הישרדות / שרידות היא מטרת העל של מערכת מורכבת. התכונות העיקריות היוצרות אותה הן: יתירות, ריבוי קשרי גומלין ורשת מבוזרת, קיומו של מגוון, גמישות והסתגלות מהירה לשינויים בסביבה הארגונית, מערכות היזון חוזר טובות, יכולת התאוששות טובה, מבנה ארגוני בריא ומניעת גלישה לסטגנציה, ופיתוח יכולות של אנטי שבירות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שרידות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
ישראל חייבת לגבש היום אסטרטגיה כוללת בכל הקשור לנעשה בסוריה. יש לה שני אינטרסים מובהקים במרחב הסורי: הכרה סורית בריבונותה בגולן והבטחת ביטחונם ושלומם של המיעוטים ובראשם הדרוזים. אסור שישראל תאפשר יצירת תנאים לאיחודה מחדש של סוריה ללא הבטחת אינטרס כפול זה.
שרידות היא המטרה המרכזית של מערכות מורכבות. היא מתאפשרת בזכות תכונות כמו הסתגלות, גיוון, יתירות, ומשוב. הבנת עקרונות אלו מאפשרת להתמודד עם אתגרים ולהבטיח את המשכיותן של מערכות בעולם משתנה. יחד עם זאת, בצד השרידות נמצא במעין שלימות ניגודית גם "יצר התאבדות" במערכות אלה, אם כתוצאה משיבוש או טעויות בתוך המערכת ואם כחלק מתהליך אבולוציוני רחב יותר.
במאמר קודם הדגשתי כי שרידות היא המטרה המרכזית של רוב המערכות המורכבות. אבל, קיימות גם מערכות, שבהן קיימים מנגנונים שמובילים להשמדה עצמית. ונשאלת השאלה: מדוע מערכות מורכבות "מתאבדות"? כיצד ההתאבדות הזו אינה סותרת את מטרת העל, שהיא ההישרדות?
תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.
תקשורת אקטיביסטית אינה מבקשת לתווך את המציאות אלא לעצב אותה, תוך שהיא חוברת למסרים פוליטיים מערערים, ומסרבת להכיר בלגיטימיות של המנהיגות הנבחרת. במצבי קיצון – כמו בעת מלחמה – יוצא השבר הזה לאור במלוא עוצמתו, ומקריס את החוזה החברתי של התקשורת עם הציבור. אספנו עבורכם אוסף שלישי של ממים אינטרנטיים על תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם. קריאה מועילה.
הדיפ סטייט עשה טעות חמורה בהנעת תביעות השתקה. המשפט כנגדי יהפוך כמובן למשפט כנגדם. וזו תהיה הזדמנות לכתוב יומן מסע בין הערכאות בישראל בעברית, וכמובן גם באנגלית, עם העתק ליו"ר ועדת המשנה של הקונגרס, למזכיר המדינה, וכמובן לנשיא ארצות הברית. כדאי שיראו איך עובדת היוריסטוקרטיה הישראלית בתיאום עם מנגנוני הדיפ סטייט.
לא נראה כי התהליך של כניעה להגירה ולתוצאותיה היא בר עצירה, וקריסת המרקם החברתי באירופה היא עובדה מוגמרת. האליטה התרבותית-משפטית - כגון בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי - ממשיכה להטיל וטו על חוקים המגבילים הגירה, או מבקשים להגן על גבולות ותרבות לאומית (Zemmour, 2021). הסוס הטרויאני ימשיך בשלו, עד שהעיר - אירופה - תקרוס לתוך עצמה! ולבסוף, תחשבו על אליטת ההון הישראלית ובג"ץ. תחשבו עלינו...
המבקש להבין את מהפכת הצבע הישראלית – על שלל מופעיה האקטיביסטיים, המשפטיים, התרבותיים והתקשורתיים – נדרש להעמיק במכניקה ההיסטורית של מהפכות השמאל לאורך הדורות. המילים אמנם משתנות, אך תפיסת ההפעלה והכלים נותרים זהים, וחשוב לשאול: עד כמה תומכי המחאה מבינים שהם חלק ממהפכת שמאל לא דמוקרטית, שמחופשת לתנועה להצלת הדמוקרטיה?
גווין ניוסום, מושל מדינת קליפורניה מאז 2019, הפך בשנים האחרונות לאחת הדמויות הפוליטיות השנויות במחלוקת בארצות הברית. ניוסום מייצג את הדור החדש של המנהיגות הפרוגרסיבית במדינות החוף, וזוכה לביקורת עזה מבית ומחוץ, אך בה בעת ואולי משום כך, הוא זוכה לפופולריות רבה בשמאל, ונתפס כתקווה הגדולה של המחנה.
