זהו פרק מהספר הראשון שראה אור בשנת 2002 בסדרת הביטחון הלאומי של האוניברסיטה המשודרת של גלי צהל, בשיתוף המכללה לביטחון לאומי, צהל. במסגרת סקירת העוצמות השונות של הביטחון הלאומי, מביא הפרק את ההיסטוריה של התפתחות ביטחון הפנים ואת המאבק של סמכות ואחריות בין צה"ל למשטרת ישראל בתחום זה...
[התמונה: אתר משטרת ישראל, ללא אזכור שם הצלם] [מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת מראות המשטרה, גיליון 183, יוני-יולי 2001, עמ' 29-28, 47.] משטרת-ישראל הנה כיום ארגון למוד שינויים. מאז 1995 עברה המשטרה שינויים רבים ותכופים מידי. חלק מהם היה במקומו. חלק אחר היה בבחינת שינוי לשם שינוי. חלק היה אמתי, חלק מדומה, לימים סתר…
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [לקובץ המאמרים על משטרות עירוניות בישראל, לחצו כאן] [להורדת המאמר לחץ כאן: ויסבורד ואח – שיטור עירוני בישראל…] פרופ' דויד ויסבורד הוא פרופסור מן המניין במכון לקרימינולוגיה, האוניברסיטה העברית ד"ר אפרת שהם היא רכזת החוג לקרימינולוגיה במכללה האזורית באשקלון ליאור גדעון הוא דוקטורנט לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית (התקבל במערכת בנובמבר 2000,…
המאמר סוקר את המאבק המתעורר של חלק מראשי הרשויות המקומיות להקמת משטרות עירוניות, על רקע מכלול יחסי השלטון המקומי עם השלטון המרכזי בישראל. בין היתר הוא משווה גם את מסקנות הוועדות הרלוונטיות שהוקמו בנושא - ועדת בכר (ועדה משטרתית) וועדת צדוק, שהוקמה על-ידי המשרד לביטחון הפנים. מסקנת המאמר היא, כי הדגם הישראלי המוצע של משטרה עירונית אינו המודל האמריקני, אלא נטילת אחריות וקבלת סמכות על מערך הסיור (הפטרול) המשטרתי במדים, עם המשמר האזרחי המשלים אותו, ושילובם של אלה עם המערכים הרלוונטיים בעירייה ובקהילה. הצעה זו קרובה למדי לאינטרס המשטרתי של שיתוף ראשי הערים באחריות ובסמכות על תחנות המשטרה, כפי שהוא בא לידי ביטוי במודל השיטור המשולב. מאבק זה הוכרע, למעשה, וקצבו תלוי בהבשלת התהליכים הרלוונטיים בשלטון המקומי.
[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן] [להורדת המאמר כאן: יחזקאלי ושלו: יחסי המפכל עם השר הממונה] [לריכוז המאמרים על יחסי המפכ"ל והשר הממונה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו, לחצו כאן] ניצב משנה ד"ר פנחס יחזקאלי הוא מדריך המכללה לביטחון לאומי של צה"ל אורית שלו היא דוקטורנטית ומרצה…
התרבות הארגונית המשטרתית היא האישיות של המשטרה ומקור צרותיה. בארגון וותיק כמוה, תרבות ארגונית כמעט ואינה ניתנת לשינוי... זהו דף הלימוד של השיעור: 'משטרת ישראל, מאפיינים תרבותיים' בקורס ללמידה עצמית: '(משטרה), פשיעה, חוק חברה', שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה.
זהו דף הלימוד של השיעור: 'הדוברות המשטרתית כמקרה בוחן' בקורס ללמידה עצמית: '(משטרה), פשיעה, חוק חברה', שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה. מוסד הדוברות המשטרתית הוא דוגמה קלאסית לניוון ארגוני, שבו ככל שגורם מטה פחות ופחות אפקטיבי, כך הוא תופח וגדל, יותר ויותר, עד לממדים מבהילים!
[בתמונה: Community Policing – Dhanbad; [תמונה חופשית שהועלתה על ידי Jharkhand Police לאתר flickr] [לקובץ המאמרים העוסקים ב'דוקטרינה', לחצו כאן] [להורדת מצגת הפרק: המהפכה הקהילתית] הדגשים "שיטור קהילתי" היא המהפכה היחידה בשיטור שנולדה מחוץ למשטרה. כל יתר המהפכות ה"פנימיות" עסקו באפקטיביות וביעילות; אולי בשל כך היא שנואה על שוטרים ומתבצעת, בדר"כ רק ברמת ההצהרות; היא…
משטרת ישראל כל העת בין שני תהליכים קשורים, שמשפיעים אחד על רעהו: בין שיטור עירוני לשיטור מדינתי לאומי; ובין שיטור קהילתי לשיטור "אכיפתי" "קלאסי". מסיבות היסטוריות, השיטור בישראל הוא מורשת השיטור המנדטורי, על התרבות הבעייתית שלו. התוצאה: פער רלוונטיות גובר בין המשטרה למציאות. מאז שנות ה-70 מתחזק השלטון המקומי וגם הניסיון של חלק מראשיו להפוך את השיטור לחלק ממנו. עד היום נכשלו בישראל 4 ניסיונות ליישם שיטור קהילתי. התוצאה, לוואקום נכנסים תחליפים!
המשטרות העירוניות הן כבר עובדה של קבע ב-50 רשויות מקומיות!
פער הרלוונטיות - המאפיין את משטרת ישראל – יוצר לה מתחרים, שתופסים את מקומה, 'מתחת לרדאר'. פרק זה מציג כדוגמה את אחת המשטרות העירוניות המפותחות בישראל: החברה לביטחון ולסדר ציבורי בראשון לציון. החברה רווחית מבחינה כלכלית! כשהוקמה, ניתן דגש על איוש בכירים מהמשטרה: ניצב כמנהל ותת ניצב כסגן (שניהם התנגדו לשיטור הקהילתי כשהיו בשירות)... ניתן להתרשם שנבנתה פה אלטרנטיבה ממשית... בדף זה מרוכז כל חומר הלימוד הרלוונטי לפרק.
