פרשות מטות מסעי עוסקות בין שאר דבריהם בעניין השבועה והנדר של האדם. לפי דברי הזוהר, הנדר מייצג את ספירת בינה, ובגין כך, מעמדו חזק כל כך, שגם אם האדם נודר שלא לקיים את אחת ממצוות התורה לא ניתן לבטל זאת. שבועה לעומת זאת מיוצגת על ידי ספירות נמוכות יותר (תפארת), ולכן מי שנשבע שלא לקיים אחת ממצוות התורה ניתן לבטל את שבועתו. צריך גם לציין כי המדובר בנדר או שבועה בלשון הקודש, שיש לה מעמד מיוחד בתפיסה הקבלית
נֶדֶר מוגדר כהתחייבות, הבטחה או שבועה של אדם – לאלוהים, לעצמו או לאדם אחר – לשמור על כלל מסוים או לעשות מעשה כלשהו או להימנע ממנו, לעיתים במסגרת חליפין דתי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות נדרים והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
בפתחה של פרשת ויצא, מופיע חלום יעקב המשולב בנדר אישי שלו. נדר זה בנוי במתכונת הספרותית הרגילה של נדרים במקרא, שהיא – תנאי, בקשה והתחייבותו של הנודר. נדר זה של יעקב מזכיר במבנהו את נדרו של יפתח בספר שופטים, ואת נדרה של חנה בספר שמואל א'...
בעל (או אב) המחריש לשמע נדרה של אשתו הופך לאחראי אף יותר ממנה למימושו העתידי של הנדר. מאידך, ביטולו של הנדר אף הוא מונח על כתפיו; ברצותו מחריש ומקיים את נדר האשה, וברצותו מפר אותו. על פי ספר אסתר ניתן להבין שמרדכי היהודי בשושן מכיר פרשיה זאת; והוא משתמש בה באפקטיביות...
אמנם, ספר שופטים נמנע מלספר לנו את אחרית הדברים באשר למה שארע במדויק לבתו יחידתו של יפתח, שאיתרע גורלה ויצאה ראשונה מבית המצביא המנצח ששב אליו "בשלום" אך לא "לשלום"; סמנטיקה הרת גורל...
המחוקק המקראי מבדיל בפרשת מטות בין נדרי האיש לנדרי האישה, זאת כנראה בשל חשיבה מגדרית שלילית כלפי נשים. לכאורה גישה שלילית זו כלפי נשים עברה כחוט השני ואף הרמב"ם הושפע ממנה. יש בפסיקותיו ובדברי הגותו, אמירות שניתן להבין מהן כי הוא מזלזל בכושרן האינטלקטואלי של נשים, מגביל את חופש פעולתן במרחב הציבורי, וחושב שאין הן יכולות להגיע למעלה שכלית עליונה...
אחרי שאני מנקה את כל ענייני הנדרים, הגברים והנשים, אני נשאר עם המסר הפשוט – למילים יש משמעות. היזהרו במילים! נראה שהפוליטיקאים שלנו לא מכירים בכך. למילים שלהם אין שום משמעות...
