הכישלון של צה"ל כרוך ברוב ממדיו במכלול התרבותי הרחב העוטף את החברה הישראלית. זו לדוגמה, המסגרת התודעתית שבה יש לבחון את סוגיית החסך המובהק בסדר הכוחות, שהוקצו להגנת גבול רצועת עזה, והעדר מוחלט של עתודה מערכתית בהיקף אוגדתי הנתונה בידי המטכ"ל, בכוננות למגננה אסטרטגית.

מאמץ התחקור של צה"ל, מביא בסופו של תהליך ארוך ויסודי, מענה לכוח הפיתוי של תיאורית הבגידה. הוא מציע לציבור מבט  אמין ונוקב על מכלול רחב של טעויות וכשלים שהובילו אל התוצאה הקשה של בוקר שבעה באוקטובר. מי שיקשיב לסיפור הקשה העולה מהתחקירים יבין כי יש לדחות על הסף את הטענות המטילות במפקדי צה"ל ומערכת הביטחון אשמות שווא של בגידה. מעל לכל, וזה הדבר העיקרי: לימוד הלקחים ומימושם  מסמן לצה"ל כיוון לתיקון גדול.

כמו שמשחקי המונדיאל מלבים רוחות לאומיות, שעוצמתן מבטאות משמעות שמעבר לעצם משחק הכדורגל במגרש, גם תופעת המלחמה בעוצמותיה הגדולות פי כמה, אינה רק אוסף של קרבות. ביסוד טבעה מלחמה היא אירוע לאומי רב עוצמה. מתבטאות בו עוצמות חברתיות רוחניות, רגעי משבר ורגעי התעלות של הצלחה, שמכוננות לדורות זיכרון לאומי היסטורי. במבט הזה יש לתאר ולהבין את חשיבות המבצע המוצלח ברפיח. למרות שלא שוחררו במבצע יותר משניים, המבצע מטיל קרן אור של כבוד-לאומי ונוסך תקווה בתודעת הקיום הישראלית שקרסה בבוקר ה- 7 באוקטובר 2023.

אם תשאלו את מרבית האנשים מהו ההפך מ'הצלחה', הם יענו לכם: 'כישלון'. אבל, בעוד שכישלון עשוי לבנות הצלחה עתידית, ההפך מכישלון הוא קיפאון – סטגנציה וסטטיות...

אי הוודאות מכתיבה את חיינו, והצלחה וכישלון קורים פעמים רבות מהסיבות הלא נכונות! אדם יכול להיות בעל כישורים, להשקיע הרבה, לקבל החלטות שנראות נכונות לזמנן ולהצליח או להיכשל ולהיפך: אדם יכול לזכות בהצלחה שלכאורה, לא מגיעה לו או לחוות כישלונות נוראיים מהסיבות הלא נכונות...