תיק שדה תימן - העוסק בחקירת חיילי כוח 100 בחשד לפגיעה מינית במחבל נוח'בה - יהפוך, ללא ספק, למקרה לימודי במחלקות לאכיפת חוק באוניברסיטאות. זהו מקרה קלאסי של 'תפירת תיק' להשגת מטרות זרות על גב הנאשמים, כשמאפייני החקירה תואמים במידה ניכרת את הספרות העוסקת בסטיות מערכתיות מחקירה הוגנת.
אז מה חדש בחקירת היועמ"שית והפצ"רית? כלום ושום דבר! פשוט עובדים עלינו... כי אם המפכ"ל היה מתכוון ברצינות לגלות את האמת, הייתה מתרחשת מהומת אלוהים: ביקורת קשה עליו מהשמאל הפוליטי, וגילויים אישיים קשים לגביו (מחזיקים אותו 'קצר'. זוכרים?), וכל מיני 'פלופים' תקשורתיים, שהיו מסיטים את תשומת הלב הציבורית מהפרשה הזו...
מצ"ב הדוח המקורי של חברת IPSC, המתמקדת במודיעין ובסייבר, שבדק את סרטון שדה תימן לבקשת איילה חסון וערוץ 11. ממצאי החקירה הפורנזית הינם חד משמעיים: הסרטון נערך ואפשר להגדיר אותו כמזויף, כי כאשר עורכים ראיה, בעצם מזייפים אותה. עוד נמצא כי באותה השעה שבה פורסם הסרטון בישראל, הוא פורסם ע"י בלוגר אנטי ציוני בכל מיני רשתות בחו''ל, בשפות האנגלית והערבית.
המאפיה תמיד פועלת באותה שיטה: שומרים את האנשים למטה, כנועים, מפוחדים, שלא יעזו לאתגר את ההגמוניה. בישראל קראו לזה "תפירת תיקים": גברת כוחנית אחת, שמנצלת את מעמדה כדי לחסל איומים על ה'דיפ סטייט'. זה לא שלטון חוק. זו שיטה. זו שליטת מאפיה.
עד לתום החקירה בקונגרס האמריקני, מיותר לטעמי לעסוק בסוגיה, איזה עמותות מומנו בכספי משלם המיסים האמריקני וכמה. העיקרון חשוב הרבה יותר להבנה: בעידן המודרני הפכו העמותות - שהוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות - לכלי אסטרטגי, למתדלק העיקרי של 'הפיכות הצבע'. כך מכונים הניסיונות הרבים בעשורים האחרונים, להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, בגיבוי בינלאומי ובהשתתפות 'ארגוני זכויות'.
התעללות והפעלת לחצים לא חוקיים על נחקרים, עדים ועל משפחותיהם, היא אחת הדרכים של שימוש לרעה במערכת האכיפה על ידי אלה ע"י אלה המופקדים עליה. אנחנו מכירים דרכים מגוונות של התעללות כזו. סוגי ההתעללות העיקריים הם: התעללות רגשית ופסיכולוגית, שימוש במעצר לשבירת הנחקר, סחיטה, הזנחה, ניצול כללי ועוד. באלה יתמקד המאמר.
בחקירת המלחמה הזו ראוי להתמקד לא רק בטלטלת השבוע הראשון. למעשה, יש להבחין בשתי מגמות עיקריות לתחקור המלחמה. המגמה הראשונה תתמקד בשאלה המטרידה כיצד הגיעה מדינת ישראל בבוקר ה-7 אוקטובר לכישלון מערכתי שלא נודע עד כה. המגמה השנייה צריכה להתמקד בלמידה חשובה מהלחימה שהתפתחה בכלל זירות המלחמה, בלחימה קשה בה זכו כוחות צה"ל ומערכות הביטחון להישגים ראויים להערכה.
ליכולת לתחקר נכון יש קשר ישיר לתרבות הלמידה של הארגון. ליכולתם של מנהלים להכיל את שגיאות עובדיהם; ולחנוך אותם באופן כזה שכל שגיאה - וכל הצלחה - תהפוכנה לידע ולניסיון ארגוניים ואישיים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תחקיר, חקירה וסובלנות לטעות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
היעדר תחקיר אמיתי - וסובלות לטעות - וההתמקדות בחקירה, היא אחת הסיבות העיקריות לכך, שבדיוק כמו שנדמה לקהל שיושב בבית, ביצועי הצבא ב- 25 שנה האחרונות מתדרדרים!
לא ניתן לקבוע בצורה גורפת כי על כל מומחה מז"פ יכולה לשפיע "הטייה קוגניטיבית" מבלי לבדוק את הרקע האקדמי שלו, את הניסיון שלו ואת רמת חשיפתו לפרטי התיק שהוא בדק. יש גם לקחת בחשבון את נוהלי החקירות והטיפול במוצגים ולבדוק עד כמה המומחה היה חשוף אליהם ועד כמה זה השפיע עליו.
אני, באופן אישי, יודע שהטיות כאלה במז"פ הישראלי, לפחות בתקופה בה שירתי, היו נדירות עד בלתי קיימות...