ישראל נקלעת לעצירה אופרטיבית בעקבות עסקת החטופים, ומסיימת את החלק הנוכחי של הלחימה, כשמטרות המלחמה מתרחקות ממנה. היא עברה את נקודת השיא של ההצלחה בלי שום הישג מערכתי/אסטרטגי בר קיימא; כלכלתה נשחקת; היא מסובכת במלחמת ההתשה עם איראן שסופה לא נראה לעין; זירת יו"ש והזירה הפנימית מחכות לשעת הכושר; ועוד לא דיברנו על הפיצול והשחיקה הפנימית, שיתחילו עתה לגבות מחיר. האם תשכיל להיחלץ מהמלכוד?
בחינת שמות החברים הדרומיים בהתארגנות הטרור שחשף שב"כ באפריל 2024, ילמד על קרבת משפחה מעניינת להנהגה הבדואית בדרום, וזה מקור הבעיה: עמדות הכוח במגזר נכבשו כולם על ידי הקיצונים ומחרחרי העימות. לכן, בלי פיקוח מדינתי הדוק ובלי שינוי ההנהגה הזאת, וניתוק קשריה הבעייתיים עם ועדת המעקב, לא יצלח כל ניסיון להסדיר את מערך היחסים המעורער בנגב עם האוכלוסייה היהודית, בעידן שאחרי המלחמה!
כיוון שאין לדעת' הוא שיר על אהבה שלמה. השעון תמיד מתקתק (הוא מתקתק מהר יותר כשטוב...), וכל רגע חשוב, וצריך לדעת לתת הכל ולומר הכל, כשאפשר... עוד אחד מ'שירי הנצח' שכתב אהוד מנור לאשתו, עופרה פוקס. הלחין וביצע מעשה אומן, יזהר כהן.
איך מיישבים את הדיסוננס הקוגניטיבי שנוצר אחרי שקרסה הפנטזיה של עזה כסינגפור, ושהאויב העזתי הוא בדיוק כמונו? יוצרים פנטזיה חדשה, לפיה הפלסטינים בעזה שונים מאחיהם ביו"ש. בניגוד לצמאי הדם בדרום, הפלסטינים בגבולנו המזרחי הם "מתורבתים" הרבה יותר ו"ברי שיח".
ניטרליות הפוליטית של המינהל הציבורי היא מיתוס. הן לפקידים והן לפוליטיקאים נוח לשמר אותו, והוא ממשיך להתקיים, מאחר שלכאורה, הוא פותר סתירה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחס הגומלין שבין עובדי ציבור לנבחריו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
