פנחס יחזקאלי: הימור מדיניות, גם הזדמנות וגם סיכון על סף הכאוס

אנו מתקרבים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. אדולף היטלר היה אחד המהמרים הגדולים מכולם בהיסטוריה של העת החדשה, עד שכמו כל מהמר סדרתי, התהפך עליו מזלו. המאמר עוסק בהימורי מדיניות (Policy Gamble): מצב שבו מקבל ההחלטות בוחר מהלך הכרוך באי-ודאות רבה, אך עם פוטנציאל לרווח גבוה – לרוב, תחת לחץ זמן, מידע חלקי ותחושת דחיפות. זהו מהלך שאין ממנו דרך חזרה: אין בו "שמור וצא", כמו במשחק מחשב.

פנחס יחזקאלי: הכל על הימורי מדיניות באתר ייצור ידע

הימור מדיניות הוא לקיחת הימור - מחושב או אימפולסיבי - ע"י מדינאי בתחומים של ביטחון לאומי. ההיסטוריה מלאה במנהיגים שהימרו – לעיתים מתוך תעוזה, לעיתים מתוך ייאוש – ובנו אימפריות או הובילו לקריסתן. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הימורי מדיניות והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: "מה היה קורה אילו היטלר היה נעצר בזמן?" מִצְיָאֲלוֹגִיָה, העיסוק במה שלא קרה

מה היה קורה אילו הגרמנים היו נבלמים עוד בפלישה לחבל הריין ב- 1936? אילו אנשי הביטחון והפוליטיקאים היו מפתחים תודעה אחרת לפני טבח ה- 7/10? שאלות כגון אלה נשמעות, על פניו, כמו תרגיל בדמיון. אבל הן שייכות לשדה רציני ועמוק: המִצְיָאֲלוֹגִיָה – מחשבה על תרחישים שלא קרו, אך יכלו לקרות. זה נושא המאמר.

פנחס יחזקאלי: שיר עד, חלון לים התיכון

"חלון לים התיכון" ליעקב גלעד, הוא שיר נוגע ללב המשלב בין האישי לקולקטיבי, בין העבר להווה, ובין הכאב לתקווה. הוא מבטא את המורכבות של תקווה להתחלה חדשה לאחר טראומה, למרות הפצעים שעדיין פתוחים מהעבר, את התקווה והכמיהה לאהבה ולמשפחה, ואת ההתמודדות עם הזיכרונות. המוזיקה בסגנון יווני מובהק מחזקת את התחושות הללו ומוסיפה עומק רגשי ליצירה.​

פנחס יחזקאלי: "לא אני הוא האיש": בין אהבה, אשמה וחירות, קריאה בשירו של אלכסנדר פן

"לא אני הוא האיש" לאלכסנדר פן הוא שיר על אהבה, אך לא פחות מכך, על הכחשה עצמית, אשמה גברית, בדידות קיומית והשלמה עם גורל. כל אלה הם תמצית חייו ונפשו של אלכסנדר פן – משורר שלא הצליח להשתייך, שלא ידע להחזיק באהבה, אך גם לא ויתר עליה. דמותו של פן עולה מן השיר כדמות טרגית ורומנטית, כמי שאהב אך הרס, נכסף אך התרחק, כתב אך נותר מחוץ לסיפור. כך הפכה שירתו – ושיר זה במיוחד – לדיוקן נוקב של גבריות פצועה ומודעת לעצמה.

פנחס יחזקאלי: מה פשר ההיסטריה שאחזה במחאה פתאום?

פתאום מבינים במחאה שמי שהכשיר שימוש בשב"כ למטרות פוליטיות, עלול לגלות בערבו של יום שהשב"כ 'יהפוך את קניו' לעברם. אז, למה הם לא מנצלים את כוחם להגיע להסכמות עם הימין? זו שנאת נתניהו, טמבל! מחאה שלמה משוכנעת שהוא הרוע בהתגלמותו, יותר מהחמאס. אז איך אפשר להגיע איתו עכשיו להסכמות?

פנחס יחזקאלי: שוב חזרנו לשאלה, האם ניתן להכריע מלחמה מהאוויר? החות'ים כמקרה בוחן

מאמר זה חוזר לשאלה הוותיקה, שסברנו שכבר הוכרעה - האם ניתן להכריע מלחמה מהאוויר בלבד, או שעוצמה אווירית – מרשימה ככל שתהיה – איננה תחליף ל'מגפיים על הקרקע'? מקרה הבוחן שלנו הוא מערכת ההפצצות האוויריות המאסיבית של ממשל טראמפ נגד החות'ים.

פנחס יחזקאלי: ברכת הכוהנים באתר ייצור ידע

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר, במסגרת הציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת". ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ברכת הכהנים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: אוסף ממים על תפיסת האויב כ"דומה לנו"

"אדם מוזר הוא האויב שלך" - כתב ושר שלום חנוך - "בדיוק כמוך"... למרבה ההפתעה, גם אחרי ה- 7/10, גם אחרי שנשמעו דברי המזרחנים - על שנאת היהודים חסרת הפשרות הטבועה בקוראן ובחדית', ועל תרבות המזרח ומאפייניה - רבים כל כך עדיין מאמינים במשפט האווילי הזה, שהוא העוגן היחידי בעיניהם, לתקווה של חיים 'נורמאליים' במזרח התיכון. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.

פנחס יחזקאלי: המחאה משליכה פיתות על הקריה בפסח. מדוע?

בערב פסח תשפ"ה 2025, נרשמה סצנה יוצאת דופן בלב הממסד הביטחוני של מדינת ישראל: פעילי מחאה השליכו פיתות אל תוך בסיס הקריה בתל אביב. פעולה זו, שנראית במבט ראשון כמעשה קונדס או פרובוקציה זולה, נושאת מטען סימבולי עמוק. יש להבין אותה כחלק מטקטיקה פוליטית מוכרת המכונה שיבוש טקסים, שמטרתה לערער על סדרים תרבותיים מקובלים, לחשוף יחסי כוח, ולייצר דיון ציבורי דרך הפרת הנורמה.