מה שהשתנה בעולם המלחמה החדש, ועושה את עבודת המתפ"ש לממד הכרחי הוא העובדה שהמלחמה מתקיימת תחת תיעוד תקשורתי מלא שמגיע מידית לכל אדם בעולם. במציאות זו, המיומנות הכרוכה בתיאום וניהול צורכי אוכלוסיית האויב במרחב הלחימה, נעשתה למרכיב יסוד בניהול המלחמה. בשל מרכזיותו זו, מאז הקמתו הייתה פעילות המתפ"ש מלווה בביקורת מתמדת מימין ומשמאל.

למרות היות המתפ"ש גורם עיקרי בהיווצרות הקונספציה שהובילה למלחמה, ולמרות חוסר מוכנותו לאתגרי המלחמה, ולמרות שמועות עקשניות על כשלים בתוכו, תפקודו טרם תוחקר, ומפקדו טרם הוחלף. למה?

רגע. אז יבואו הטהרנים ויצעקו: "אז מה אתה רוצה לא לחקור?". לא אמרתי. ההיפך. אמרתי לחקור. אבל לחקור גם את אלו שכבשו את עדותם עד עכשיו. לחקור את המניעים. לחקור את הכוונה. לחקור את הכל – להציף אחת ולתמיד את האמת – כמו גם את מכלול תרבות הרקב הארגוני הזה...

משטרת ישראל (עם קצת עזרה מהחברים בפרקליטות ובמשרדי היועץ המשפטי לממשלה) ידועה ב'סיכולים הממוקדים' שלה (גל הירש כמקרה לימודי...). גם הפעם המטרה ברורה: 'הסיכול הממוקד' נגד מועמדותו של ניצב יורם הלוי לתפקיד המפכ"ל ניטש כבר במלוא עוזו, ובקרב הזה כל האמצעים כשרים!

לאחר שהתברר, מעבר לכל ספק, שרוני אלשיך לא יקבל שנה נוספת, פרץ עתה הקרב על המפכ"לות בכל עוזו, וכתמיד במשטרת ישראל, זהו קרב ייצרי ומלא אמוציות. אז מה נמצא באמתחתם של הפוליטיקאים?

אין מחלוקת שבסיבוב האחרון - שלא יסתיים, מן הסתם, לעולם... - של מהומות החרדים בירושלים ניצחו החרדים בנוק אאוט. די לראות את כותרת ידיעות אחרונות למשל, מה- 18 בספטמבר 2017: "נרמסים מתחת לרגלי החוק", כשהתמונה הנלווית היא של "קלגס משטרתי" הרומס בסוסו את המפגינים"... רק שהכל רמאות. בעולם של מערכות מורכבות, הרומס והנרמס מחליפים לעתים תפקידים...