כבר שנה פועלים כוחות צה"ל במרחב החיץ בגולן ומזרחה לו, לסיכול התארגנויות טרור שמאיימות על מדינת ישראל. זו התשובה לשאלה מה חיפשו לוחמי צה"ל לפנות בוקר יום שישי בכפר בית ג'אן.
ישראל חייבת לגבש היום אסטרטגיה כוללת בכל הקשור לנעשה בסוריה. יש לה שני אינטרסים מובהקים במרחב הסורי: הכרה סורית בריבונותה בגולן והבטחת ביטחונם ושלומם של המיעוטים ובראשם הדרוזים. אסור שישראל תאפשר יצירת תנאים לאיחודה מחדש של סוריה ללא הבטחת אינטרס כפול זה.
הדרך בה תצליח ישראל להבהיר לכל הגורמים במרחב את חובתה להגנת הדרוזים בסוריה היא הדרך שגם תאפשר לישראל להשפיע מתוך עמדת כוח על כיווני התפתחותה של סוריה החדשה. לפעולותיה של ישראל בסוריה תהיה בכך השפעה בצומת הדרכים, שבין הדרך ליציבות ושגשוג במערכת היחסים ההדדית, לבין משטר גבולות הממשיך להתקיים באיום הדדי. בהעמדה כזו של הניווט המדיני הישראלי ביחס לסוריה, ההחלטה להתערבות צבאית השבוע, הייתה לגמרי הכרחית.
התחייבות ההנהגה המדינית הישראלית לסיוע ותמיכה בהגנת וקיום המיעוט הדרוזי בסוריה, מציבה את מדינת ישראל כשחקן אזורי מעורב אקטיבית במאמצי ההשפעה לעיצוב המגמות המתפתחות בסוריה. מדובר בצעד נועז, שמדינת ישראל נמנעה ממנו בעשרות השנים האחרונות. התפיסה הבדלנית של קיום מדינת ישראל כ״וילה בג׳ונגל״ בהימנעות מהתערבות במתרחש מעבר לגבולות , שללה ממדינת ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית.
את צונאמי מהלומת המורדים שמוטט את השלטון הסורי וצבאו, גם טובי מומחי המודיעין התקשו לחזות. טמון כאן שיעור גדול בהכרת מגבלות ידע האדם ביומרותיו לדעת ולשלוט גם במה שקורה בפתאומיות בלתי ניתנת לחיזוי. דווקא בשל כך, ההתארגנות המהירה של ההנהגה הישראלית וצה"ל למענה רלוונטי למול ההפתעה, ראויה להערכה מיוחדת.
חוסר הרצון של חיילי צבא סוריה לחרף נפשם למען שלטון משפחת אסאד, שהפך לעוין ומנוכר לרוב העם הסורי, היה גורם משמעותי בהתפרקות המהירה של המשטר הסורי. ראוי לישראלים להפנים שזה היה יכול לקרות גם לנו בבוקר ה- 7 באוקטובר.
במציאות שהתפתחה בלחימה בלבנון, יש בהחלט מקום לחשיבה מחודשת בצה״ל על בניית פורמציות קלות לתמרון נייד מהיר, ונכון ליזום יחידות של חי״ר קל, בהיקף של חטיבה או שתיים. אבל לשם כך, יש להתגבר על חוסר הגמישות המאפיין כל צבא ממוסד, המקובע במבנהו ובשיטות פעולתו.
מתקפת הפתע של המורדים בוודאי מחייבת את ישראל במעקב צבאי אחראי. אבל השיעור העיקרי שמלמדת מתקפת הפתע מתחיל במבט כולל על ההיגיון האסטרטגי שמניע את אזור המזרח התיכון. הלקח - שרבים במערב מסרבים לקבל - מצביע על הדינמיקה המחוללת באזור אי יציבות מתמדת, כנובעת מהתנהלות האזור בדפוסי מערכת אקולוגית.
כשסיקר ערוץ '301 העולם הערבי בטלגרם' את מתקפת המורדים בסוריה ואת כיבוש העיר חאלב על ידם, הוא ציין ליד תמונת לוחם המוריד וזורק דגל פלסטיני: "בהווה זה מצוין לישראל, בעתיד קצת פחות…". דומה שהמשפט הזה והדואליות הזו משקפים את ההזדמנויות והסיכונים באזורנו, התלויים הן במתרחש בשדה הקרב, והן בשינויים הגאו-פוליטיים האזוריים.
גם סוריה שייכת למועדון הדיקטטורים הערביים המפלרטטים עם עברה הקדום הפגאני של מדינתם. המאמר הזה מוקדש ליחסיה של שושלת אסד עם זנוביה - המלכה המיתולוגית של תדמור (פלמירה), ששלטה על סוריה הגדולה...