדו בסך (כרגיל, בחסות ההדלפות מבעוד מועד לתקשורת ולצלמים הממתינים בפתחי הבתים) לעבר קומות משרדי לה"ב 433, ושם יוכתרו בכתר "בעלי תיקים פתוחים" - או סתם "חשודים" - וביציאתם ייכתבו וייחתמו כ"בעלי ניגוד עניינים מובהק היורד כדי שורשו של עניין". כך יעוקרו כולם יחד, וכל אחד לחוד, מיכולת הצבעה, והנה, רוני אלשיך, קיבלת שנה רביעית. 

רוני אלשיך הוצג כ"עילוי", "מחונן", "גאון", כזה שבכוח "כישוריו" ו"ניסיונו", איש  הצללים - ה"שו - שו" - יצליח להושיע ולחלץ את המשטרה החבולה, משברונה, מקלונה, מבושתה, מימי כהונת המפכ"ל יוחנן דנינו. אלא, שהיה זה רק תחילתו של אותו שבר קולוסלי, ממשי ומוחשי. אם תרצו האות, הסימן, שהפך במרוצת ימי כהונת רוני אלשיך, לשבר טוטאלי, וורסטילי, רב תחומי, כדי דרדור המשטרה ואמון הציבור בה לשפל חסר תקדים...

שלוש הדוגמאות ה'טריות' המובאות במאמר זה, הן - מצמררות, מפחידות ומטרידות, וממחישות, עד כמה משטרת ישראל, בתקופת המפכ"ל אלשיך, היא משטרה של עורמה, של תחבולה ושל כחש; עד כמה התרבות הארגונית היא כושלת ומפחידה. עד כמה ה"די.אן.איי" נגוע בחוליו. עד כמה עמוק שורש הרע מגיע. עד כמה נכשל המפכ"ל אלשיך כישלון קולוסלי – רב תחומי.

רק בשבוע שעבר, פורסם סקר בעייתי במיוחד - שלא סוקר דיו, ודאי לא בהבלטה הצריכה והראויה (מעניין למה...) - על פיו, רק 31% אחוז מהנשאלים הביעו אמון במשטרה. לאמור: שבעה מכל עשרה אזרחים אינם מביעים אמון במשטרה. זה בקדנציה של מפכ"ל שהובא מחוץ למשטרה, כדי להבריאה מחולייה רבי השנים!

הביאו אותך - מחוץ לשורות המשטרה - כדי לנקות את השורות ('האורוות'); כדי להפיח תרבות ארגונית חדשה ונקייה במשטרה; כדי לתקן ולשפר. מה קיבלנו? כאוס מוחלט... קרא פעם את "חוברת משטרת לואי דה פינס"... תלמד הימנה הרבה: מאום לא תיקנת. מאום לא שיפרת. הצהרות לרוב... הבטחות הרבה... נאומים כחול... אבל שיפור לא מצאנו... והכל בלשון המעטה.