פעמים רבות התפרצה אלימות נגד היהודים בעולם מתוך איזו מצוקה כלכלית או אחרת במדינה בה הם חיו. במקרה של ממלכת פרס ומדי, לא הייתה כל מצוקה כלכלית. הממלכה פורחת, עורכת משתאות אינסוף ונראה, שהכול מתנהל על מי מנוחות ואלכוהול...
הצגנו מספר השערות מחקריות אודות הקשר בין חג הפורים לסיפור מגילת אסתר, אולם השערות אלו לא מחזיקות מים. סיפור המגילה כורך כאמור את חג הפורים עם הצלת היהודים מפני השמדה כללית. ולמרות שאין לנו מידע על רדיפת יהודים בשושן הבירה בימי מלכות פרס, ידוע לנו שבתקופת הממלכה הפרסית, נרדפו היהודים בעיר יב במצרים, שבמהלכם הרסו כוהני האל המצרי חנום, שמקדש לכבודו היה קיים בעיר יב, את המקדש היהודי בעיר.
מגילת אסתר נקראת על שם הדמות המרכזית בעלילה, אסתר, שבזכותה ניצלו היהודים בממלכת פרס מסכנה של שמד. המגילה הינה אחת מכתבי הקודש, אולם על פי מקורות שונים בחז"ל, ניתן לשמוע הד ברור על כך, האם היה צורך להכליל אותה יחד עם ספרי המקרא המקודשים. הקביעה הידועה מיחסת את כתיבתה לאנשי כנסת הגדולה:" אנשי כנסת הגדולה כתבו יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר"...
לא העקרונות והמוסר מנצחים - במגילת אסתר ובחיים ה'אמתיים' - כי לא עקרונות ומוסר מניעים מערכות מורכבות, אלא מאבק העוצמה, שבו בעלי עוצמה גורפים, תמיד, את הקופה, ובעלי העקרונות נשארים, פעמים רבות, עם עקרונותיהם... לכן, מערבים ערכים באסטרטגיה רק כשכדאי, וגם זה מהסיבות הלא נכונות...
מומלץ לקרוא את מגילת אסתר בקריאה פוליטית חתרנית, שמטילה ספק באשליה שהעניינים הגדולים המנוהלים בבית המלוכה, באמת מתנהלים בשליטה ובקו תבוני. ואם הכל נתון לקפריזה, כולל החלטות שלטוניות, על מה יוכל האדם מן הרחוב לבסס את שאיפתו ליציבות?
על פי מגילת תענית יום ניקנור הוא יום טוב שאסור להתענות בו, אך לאחר חורבן בית שני מגילת תענית בטלה ובאותו תאריך נקבעה תענית אסתר. בארץ ישראל, המנהג של יום ניקנור המשיך להיות מאוזכר גם לאחר חורבן בית שני, ועל כן תענית אסתר נדחתה אצל חלק מחכמי ארץ ישראל לאחר חג הפורים...
מחבר מגילת אסתר נוקט עמדה שונה, שלא השלימה עם עליית בית דוד. על פי הנראה, אותה אסכולה הודתה אמנם בחטאו של שאול - חטא שגרם להדחתו מן המלוכה. ברם, תיקון החטא בידי מרדכי ואסתר מתיר לצאצאי שאול לחזור להנהגת עם ישראל...
יונתן ווינברג כותב פרשנות מרתקת על ספרו של מייקל, 'ככה ייעשה ליהודי'. הוא רואה בו הקבלה לריחוק הגובר, שבין יהודי ישראל ליהדות התפוצות; כמו גם לתפקיד היהודי בהובלת המאבק בימין האמריקני…
פורים ומגילת אסתר הם בית ספר נפלא לתורות המורכבות. המציאות המתוארת במגילת אסתר היא מציאות דינאמית המשתנה במהירות, ממש כמו בימינו אלה. היא בנויה נדבכים, וכל נדבך משנה את הכיוון שיצרו קודמיו ומעמיק את אי הוודאות. אנו רואים גם כי מומחים ויועצים אינם מסייעים להתמודדות עם אי הוודאות. להיפך: משתי ההחלטות האסטרטגיות שקיבל המלך בהשפעתם הוא מבקש לחזור...
