השימוש בתביעות השתקה ככלי, טומנת בחובה סכנות לא מעטות עבור התובע. אחת מהן היא הדרישה לגילוי מסמכים. זהו הליך פרוצדורלי שגרתי בכל תביעה אזרחית, ולא רק בתביעות לשון הרע, אבל דווקא בתחום זה, עצם הסכנה שהתובע יעמוד מול צו לגילוי מסמכים, מהווה גורם מרתיע בפני הגשת תביעה בפועל.

קריקטוריסטים אינם עיתונאים "רגילים", אלא אמנים של ביקורת ויזואלית. ובכל זאת, לא אחת נאלצים קריקטוריסטים לעמוד מול תביעות לשון הרע, שמבקשות להצר את חופש הביטוי ולמתוח קו בין סטירה לגנאי. בישראל, עלה הנושא לסדר היום כשפורסם בתקשורת כי הוגשה תביעת השתקה כנגד אחד הקריקטוריסטים הבולטים בימין, אור רייכרט.

במהלך דיון בתביעה אזרחית - שנערך בבית המשפט השלום בירושלים – צפה ועלתה מעורבותו של קצין השיימינג המשטרתי, בהכוונה ובסיוע לתביעות לשון הרע של שוטרים נגד אזרחים, שלטענתם, ביצעו עליהם שיימינג ברשתות החברתיות. האם נכון שקצין השיימינג יכווין שוטרים בתביעות אזרחיות?

פיצוי בסך 40,000 ש"ח (כמו גם הוצאות בסך 10,000 ש"ח) נפסקו לטובת עו"ד, שקיבל לביתו מכתב הכולל רמיזות בולטות על כך שניהל רומן.