נס לא יקרה לנו, ובין אם נמצא או לא נמצא פך אחד של שמן שיספיק לשמונה ימים, תמיד יגיע היום התשיעי, ואחריו העשירי, ואחריו זה שאחריו... ובכל יום חייב אדם לקום בבוקר עם שיר חדש בלב, ואם אין לו שיר חדש הוא יכול לחזור לשיר של אהרון זאב ולהמשיך לעלות בהר ולרדת בעמק, לחפש מעיינות אורות גנוזים ולחצוב בסלע, כדי שיהיה עוד אור.
חג החנוכה, החורג מעבר לחגיגת נס פך השמן והניצחון הצבאי של המכבים, טומן בחובו משמעות אוניברסלית ועמוקה של חוסן תרבותי ורוחני. לקראת החג, ריכזנו כאן את כל המאמרים הרלוונטיים באתר ייצור ידע, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
חג הסוכות המקראי עבר טרנספורמציה מעניינת למדי. קשה לקבוע בוודאות מתי חג הסוכות קיבל את הצביון המוכר כעת, בעיקר בזיהוי ארבעת המינים ושימושם. אולם על פי המקורות הקיימים בידינו, ניתן לקבוע שהצביון הידוע של חג הסוכות כיום, היה כבר קיים בתקופה החשמונאית לאחר טיהור המקדש, בשנת 164 לפנה"ס, וחידוש פולחן עבודת הקורבנות בו.
התעוזה לפעול במאבק מתמשך - למרות חוסר הסיכוי וההיגיון שהוביל אותה - היא בעיני תמצית הבשורה החשמונאית. היא מכוונת להבנת קווי היסוד להיגיון המעשי של מאבק מהפכני מתמשך...
