על ידי נרמול המילה 'בוגד' כלפי בנימין נתניהו, מבקשת המחאה מחד גיסא לייצר 'מיסוך עשן' מוסרי, שיסיט את מוקד הדיון, ויעביר את נטל האשמה לצד השני, ומאידך גיסא, יטשטש את משמעותו הכבדה של המושג בוגד ויוזיל אותו, רגע לפני שהציבור נדרש להכריע בקלפי.

המאבק הפמיניסטי במערב היה אחד ההישגים המרשימים של המאה ה-20. דורות של נשים עמלו, הפגינו והקריבו כדי לזכות בזכות הצבעה, בחופש עיסוק ובבעלות מלאה על גופן וחייהן. אך כיום, הגלגל מתהפך, וההישגים שנחשבו למובנים מאליהם הולכים ונמוגים...

תגידו, מה השפה החשובה ביותר למי שחי במדינה היחידה במזרח התיכון, שאיננה ערבית? מה השפה החשובה ביותר למי שחי בעולם שהופך ערבי מיום ליום? ערבית כמובן. אז איך הגענו למצב שרובם המכריע של היהודים אינם דוברים ערבית?

עבור מיליוני קופטים - הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון - מצרים הפכה לבית קברות. ומה הלקח לגבינו? מיליון יהודים בישראל משוועים לשלום, במסגרת 'חזון שתי המדינות' ו'מדינת כל אזרחיה'. אם זה לא עבד לקופטים איך זה יעבוד עבורנו? ואם המערב הנוצרי לא חש לסייע להם, הוא יבוא לעזרתנו?

האליטה הפוסט ציונית שלנו לא למדה כלום ואין לה גם שכל להצטער, כי היא לא שומעת, קוראת או כותבת ערבית, וחושבת באנגלית אמריקנית. היא כמעט השיגה את מטרתה (האמיתית) בשנת המחאה, וזה לא הדמוקרטיה ולא נתניהו (שסילוקו הוא רק אמצעי), אלא חזון מעוות של שתי המדינות, אחת מהן מדינת כל אזרחיה. המלחמה אמנם קלקלה עבורם קצת, אבל גם פתחה אפשרויות חדשות מבטיחות ליישם את החזון, ולכפות אותו על אזרחי ישראל בעזרת לחץ חיצוני.