הדרך אל הניצחון תלויה בהיבט זה בהסתגלות מערכתית משוחררת מקיבעונות כפייתיים. לפיכך, מוקדם לחרוץ משפט על תוצאות המלחמה. בהצטברות ההישגים הצבאיים המשמעותיים שהושגו עד כאן, ניהוג אסטרטגי גמיש, בהתאמה להשתנות המגמות בשדה הקרב ובזירה המדינית, יוכל להוביל את מדינת ישראל לניצחון.
בשיח הציבורי בישראל עולה ביקורת נגד צה"ל שצמצם כוחותיו ברצועת עזה וכביכול עצר את מומנטום המלחמה. לנוכח ביקורת זו ראוי להסביר את היתרונות הטמונים בשינוי צורת הפעולה של צה"ל. צמצום משמעותי של היקף הכוחות, מותאם לסיכוניי לחימת הגרילה, הכרוכים בשהייה ממושכת ומקובעת של כוחות צבא במרחב שנותר רווי באמצעי לחימה. בנוסף, דווקא מה שנראה על פניו כנטישת צה"ל את המרחב במרכז העיר עזה, חולל את התנאים לפשיטה מהירה וממוקדת בתנאיי הפתעה, על ביה"ח שיפא...
מרגע שמלחמה נפתחת המציאות כולה הולכת ומשתנה. משתנים גם התנאים בהם הוגדרו מטרות המלחמה. מי שנצמד למטרות המלחמה למרות ההשתנות המקיפה, עלול להוביל לתבוסה אסטרטגית. מה שחשוב לישראל בסיום המלחמה הוא חידוש ריבונותה, שיבת התושבים למרחב הגבול, בצפון ובדרום, שימור אחיזתה במרחבי ההתיישבות ביו"ש ובירושלים. בתוך כך, חיזוק הלכידות הפנימית ושיפור דימוי העוצמה הצבאית וחופש הפעולה האסטרטגי. לא מבחן טכני של עמידה במטרות המלחמה יקבע את מצבה של ישראל בסיום המלחמה.
אין גבול לטרלול הפרוגרסיבי. רק ב- 2017 התגייסו להט"בים במערב על מנת להילחם בדאעש, בשל אכזריותו המתועדת כלפי הומוסקסואלית בשטחים אותם כבש. אין גורם שנרדף בקהילות אסלאמיות יותר מהלהט"ב. אבל בסולם המקופחים הפרוגרסיבי, ניצבים הפלסטינים לפני הלהט"בים. לכן, ניצבת התנועה הלהט"בית בעולם, שכם אחד עם הפלסטינים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עשתה האליטה הבריטית הכול כדי שבריטניה תניח את נשקה ותגיע ל"שלום של כבוד" עם גרמניה (משמע, תיכנע!). זה נשמע לכם מוכר? זו גם דרך אגב הסיבה, שבנימין נתניהו חוזר לעניינים...
