המשבר סביב מעמדו של בית המשפט העליון בישראל מעלה שאלות יסוד על כוח, גבולות ולגיטימציה. אנלוגיה מעניינת, שתעמיק את הבנת הדינמיקה הזו, היא דמותו של שמשון המקראי: שופט כריזמטי משבט דן, שחרג מגבולותיו האישיים והמוסדיים, שילם מחיר כבד, והותיר לקח רלוונטי לימינו.

שופטי העליון אוהבים לקחת לעצמם כוח, אבל כאשר המדיניות שהם עצמם גיבשו (למשל: שפצור הוראות הפתיחה באש בפרימטר והחלשתן) קורסת, הם ממהרים לברוח מאחריות. ואחר כך, אותם גורמים רוצים שניתן לשופט עמית למנות משהי כמו אסתר חיות - שנושאת בעצמה באחריות לאסון של השבעה באוקטובר - לעמוד בראשות ועדת חקירה ממלכתית...

הדיפ סטייט עשה טעות חמורה בהנעת תביעות השתקה. המשפט כנגדי יהפוך כמובן למשפט כנגדם. וזו תהיה הזדמנות לכתוב יומן מסע בין הערכאות בישראל בעברית, וכמובן גם באנגלית, עם העתק ליו"ר ועדת המשנה של הקונגרס, למזכיר המדינה, וכמובן לנשיא ארצות הברית. כדאי שיראו איך עובדת היוריסטוקרטיה הישראלית בתיאום עם מנגנוני הדיפ סטייט.

מה שהמרצים עשו לאקדמיה בשנים האחרונות הוא בלתי נסלח: הם השחיתו אותה פוליטית, ריסקו את חופש המחשבה, והפכו את השליטה במשאבים למנוף במלחמה פוליטית נגד כל מי שחושב אחרת מהם – תוך שימוש בהחלטת ממשלת המעבר של רבין מ‑1977 (כן, זו שמספרה 666) כדי לקדם אינטרסים מעמדיים צרים. את ההחלטה הזו מזמן כבר היה צריך לבטל.

ב- 24 ביולי 2025, חשף אבישי גרינצייג עימות קולני בבית המשפט העליון בין השופט השמרן והמופנם דוד מינץ, לבין השופט יצחק עמית. עמית עשה את כל המניפולציות האפשריות כדי למנוע מהשופט יוסף אלרון לשבת בדיון הנוסף בעניין פסיקתו שלו ושל ברק-ארז (כשסולברג במיעוט), בעניין החובה לקיים מכרז במינוי נציב שירות המדינה. פסיקה זו נפסקה בניגוד קוטבי ללשון החוק, ואף בניגוד קוטבי לפסיקה של עמית עצמו מהעבר.

קמפיין הרעב בעזה הוא קמפיין משולב של חמאס, ארגוני הסיוע של האו"ם והשמאל הישראלי. כמו קמפיין 'סוף הדמוקרטיה' זהו קמפיין ממוחזר, שבא כהמשך וכאימות לקמפיין הקודם על 'רצח עם' בעזה. לכל המשתתפים בו מטרה ברורה אחת: למנוע ניצחון ישראלי, שיגנוז לעד את חלום שתי המדינות ומדינת כל אזרחיה, שתתאחדנה לבסוף למדינה פלסטינית אחת.

תקציר: 'שיטת התיק הפתוח'  הוא מושג שנטבע על ידי שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, בספרו הארנק והחרב. עצם קיומה של חקירה או בדיקה נגד איש ציבור בחשד כלשהו, מונעת ממנו לכהן במשרות מסוימות, או 'שומרת אותו בתלם'. שיטה זו היא דרכה של הפרקליטות להטיל אימה על אנשים המסכנים אותה ולשתקם. אולם ככל שאליטת ההון ומשרתיה במערכת האכיפה…

בהצהרתו על תיקי נתניהו, נתן טראמפ הזדמנות ליוריסטוקרטיה שתפרה את התיק הזה, לרדת מהעץ. כי אחד מהשניים יקרה: או שבית המשפט יזכה את נתניהו, ואז תהיה הצדקה להגיש כתב אישום חמור ביותר כנגד כל מי שהיה מעורב בתפירה, וחתר בכך תחת הדמוקרטיה הישראלית; או שבית המשפט ירשיע את נתניהו בעבירה ה'אלסטית' של הפרת אמונים, רק כדי להציל את הפרקליטות, ואז הכתם יידבק בם לעולמי עולמים, והם ירשמו בספר ההיסטוריה כשופטים חסרי עמוד שדרה, ששירתו את הדיפ סטייט; שהעמידו את עצמם גם בסכנת סנקציות של ממשל טראמפ.