משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף ראשון של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
אמון ולגיטימציה הם מושגים מרכזיים במדע המדינה ובסוציולוגיה, והקשר ביניהם הדוק. אמון מתייחס לרמת הביטחון שיש לאנשים בכך שהמוסדות, ההנהגה או מערכת החברה פועלים לטובתם ואינם נוהגים בדרכים שמזיקות להם. לגיטימציה, לעומת זאת, מתארת את ההכרה הציבורית בכך שמוסדות השלטון או הנורמות החברתיות הם מוסמכים ומוצדקים. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות אמון, לגיטימציה והקשר שביניהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
זהו חלקו השביעי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי איראן ועיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
אכיפת הסדר הציבורי (סד"צ) (Public order) הוא השבת סדר החיים התקין שבו החיים מתנהלים במרחב הציבורי כיאות וללא הפרעה, כאשר יש קבוצות המנסות לשבשו, למטרות ראויות ושאינן ראויות כאחת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת חילופי האליטות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אכיפה בררנית איננה מחלה ישראלית אלא כלל מערבית. בריטניה מטייחת ומעניקה חסינות למוסלמים, במיוחד בהקשר של פשיעה מאורגנת או עבירות מין. תת שרת ההגנה הבריטית, ג'ס פיליפס (Jess Phillips) סירבה לפתוח בחקירה מעמיקה נגד כנופיות האונס המוסלמיות, על אף האשמות חמורות שנשמעו נגדן, ועוררה סערה פוליטית וציבורית. זה איננו מקרה נקודתי והוא משקף בעיה רחבה יותר בתפקוד מערכת האכיפה הבריטית מול פשיעה שמקורה בקבוצות אסלמיות.
תהליך של חילופי אליטות הוא תהליך, שבו קבוצה חברתית או פוליטית - שהחזיקה בעמדות כוח והשפעה - מאבדת את מעמדה, לטובת קבוצה חדשה, מתחרה, שנוטלת ממנה את עמדות המפתח הללו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת חילופי האליטות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
תקציר: מערכות מורכבות הן דינאמיות, ונתונות למאבקי עוצמה ולמהפכי כוח. תהליך של חילופי אליטות הוא תוצאה של מהפך כוחות כזה. זהו תהליך מורכב ורב-גוני, שיכול ללבוש צורות שונות בהתאם להקשר ההיסטורי והחברתי. במהלכו, קבוצה חברתית או פוליטית – שהחזיקה בעמדות כוח והשפעה – מאבדת את מעמדה, לטובת קבוצה חדשה, מתחרה, שנוטלת ממנה את עמדות המפתח…
'אליטת ההון' הישראלית חשה היום תחושה קרובה ומאיימת, שהיא קרובה לסוף דרכה, כשאליטות אחרות כבר נושפות בעורפה, ומאיימות לרשת אותה (הציונות הדתית והפריפריאליים - 'בבונים' ואחרים). הסימפטומים הבולטים ביותר לכך הם הקצנת השימוש במערכת האכיפה ובבתי המשפט לצרכים פוליטיים, כמו גם החרפת הטונים בהתבטאויות בכירי המחאה.
קשה למצוא עם כמו הפלסטינים, שההיסטוריה שלו רצופה בבגידות מהדהדות בעמים אחרים שאימצו אותו אל ליהם ופתחו בפניו את שעריהם. סיפורי הבגידה, שמספרים במדינות ערב על הפלסטינים, מזכירים לי את משל הצפרדע והעקרב. זהו משל מפורסם שמחברו אינו ידוע (ומיוחס בטעות לאיזופוס), המציג גישה מהותנית לחיים שעיקרה הוא: העקרב אינו יכול לשנות את טבעו, והנמשל: אין לצפות שאדם - במקרה שלנו, הפלסטיני - ישנה את טבעו, גם אם הוא מבטיח שישתנה...
במהלך ההיסטוריה, מנגנוני הענקת פרסים שימשו אליטות לתחזק את שליטתן ואת הסדר החברתי. תארי כבוד, פרסים ותארים אקדמיים אינם רק ביטוי להערכה – הם גם אמצעי לייצר לגיטימציה ציבורית ולבסס היררכיות חברתיות. במקרים רבים, הענקת הפרסים נתפסת כמעין "חגיגה עצמית" שבה האליטה מתגמלת את חבריה על עמידתם בסטנדרטים שהיא עצמה מכתיבה. התוצאה הבלתי נמנעת היא אבדן לגיטימציה וירידת ערכם של הפרסים.
