המושג: 'עידן הטיפשות הווקיסטית' מתאר מגמה תרבותית וחברתית שבה כוונות טובות ורגישות חברתית הובילו לאבסורד, לצנזורה עצמית ולפגיעה בחופש הביטוי ובמחשבה הביקורתית. "הטיפשות" במובן זה אינה נובעת מחוסר אינטליגנציה, אלא מהיגיון מעגלי, שבו הזהות והרגש מקבלים קדימות על פני עובדות והיגיון. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עידן הטיפשות הווקיסטי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
עוצמה לסוגיה יוצרת מוקדי משיכה המזכירים את פעולתם של מגנטים, כאשר מדינות, קבוצות ואנשים בודדים, נמשכים אל בעלי העוצמה בשל מגוון סיבות, כולל תקווה לרווח אישי, תחושת ביטחון, השפעה פוליטית ואפילו הערצה.
ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון, שבה חייהם של להט"בים אינם בסכנה, ושלהט"בים מעזה ומהרשות הפלסטינית מוצאים בה מקלט בטוח. ולמרות זאת, הפתיחות לסוגיית הלהט"ב אינה מרשימה את התנועות הללו שפונות נגדה. הכיצד? ברוכים הבאים למושגי ה'פינקוושינג' (Pinkwashing) וה- 'הומונציונליזם' (homonationalism) של הווק הפרוגרסיבי המטורלל...
פרדוקס התמיכה הלהט"בית במוסלמים, ובפרט בפלסטינים, חושף את המתח המורכב בין זהויות, פוליטיקה וזכויות אדם. והיא מוסברת בדרכים רבות... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרדוקס התמיכה הלהט"בית באיסלאם והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אחת התמורות המרתקות בתנועת המחאה בישראל, הוא המעבר מדפוס המחאה המקובל, אותו מובילים צעירים בשוליים, לדומיננטיות רדיקלית גוברת של בני הגיל השלישי. בשנה האחרונה נרשמה אף עלייה בדיווחים על קשישים שנעצרו בחשד לתכנון פיגועים, או אף ניסיון להתנקש בראש הממשלה. מה משמעות הדבר? האם זוהי תופעה חריגה ומבודדת, או סימפטום של שינוי חברתי עמוק?
'חרדת ההתחלפות' או 'חרדת ההדחקה' של אליטות (Anxiety of Displacement; replacement anxiety) היא תופעה סוציו-פוליטית שבה אליטות קיימות - או קבוצות הרואות עצמן כאליטה לגיטימית - מפתחות חרדה עמוקה מפני אבדן מעמדן, כוחן והשפעתן התרבותית לטובת קבוצות אחרות. חרדה זו היא דלק רב-עוצמה ליציאה למאבק, על מנת להגן על "הסדר הישן" ולהשיב את ההגמוניה האבודה לידי האליטה המאוימת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרדת ההתחלפות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
ספרות המחקר על תנועות מחאה מלמדת כי מחאות ארוכות מאבדות בהכרח את הליבה הרחבה שלהן, ונשארות בידיה של קבוצת פעילים קיצוניים ונחושים. מצב זה מוביל פעמים רבות לדעיכה, לקיטוב ציבורי ואף לאבדן לגיטימציה. זו בדיוק תמונת המצב של המחאה בישראל. קברניטיה מבינים שהמשחק אבוד, אבל הם ישחקו עד הדקה ה- 90 בתקווה להצליח, ולו מהסיבות הלא נכונות.
חטיפת סמלים (באנגלית: Culture Jamming או Subvertising) היא טקטיקה של אקטיביזם חברתי ופוליטי, שבה לוקחים סמל מוכר - כמו לוגו של מותג, פרסומת, או יצירת אמנות - ומשנים אותו, באופן שמבקר את המסר המקורי או חושף אמת נסתרת לגביו. 'חוטפי הסמלים' הופכים את כלי השיווק והתעמולה של התאגידים או הממסד כנגד עצמם, ומעוררים דיון ציבורי בנושאים כמו צרכנות יתר, פוליטיקה או אי-צדק חברתי.
תהליכים דמוגרפיים ותרבותיים עמוקים משנים את פניה של הממלכה המאוחדת, ודומה שהשלטון הקיים השלים עם האיסלמיזציה המואצת ומבקש ליצור תהליך מעבר שקט ומהיר למדינה איסלאמית . סוציולוגיה משמעה תיעוד, והרשת גדושה בחומרים על האיסלאמיזציה של בריטניה. זהו אוסף שני של ממים אינטרנטיים בסוגיה זו. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
קמפיין המאבק על הבייקון בבריטניה אינו בדיחה. הוא תמצית המאבק הגדול על המשך קיום המדינה, כפי שהכרנו אותה. זו קריאת התעוררות: נגמרו הוויתורים הקטנים שהצטברו לוויתור גדול על הזהות הבריטית. בבריטניה קובעים הבריטים, לא השריעה, כשדווקא המאכל שהאיסלאם אוסר עליו הוא סמל ההתנגדות, במאבק על שמירת החירות לאכול, לחשוב ולחיות, מבלי שמיעוט דתי יכפה את חוקיו על הכל. לתופעה הזו יש שם: "התאמה תרבותית אגרסיבית"...
